בית » שאלות » בחירת רב קהילה שאינו דובר אנגלית

בחירת רב קהילה שאינו דובר אנגלית

שאלה:

שלום וברכה,

רציתי לדעת את דעת הרב בנושא של שלילת זכויות של מיעוט בתוך קהילה ע”י הצבעה.

קהילה שהיא מזוהה אנגלו-סקסית, (רוב גדול של חברי הקהילה עלו מארה”ב, קנדה, אוסטרליה או אנגליה. יש כ-20% מחברי הקהילה שלא שולטים בכלל בעברית) נמצאת בתהליך של בחירת רב לקהילה.

הקריטריונים של המועמד הם כמובן תואר רבנות, מידות נעלות וכו. אך עלתה אפשרות להביא רב שאינו דובר אנגלית.

חלק מהקהילה טוען שזה בסדר גמור וחלק השני (אנשים שלא שולטים בשפת העברית) טוען שמכיוון שאין הם יכולים להשתתף בשיעורים, שיחות וההתייעצויות בעברית אז אין זה הוגן להביא רב שלא יוכל לספק להם את השירותים הקהילתיים-רוחניים שלהם. (שלילת זכויות של חברים ע”י החלטת הרוב).

האם תוצאה של קבלת החלטה על פי רוב הקהילה בעניין הזה הוא בעייתי ?

האם זה אתי? מוסרי? הלכתי?

בברכה

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

השאלה שאתה שואל היא כבדת משקל, ומחייבת מאמר ארוך. מה שאני כותב הוא ראשי פרקים בלבד, וכמובן בכל נושא אפשר להאריך, ואם תרצה ללבן נקודות מסוימות אשמח.

כהקדמה אכתוב שלוש נקודות הנחה:

לא שמעתי את שני הצדדים, ועל כן אין מדובר ב’פסק דין’, אלא בתשובה עקרונית, אך מחייבת התאמה לכל מקום ומקום.
הטוב ביותר בשאלות אלו הוא לפעול בהסכמה ציבורית, מתוך דיאלוג בין שני הצדדים, ולא בהכרעה הלכתית. הדבר דומה למשפחה – יש הרבה הלכות הקשורות בזכויות וחובות בני הזוג, אבל החיים לאור ההסכמות המשותפות הם הטובים ביותר.
כל שאלה מסוג כזה נמצאת במערכת של שיקולים. לאמור: גם אם (לדוגמה) המסקנה תהיה שחובה להתחשב במיעוט – הדבר כמובן תלוי גם בצד השני לה המטבע, ואם יש רב מצוין לא דובר אנגלית או בינוני עם יכולת ביטוי באנגלית התשובה תהיה אחרת.
ועתה לעניין עצמו:

שאלת גבולות הכרעת הרוב בהלכה הטרידה מאוד את הקהילות היהודיות לאורך השנים, ומטבע הדברים יצרה מחלוקות גדולות. הדיון מתחיל כמובן בהחלטות שהן לא לגיטימיות לחלוטין, לאור פסוקי התורה “לא תהיה אחרי רבים לרעות”, וההלכה האומרת ש”קשר רשעים תועבה”. אולם לא זה המצב במקרה זה, ועל כן לא ארחיב. הנושא העומד לדיון הוא זכויות המיעוט.

המזוהה ביותר עם העמדה שהרוב אינו רשאי למנוע את זכויות המיעוט הוא רבינו תם: אמנם, נקודת המוצא היא שיש סמכות לרוב, גם לאור דרשת חכמים על המשך הפסוק בתורה “אחרי רבים להטות”, לאור הסברא שהרא”ש כותב בתשובה “ועל כל עניין שהקהל מסכימים, הולכים אחר הרוב, והיחידים צריכים לקיים כל מה שיסכימו עליהם הרבים. ואם לא כן, לעולם לא יסכימו הקהל על שום דבר, אם יהיה כוח ביחידים לבטל הסכמתם; לכן אמרה תורה, בכל דבר הסכמה של רבים אחרי רבים להטות…”. אולם יש לכך הגבלות, וכאמור – במשנת רבינו תם אלו הדברים החתוכים ביותר:

“….וששאלתם על ראשי הקהל שבאו לשנות ולהטיל מס על שווה ליטרא קרקע כמו על ליטרא מעות, בכל מלכותנו אין נותנים מס מן הקרקעות ופעמים רבות רצו בעלי מסים לשנות ובא מעשה לפנינו ולא הנחנום… לשנות שלא מדעת כולן כמידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי ולאו מיגדר מילתא היא אין שומעין להן לעשות תקנה לעצמן שלא כתורה”.

אמנם, זה לא בדיוק המקרה בו אנו דנים, כי בתשובה מדובר על פגיעה ממש בפרט, ובשאלתך עוסקים במבנה הקהילה, אבל הכיוון הוא אותו כיוון.

לעומת זאת, ראשונים אחרים, כוו הראבי”ה היו פחות חד משמעיים, והעניקו מעמד מופחת יותר לזכויות המיעוט – תלוי כמובן בהקשר.

לא זו בלבד, אלא שיש להכניס (על פי הרמ”א בשו”ע) גורם נוסף המכריע בשאלה זו – והוא ‘בקרה שיפוטית’ של חכם העיר על ההחלטות.

מתוך המקורות השונים, שהבאתי חלק קטן מאוד מהם, נראה לי שיש להבחין בין סוגיות שונות. כאשר מדובר בזכויות המיעוט לעתים אין ברירה אלא לקבל את הכרעת הרוב, גם אם יש פגיעה במיעוט, כי לולא זה לא היה ניתן לקיים חברה מסודרת. לעומת זאת, כאשר מדובר על עצם קיומו של המיעוט – בוודאי שהחברה אינה רשאית להכריע ברוב כנגד נושאים קיומיים של המיעוט.

האם המקרה של בחירת רב היא כזו ? קשה להכריע, אך נראה לי שהתשובה היא – כן. לאמור: אם מדובר בדעות של רב, שהמיעוט אינו מרוצה מהן, יש בכוח ביד הרוב לכפות את דעתו, וזו המשמעות של הכרעה על ידי הרוב. ברם, כאשר מדובר בעצם יכולתו של הרב להיות רב גם לגבי המיעוט הניכר (לא מדובר בצורך שהרב ידע לדבר את שפת כל חברי הקהילה, ולכן אני כותב את המיעוט כמיעוט הניכר), נראה לי שאי אפשר למנות רב לקהילה שאינו מסוגל להיות כזה.

כאמור, כל זה במסגרת מערכת שיקולים מורכבת.

כל טוב,

והאמת והשלום אהבו

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד