שלום וברכה
כהקדמה:
ממש לפני כמה דקות כתבתי במסגרת פניה ל"צהר לאתיקה" לשדכנית חובבת את המכתב הבא, לאור שאלותיה:
"שלום וברכה,
יישר כוח על פעולתך כמסייעת להקמת בתים בישראל, ועל השאלה הממוקדת.
זו סוגיה עדינה ורגישה מאוד, נוגעת ממש בדיני נפשות, ובעלת השלכות הלכתיות ואנושיות רבות.
מחד גיסא, יש הרבה סיבות מפני מה את צריכה לומר את האמת על הבעיות שיש בצד השני. חכמים לימדו אותנו כי במסגרת הלאוו של "לפני עוור לא תתן מכשול" נמצא גם האיסור לתת עצה שאינה הוגנת לאדם אחר; התורה הזהירה מאוד מפני גניבת דעת; התורה ציוותה "מדבר שקר תרחק", ואי-גילוי האמת אינו מהווה התרחקות מן השקר, ועוד. לא זו בלבד, אלא שגם במישור האנושי – שמך הטוב ויכולתך להציע לאחרים יפחת כאשר תהיי לא אמינה, ובכלל – פעמים רבות שמהסתרה זו יוצא הרבה יותר נזק מאשר תועלת.
מאידך גיסא, כל מי שנכנס לתהליכי היכרות יודע מראש, ולמעשה מקבל על עצמו, שבפגישות הראשונות כל אחד מציג את הצד היפה שיש בו, וכשמתקדמים מתחילים לקלף, וליגוע במקומות פנימיים יותר ואמיתיים יותר. יש מעין הסכמה לכך. צריך תמיד לזכור כי אנשים עם "בעיות" אינם פסולי חיתון. לא זו בלבד, אלא שפעמים רבות יש בהם מעלות גדולות מאוד, ודברים יפים מאוד יכולים לצמוח מהקשר הזה. לעולם עלינו לזכור מה היה קורה אם אנו עצמנו או מי ממשפחתנו הקרובה היינו עם "בעיות", ומה ששנוי עלינו לא נעשה לחברינו. לאמתו של דבר, אף אחד מאתנו אינו מושלם, ולכל אחד חסרונות.
מה אפוא עושים ?
הדבר הנכון הוא לכלול את אזכור הבעיה הקיימת בתוך מכלול ההצעה, לאמור: להציג את הצדדים הטובים והמאירים שיש בצד השני ואת הכדאיות להיפגש, ובד בבד להזכיר שיש דברים שצריך לברר – בין אם מדובר בנושאים פיזיים, ובין אם מדובר במתמודדי נפש. על ידי כך גם ליצור מרחב שבו יש אפשרות גדולה שתהיה הסכמה לפגישה, וגם לא להטעות ולא לגרום לאדם להיפגש נגד רצונו.
את לא צריכה לספר את מהות הבעיה, ולא להיכנס לפרטים.
כל טוב והצלחה גדולה".
במקרה שלך הדבר מעט שונה. לאור האמור ביחס לדרכן של פגישות – מותר לך להיפגש עימה פגישות ראשונות, כדי ליצור קשר ראשוני. אולם די מהר נכון מצדכם להציע שכל אחד יספר גם על חסרונותיו, וזו תהיה ההזדמנות שלך לדבר בפתיחות על מצבך.
אפשר שטוב יותר שזו שהציעה את הפגישה תעשה זאת מראש, אולם כאמור מותר לכם לנהוג בדרך אחרת. מה שכתבתי הוא ביחס לחובת השדכנית, אך בחיבור החדש שלנו על אתיקה בשידוכין העומד לצאת לאור אנחנו כותבים שכאשר מדובר בזוג עצמו – מותר לספר אחרי פגישה או שתיים, אבל לא למשוך יותר.
כל טוב ובשורות טובות,
הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר
