שלום וברכה
יישר כוח על השאלה העדינה והרגישה, ומלאת האחריות.
כלל יסודי הוא בהלכה ש"חייך קודמין לחיי חברך". אמנם, אם היה מדובר רק בשלומך ובריאותך – כאשר אנו עוסקים בשאלות ציבוריות כלליות, בוודאי שאנחנו מסכנים את נפשנו כדי לעבוד לטובת הכלל. זה הבסיס ההלכתי של חיילים בצבא, שמסכנים את החיים שלהם במישור הכלל-ישראלי, אף על פי שחייהם קרובים. על כן, היה מותר לך להסתכן מעט, לפעול לפי ההוראות של משרד הבריאות, ואכן להתנדב בשל החשיבות העליונה של הדברים.
ברם, בשל העובדה שאת אחראית כעת על בריאות אמך, ואותה אסור לך לסכן; כמו גם העובדה שגם לסכנה שלה יש משמעות ציבורית, שכן אם ח"ו היא תזדקק לטיפול רפואי, נקודת המוצא של הדיון היא שהטיפול יהיה ארוך וממושך, ויהיה צורך באמצעים רבים ועל כן אחרים לא יוכלו להשתמש בו – הדבר הנכון לעשות עתה הוא למלא את מה שאת נמצאת בו עכשיו, את היותך "עוסקת במצווה", ולא לצאת מהבית.
ברם, זה המקום שלך למצוא את היכולת שלך לעזור לאחרים, ולממש את עולמך המוסרי – מהבית. יש הרבה דברים שניתן לעשות כיום ברשת, כדי להיות עם אחרים בקשר, להוציאם מבדידותם וכדו', וככל שתרבי לעסוק בכך – כך ייטב.
כל טוב ובשורות טובות
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
