בחירת מוסד חינוך

שאלה:

כבוד הרב שרלו, שלום!

אנחנו זוג הורים לילד בכיתה ח’, שלומד בחטיבת בינים באזור המרכז. אנחנו (וגם הוא) מתלבטים להיכן לשלוח אותו ללמוד בשנה הבאה. אנחנו רוצים שיתפתח בעולם התורה ויבסס את עולמו הרוחני והדתי, אך חשוב לנו גם שיפתח את עולמו התרבותי. שלא יתנהג כבת יענה ויטמון את ראשו בחול, אלא יבין באיזה עולם הוא נמצא, ולא יחיה באשליות שהדתיים אוהבים לצייר לעצמם.

עוד שיקול, משמעותי לא פחות, הוא היחס שאנחנו משדרים לסביבה. אנחנו לא רוצים לשדר איזשהו אליטיזם דתי, ובכך להתעלם מציבור גדול שקיים בארצנו ולא מתנהג דתית כמונו. כלומר צופה בטלוויזיה, נשאר שווה נפש בענייני צניעות- מכנסיים לבנות או נגיעה, לא מקפיד על ציצית או על גודל הכיפה, לדוגמא. אנחנו חיים עם אנשים כאלו בשכונה מתפללים איתם בביהכנ”ס, ומנסים להתרומם יחד איתם. אך האם גם בענייני חינוך אנחנו חייבים לפעול למען אחרים? (ברור לי שהבן שלי יעלה את הרמה של תלמידים אחרים).

האפשרויות שעומדות על הפרק הן ישיבה תיכונית (עם פנימיה או בלעדיה) או “ישיבה קטנה”, שבה לומדים תורה רוב הזמן ומשלימים בגרויות לקראת הסוף.
מה דעת הרב על פי השיקולים? כיצד הרב היה נוהג במקומינו?

השאלה פורסמה לראשונה באתר ‘מורשת’

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

אין לנו אלא לשוב לדברי חכמינו “חנוך לנער על פי דרכו”. בעבר היינו סבורים כי יש רק דרך אחת נכונה, וכי כל הילדים חייבים ללמוד בדרך זו. כיום אנו מודעים הרבה יותר להבחנה הקיימת בין ילדים, ובחובה לבחור לילד את מה שמתאים לו. התאמה זו נעשית בשתי דרכים, וטוב ששתיהן תפעלנה במקביל.

ראשונה בהן היא ההערכה שלנו כהורים מה מתאים לו ומה משתלב יפה במהלך חייו ומפתח אותו. שניה בהן היא הרצון של הילד – בעבודתי כמחנך ראיתי כי נכון יהיה לומר שאסור לחייב ילד ללמוד במוסד חינוכי שאין הוא רוצה בו. מותר מעט ללחוץ, אולם אם הילד אינו רוצה, או שהוא מאוד מעוניין ללכת למוסד אחר, טוב יהיה אם ילך לשם בהתניה של ההורים שהוא יעשה את שלו ויאמץ לעשות את המקסימום, מאשר לכפות עליו מוסד חינוכי שאין הוא מעוניין בו.


וכיצד לא יהיו דברינו מרשם להתחמקות ? האם אין באמירה “לכל ילד יש לבחור את המוסד החינוכי שלו” בריחה מהשאלה, שהרי לא תמיד אנו יודעים לאבחן בדיוק מה מתאים לו, ומעבר לכך – הלוא עבודת החינוך היא לפתח בו כוחות רדומים ואילו הליכה למקום המתאים לו מהווה סוג מסוים של כניעה?

נראה כי יש לומר על כך שלושה דברים:


א. ההורים חייבים להכריע כי עיקר משימתם כלפי הילד היא שהוא יהיה טוב. אין כוונתי במילה “טוב” שהוא יהיה ממושמע או קונפורמיסטי או כל תכונה אחרת של צייתנות דווקא. ילד טוב הוא ילד בעל מידות, הבוחר להיות מוסרי, רגיש, אידיאליסטי, אוהב שמיים וירא מפניהם וכדו’. עיקר מגמתנו היא תכונותיו, וכל שאלה אחרת היא שאלה נלוות ולא שאלה עיקרית.


ב. נקודת המוצא היא שלרוב הילדים מתאימה מערכת חינוך מורכבת, של תורה ועבודה, לימודי קודש ובצידם לימודי חול. אם יש ילד שנמשך באופן מיוחד אל הקודש בלבד, אסור לעצור אותו, אולם המבנה הנפשי העיקרי של רוב מוחלט של בני האדם והילדים בכללם הוא מבנה רב- ממדי. הדבר נכון גם ביחס לחיי תרבות וכל הקשור בהם.

ג. חינוך הוא תחום בו יש לחתור לאליטיזם, ובלבד שהוא יהיה פתוח לכל המבקש לחתור לאליטיזם זה. אל לכם לחשוש מפניה, ובלבד שילדכם יתחנך לבוא במגע עם כל המבקש לחתור למעלה. ההתנגדות היא להבחנה על בסיס יכולת או עדתיות או כל תחום דומה, והשוויון חייב להיות כלפי כל המבקש ללכת בדרך מסוימת.

כל טוב


הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

תגובה אחת על “בחירת מוסד חינוך”

  1. totosite הגיב:

    First of all, thank you for your post. totosite Your posts are neatly organized with the information I want, so there are plenty of resources to reference. I bookmark this site and will find your posts frequently in the future. Thanks again ^^

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים