בית » שאלות » המרחב הציבורי » אפליה מתקנת בישראל

אפליה מתקנת בישראל

שאלה:

אשמח לקבל תשובה מנומקת לשאלה שמעסיקה אותי בתקופה האחרונה:

במדינת ישראל ישנה אפליה מתקנת לטובת חרדים, ערבים וכו’. הנושא הזה מטריד אותי מאד. 
1. ביחס למועמדים אחרים: מועמדים אחרים (שלא שייכים לקבוצה חלשה באוכלוסייה) מעולם לא קבלו באופן אישי הטבה כלשהי. מדוע שידחקו אותם אחורה (בקבלה ללימודים או לעבודה) כשיש להם נתונים טובים יותר, ויתקבל מישהו אחר שבאופן אישי מעולם לא הופלה לרעה, רק שהוא שייך לקבוצה שהופלתה בעבר (שהרי לא מבקשים ממנו להצהיר או להוכיח שהוא הופלה. מדוע חשבונות העבר שנגרמו להוריו מצדיקים להפלות אותי בהווה? 
2. ביחס לציבור: בשם אפליה מתקנת מקבלים לעבודה מישהו שנותן שירות פחות טוב לציבור. זה מוסרי? האם צריך להגיד לציבור שמי שהתקבל הוא פחות טוב? 
3. קבלה ללימודים: נצא מנקודת הנחה שדרישות הסף והמיון ללימודים נעשים על פי קריטריונים הגיוניים שבודקים את היכולת של המועמד. אם מקבלים מישהו ללימודים בגלל אפליה מתקנת זה אומר שהוא יהיה איש מקצוע פחות טוב, ויטפל באנשים פחות טוב. זה מוסרי? 
4. במסלול הלימודים עצמו: ישנם מסלולים מותאמים לחרדים ולערבים וכדומה – כאן גם רמת הלימודים נמוכה יותר. אבל, התעודה שיקבלו בסוף היא אותה תעודה. 
כלומר: שני בוגרים של אותו מוסד אחד למד במסלול רגיל והשני במסלול שנועד לקדם חרדים וערבים ובוודאות רמת הלימוד בו, והדרישות מהתלמיד נמוכים יותר. זה באומר שהוא יהיה איש מקצוע שהוכשר פחות. .האם אין חובה לתת לו תעודה שתציין את זה שהוא למד במסלול בו הדרישות נמוכות יותר. כדי שהציבור ידע ויבחר (כפי שכל אחד יודע מה ההבדל בין תואר שנרכש באוניברסיטה לזה שנרכז במכללה, או בכלל בין מוסדות שונים). אם בוגרי שני המסלולים מקבלים בדיוק את אותה תעודה איך הציבור ידע שמדובר בבוגר מסלול שהרבה בו נמוכה יותר?

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

יישר כוח על השאלה האחראית.
נקודת המוצא של העמדה האתית היא שבמקום שבו יש התנגשות בין זכויות או בין עקרונות של גורמים אלה וגורמים אחרים – נחשפת העובדה שאין לנו יכולת בעולמנו להביא את כל הזכויות לידי מיצוי מלא, והמענה האתי צריך להיות חתירה לאופטימום של מיצוי זכויות, להימנעות מפגיעה חמורה בזכות של צד אחד, וכדו׳.
זו גם המציאות בסוגיה החשובה שאתה מעלה.
טובת החברה היא שהפערים שנוצרו, בין באחריותה ובין מטבע הדברים – יצומצמו במידה משמעותית.
זו גם טובת המרכיבים של הפרטים בחברה זו.
מאידך גיסא, משעה שיש אפליה כלשהי, על בסיס מטרה חברתית – נפגעים במידה זכויות של האלה שעמלו קשה, ושלא מקבלים את הזכויות האלה.
ולכן, נכון לשקלל את הזכויות השונות, ואין בכך פגם אתי, אם מנסים בכל מאודנו גם להעניק את אותה אפליה מתקנת למי שזקוק לכך, וגם לשמור על זכויות אלה שעבדו קשה כדי להגיע למעמד שהם הגיעו אליו.
ויפה שציינת שיש עוד שחקנים על המגרש, כגון הציבור – שגם הוא מחד גיסא ראוי לקבל את השרות הטוב ביותר האפשרי, ומאידך גיסא – גם הוא מופקד על חתירה לצמצום הפערים כיוון שזה גם צודק וגם לטובתו.
בשל העובדה הזו, קשה מאוד למדוד היכן בדיוק נמצא היחס הנכון בין אפליה מתקנת ובין פגיעה לא ראויה באלה שאינם זוכים לה. בשל כך, ראוי לצעוד בזהירות, ולא לפעול בצורה חזקה מאוד לאחד מהצדדים, אלא לקדם במידה מסוימת את הנזקקים לאפלייה זו, שכאמור – זה גם לטובת החברה, אבל לא להגזים באפליה זו, כדי שלא לפגוע במי שלא מוצדק לפגוע בו, וכדי שלא לרדד את המצוינות ואת חשיבותה.

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד