אם גברים היו בהריון היה ניתן לעשות הפלות?

שאלה:

שלום לרב שרלו היקר,
שמעתי את הדברים המחכימים שלך אתמול ברדיו. אתה באמת איש מיוחד.
אבל אני רוצה לשאול אותך שאלה דוגרי.
אם הגבר היה בהריון האם אתם הרבנים לא הייתם מוצאים שמותר לעשות הפלות?
תודה

תשובה:

שלום וברכה,

כיוון שאתה שאלת אותי שאלה, אשאל אותך חמש שאלות, שאולי יפתחו לך קו מחשבה אחר, שמחפש את האמת ולא את המניפולציה או את תיאוריות מאבקי הכוח:

א. האם נושא ההפלות הוא נושא נשי דווקא ? הלוא הנושא שעומד על הפרק הוא בעיקרו לא ההריון עצמו, אלא הילד שיוולד. הילד שיוולד לא נולד רק לנשים. הוא נולד לזוגות; הוא נולד לבנות של אבות; הוא נולד לגברים שהכניסו נשים להריון ומתנכרים לאחריותם ועוד ועוד. מניסיוני כרב אני יכול להעיד שחלק ענק של השאלות בנושאי הפלות הוא לחץ של הגברים שהנשים תעשינה הפלה ולא של רצון הנשים. לאמור: האם ההנחה העובדתית בשאלה שלך היא מניפולציה או אמיתית?

ב. האם אין נשים שמתנגדות להפלות ? האם אין גברים שתומכים בהם ? האם בדקת סטטיסטית את הנתונים האלה כדי להסיט את הדיון מהנושא עצמו ?

ג. נושא "שמירת הברית" והאוננות נוגע לגברים מיום הראשון של התקרבות לבגרות מינית וכנראה עד יומם האחרון. היקף העיסוק בנושא הזה הוא ענק, וגם כאן – אם תבדוק את אתרי השו"ת למינהם תראה את מספר הגברים שהנושא הזה לגביהם הוא התמודדות יומיומית, קשה מאוד, ובהיקפים שאין כדוגמתם, בסדרי גודל גדולים באלפי מונים מאשר הפלות. האם הדבר מלמד על כך שהרבנים הגברים דואגים לעצמם ולא לנשים?

ד. האם אין טיעונים כבדי משקל, לא כמאבקי מינים ולא כמניפולציות, בעד ונגד הפלות ? האמנם הטיעונים הם כולם מניפולטיביים ומאבקי כוחות ? האם תמה האפשרות להתייחס לטיעונים בעד ונגד כפי שהם, ולא לתלות אותם בטיעונים מעין אלה?

ה. מהי המשמעות של הכנסת הטיעון הזה לתוך הדיון, ביחס לכלל החברה האנושית: האם שופטים שמקבלים משכורת גבוהה כדי שיהיו בלתי תלויים יכולים לדון את מי שאינו משתכר כמותם? האם נשים יכולות לדון בחינוך הבנים בישיבות, או שזו מניפולציה נשית? האם בכלל מישהו יכול להתייחס למישהו אחר, שהלוא הכל מניפולציות וכוחניות?

אני מציע שתענה על השאלות האלה, ואני מעריך כי תגיע למסקנה כי כדאי לנטרל את הטיעון הזה, שהוא עצמו לא נכון ומניפולטיבי. ואז אפשר לדון בנושא ההפלות בצורה עניינית, לא כמאבקי גברים ונשים, שנראה לי שהשאלות ששאלתי מוכיחות שאין בסיס משמעותי לטיעון הזה, אלא כנושא מורכב ועדין, שיש לו צדדים לכאן ולכאן, ועל כן ההלכה אינה מקבלת את העמדה הקתולית הבינארית, אלא מתחשבת באין ספור מרכיבים ונסיבות, בכל מקרה ומקרה, כדי לדעת מהו המעשה הנכון שיש לעשותו. הלוא כן?

כל טוב


הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

יום הכיפורים – עכשיו

מאמרים

ראיון של הרב יובל שרלו אצל אפי טריגר בגלצ: האם החברה הישראלית השתנתה בעקבות טבח שמחת תורה?

מאמרים

למה רוקדים עם ספר תורה בחג שמחת תורה? מבט אתי לפרשת "וזאת הברכה"

הרב יובל שרלו

מאמרים

האם הציפייה למחילה בבקשת סליחה עומדת בקריטריונים אתיים?

מאמרים

החגיגות אחרי חיסול נסראללה: מהי העמדה היהודית והמוסרית?

מאמרים

הברית של כולם

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל שלומי גולדברג ב"כאן מורשת"

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

יום הכיפורים – עכשיו

מאמרים

ראיון של הרב יובל שרלו אצל אפי טריגר בגלצ: האם החברה הישראלית השתנתה בעקבות טבח שמחת תורה?

מאמרים

למה רוקדים עם ספר תורה בחג שמחת תורה? מבט אתי לפרשת "וזאת הברכה"

הרב יובל שרלו

מאמרים

האם הציפייה למחילה בבקשת סליחה עומדת בקריטריונים אתיים?

מאמרים

החגיגות אחרי חיסול נסראללה: מהי העמדה היהודית והמוסרית?

מאמרים

הברית של כולם

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל שלומי גולדברג ב"כאן מורשת"

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?