שלום וברכה,
ראשית, אני מבקש להיות שותף אתך במסע שאת עוברת השנה. את מתארת תקופה לא קלה, ומועקה, וטוב לדעת כי יש אנשים המבקשים את טובתך ואת הזרחת האור שתאיר לך.
אני מבקש להציע לך דרך אחרת שאולי תוכל לסייע לך במקום בו את נמצאת.
גדולי המקרא בתנ"ך בחרו בדרך אחרת מאשר לומר "הכל לטובה".
כשכואב – כואב. לא מסתירים את זה מעצמנו.
וכשכאב להם, הם בראש ובראשונה צעקו. את הכאב.
כדאי לקרוא על כך בקישורים הבאים: קישור 1, קישור 2.
ולכן, לפני כל דבר אחר, מותר לך לכאוב, ומותר לך להצטער על מה שקרה, ואפילו להיפגע.
ואחרי שתקבלי את עצמך ואת התחושות שלך –
אז לפנות לחיפוש אחר השינוי והדרך למעלה. כי אם תתעלמי ממה שאת באמת חשה – תצליחי פחות לטפס.
ומתוך כך –
ראי את המצב שאת נמצאת בו כעת – כהזדמנות.
מה שהחייה אותך עד עכשיו – מיצה את עצמו.
מצד שני – לא כדאי להמתין עד לסיום בית הספר והליכה למקום אחר. חבל על הזמן המבוזבז. לא זו בלבד, אלא שזו עלולה להיות החמצה של ההזדמנות שיש לך עכשיו.
וההזדמנות רחבה. גם בתחום בין אדם לחברו, כלומר: להתחבר לחברה חדשה, להקשיב לאחרות, להיות שותפה בכאבן של אחרות, להאיר פנים. דווקא בגלל שאת יודעת עד כמה התחושה של הבדידות היא קשה – את יכולה לראות כמשימה לגאול אחרות מהמצב הזה, ואולי אף תגלי שזה מיטיב עימך.
וגם מול הקב"ה.
לבחור מצווה אחת או שתיים שלא התבוננת עליהן קודם.
ולחפש בהן עצמן דרך חדשה.
וגם בתפילה. יש כל כך הרבה דברים שיכולים לפתוח את התפילה.
אולי כדאי להכיר את הספר המופלא הזה: קישור לספר "תכון תפילתי", שיש בו "תרגילים לתפילה".
וכך לנצל את ההזדמנות שיש לך עכשיו.
ואם זה לא מתאים – אנא חזרי, ונחפש דרכים נוספות.
כל טוב ושמחה
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- האם מותר לעשות מניפולציה על מנועי חיפוש באינטרנט?
- האם ניתן לתקן פרסום הודעה תקשורתית כוזבת?
- עדכון לאחר פרסום חשדות ברשת [נייר עמדה]
