שלום וברכה
יישר כוח על המגמה ועל הרצון לעשות את הטוב והישר בעיני ה'.
הלכות "שמירת הסביבה" לא נוסחו עדיין.
אנחנו מכירים תחומים שניתן לקבל מהם השראה – לדוגמה האיסור לקנות מוצרים גנובים – המלמדים שיש אחריות שמוטלת גם על הצרכן, אולם לא יהיה זה נכון להעתיק באופן ישיר את המושגים מתחום לתחום.
שכן, כדי לאסור קניין מוצרים מזיקים לסביבה צריך להניח הנחות רבות. חלקן מדעיות – האמנם המוצר אכן מזיק לסביבה ? האם האלטרנטיבות טובות יותר ? ועוד שאלות עובדתיות רבות.
ועל בסיס התשובות לבנות את הקומה ההלכתית, שכן צריך לשקלל את הנזק ואת האחריות הקיימת (כאמור בהלכות גניבה), עם הרשות ההלכתית לחיות חיים בדרך הארץ הטבעית של העולם.
אבאר על ידי הדגמה מתחום אחר: ההלכה אוסרת על האדם לסכן את נפשו, וזה חלק מדיני "ולא תשים דמים בביתך" ומעוד איסורים בתורה. אם כן, לכאורה היינו חייבים להסיק מסקנה שבכלל אסור ליסוע נסיעה כלשהי, או אפילו ללכת ברחוב ולחצות כביש, אלא אם כן יש בכך צורך חיוני של ממש, שכן יש רמה של סיכון בפעולה הזו. ואף על פי כן, ההלכה התירה לאדם לנהוג בדרך הארץ הרגילה של האדם. יש לכך מקורות רבים, וראה לדוגמה מאמר שפורסם לראשונה ב"מקור ראשון" ועתה נמצא ב"צהר לאתיקה" בנושא זה.
בדומה לכך, גם אם יש נזק סביבתי אין זה ברור שכל דבר אסור, ואנו חייבים לצרוך רק דברים שאינם מזיקים כלל לסביבה.
מאידך גיסא, בוודאי שקיימת חובה הלכתית לדאוג לקיימות העולם, וגם על כך כתבנו פעמים רבות בצהר לאתיקה.
על כן נראה שלא ניתן לפסוק הלכה חתוכה בשאלה זו. אולם נכון יהיה לשקלל את הנחיצות של המוצר שאתה מבקש לקנות מול הנזק הסביבתי, וככל שהנחיצות נמוכה יותר, והנזק הסביבתי גדול יותר והוא נזק מובהק – להימנע מלקנות את הדבר.
עד שתיפסק הלכה סדורה בנושאים אלה, אם כי נראה שהיא לא תהיה רחוקה מהכיוון הזה.
כל טוב ויישר כוח
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
