שלום וברכה,
בשעה שנוצרים עימותים ומתחים בין התחייבויות שונות – הדרך הטובה ביותר בדרך כלל היא לרכך אותם עצמם. במקום לנטות להכרעה חד משמעית וחדה – טוב יותר לדבר עם ההורים על התנהגותם הפוגעת והמעורבת, ולהגיע להסכמות ולדרכים שבהם ראוי לנהוג.
אולם, אם הדבר אינו אפשרי – אשתך צודקת. כבר מראשית הבריאה נאמר "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד", ופסוק זה מהווה מצפן לבניית מערכת היחסים. הקשר בינך ובין אשתך הוא קשר של ברית, הנובעת מהסכמה הדדית ורצון משותף להקים בית בישראל, ומהותה של ברית זו קודמת לכל מחויבות אחרת. חלק בלתי נפרד מהזוגיות הוא וויתור אפלו על דברים הנוגעים לך עצמך, כדי לקיים את הקשר המיוחד הזה, ואת ההתחייבות הזו.
זו פניה גם להורים: הורים צריכים לקבל על עצמם את עצמאות בני הזוג ואת בחירתם. גם כשהם סוברים שיש דרכים טובות יותר לקיים זוגיות או לחנך את הילדים, גם כשהם חשים שהם נדחים לאחור וכדו' – הם צריכים להכיר בשינוי שחל עם הנישואין. כמובן שמותר לדבר על כך, לבקש, להציע, להפנות תשומת לב בצורה עדינה ורגישה וזהירה, אולם לא להרוס, ולא להביא למצב שבו מתח בין בני הזוג נוצר בגלל יחס להורים.
כל טוב
יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
לקריאה נוספת:
- בין הורים לילדים – כבוד ועצמאות
- אני רוצה שאימי תגור איתנו אבל בעלי לא מסכים
- כיצד אחים צריכים להתחלק בכיבוד הורים?
