אני רוצה שאימי תגור איתנו אבל בעלי לא מסכים

שלום וברכה

ראשית, אני מאחל לאמך אריכות ימים, צלילות ובריאות, ונחת גדולה.

יישר כוח גדול על רצונך ונכונותך שאמך תגור ביחד אתכם.

השאלה הרגישה והעדינה בה את עוסקת מחייבת דיון בשני רבדים. רובד אחד הוא הרובד ההלכתי-משפטי והרובד השני הוא הזוגי. מבחינה הלכתית, כבר מתחילת הבריאה מלמדת אותנו התורה “על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו…”, לאמור: מהות הנישואין היא כריתת ברית בין בני זוג, שחלק ממנה היא הדגשת המחויבות בין שניהם, הקודמת לשהות ולהמשך הקיום עם ההורים.

על אף שמצוות כיבוד הורים היא מהיסודיות שיש, ומופיעה בעשרת הדיברות – בהתנגשות בינה ובין המחויבות לבן הזוג קודמת הזוגיות לכיבוד ההורים. הדבר עולה מהלכות רבות, כגון זו הקובעת כי גם אם ההורים מתנגדים לנישואין – מותר להתחתן נגד רצונם, ועוד.

לא זו בלבד, אלא שבשל העובדה שהבית שייך לשניכם, אי אפשר לכפות על אח מהצדדים לעשות משהו נגד רצונו.

זה באשר לעמדה ההלכתית משפטית.

מבחינה זוגית, זו כמובן שיחה עמוקה ביניכם, שצריך לראות מה כן ניתן לעשות כדי להלך בין הצורך לטפל באימך ובין הקשר העמוק של שלום בית ואהבה עם בעלך, ולמצוא את הפיתרון הטוב ביותר.

והאמת והשלום אהבו.

כל טוב

יובל שרלו
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

• האם בת חייבת להקשיב לאביה? מבט אתי לפרשת “חיי שרה”