אי שוויון בהחלטות שלטוניות

שאלה:

שלום,

קראתי את נייר העמדה בנושא גבולות מחאה לגיטימיים, המתייחס בעיקר להיבט הימני של המפה- מאבק על ארץ ישראל וכד' ופחות למחאות העממיות שאנו חווים לאחרונה.
אין כמעט התייחסות לחסימת כבישים ובמיוחד האם למשטרה מותר לעשות "איפה ואיפה" במחאה מסוג של חסימת כבישים כמו שיש לאחרונה.
האם זה נכון מוסרית לחסום כביש כחלק ממחאה (בלי קשר לצידוקה או שלא)?
האם מוסרי שהמשטרה תעשה "איפה ואיפה" בעניין ותחליט אילו חסימות כבישים היא מכילה ואילו לא, בהתאם למהות ההפגנה?

תודה.

תשובה:

שלום וברכה,

אחד העקרונות החיוניים ביותר לקיומה של חברה אתית הוא לא לעשות איפה ואיפה.
החשיבות של העיקרון הזה נובעת בראש ובראשונה מהחובה לשפוט משפט צדק, "כקטון כגדול תשמעון", ויסוד הצדק מנוגד לחלוטין לשרירותיות או להטיה בגלל סיבות שונות. בשל כך, מזהירה התורה גם שלא לנטות לטובת החזק, כאשר הוא מפעיל את הכוח העיקרי שלו – שוחד, ולא לנטות אחרי החלש, כאשר הוא מפעיל את הכוח העיקרי שלו – מסכנות ("ודל לא תהדר בריבו"). לא זו בלבד, אלא שהתורה מצווה "לא תגורו מפני איש", ואסור גם לקבל החלטות כתוצאה מפחד. באופן ממוקד יותר, כאשר מדובר בעקרונות "דינא דמלכותא דינא" נאמר במפורש בראשונים כי אם השלטון נוקט במדיניות של איפה ואיפה – הוא מאבד את הגיבוי ההלכתי לחובה לציית להוראותיו.

הדבר נכון גם במישור הפרקטי. משעה שיש תחושה שהשלטון נוהג במצב של "איפה ואיפה" הדבר ממוטט גם את הנכונות הפסיכולוגית והסוציולוגית לראות במעשיו דבר מה לגיטימי, והדבר מתסיס את הבסיסים היסודיים ביותר של החברה.

ברם, כאשר אנו תובעים לפעול לאור עיקרון זה – המציאות אכן מעלה סוגיות סבוכות, כגון: איך לנהוג בהלומי קרב, בנכים, בזקנים וכדו' – כדי לממש בפועל את שלטון החוק, והאם אכן נכון לנהוג בהם בדיוק באותה דרך של שובתים בגלל תנאי שכר? האם יש להבחין בין חסימה של צירים צדדיים לבין צירים המשתקים את האזור כולו? האם יש להבחין בין הפגנה ראשונה, ובין התנהגות באופן זה בצורה מתמשכת? ועוד. שאלות אלו צצות תמיד כאשר אנו עוסקים בעקרון המחייב שוויוניות, שכן ההבחנה אינה מתחילה בהכרעות המשטרה, אלא בהבדלים בין המקרים השונים.

ועל כן, יישום עיקרון השוויון מבחינה אתית מסובך הרבה יותר. הדבר היסודי המתחייב מכך הוא נקיות דעת, יושרה, התכווננות מיטבית לצדק וליושר – מצד מקבלי ההחלטות במשטרה ובשלטון החוק. מתוך כך, חתירה מתמדת לאחידות, ולשימוש בכללים קבועים ושוויוניים, וסטייה מהם רק לעתים נדירות, כאשר הדברים אינם שרירותיים או נובעים מכניעה לכוח- כי אם מסיבות ענייניות לחלוטין. גם אז יש לשקול, כאמור, את האמור לעיל – מהי המשמעות הפסיכולוגית והסוציולוגית של הסטייה הזו.

זוהי עוד סוגיה באתיקה הפותחת בעקרונות ברורים, בדיוק כפי שעולה מתוך שאלתך, אבל מסובכת הרבה יותר כאשר אנו מגיעים למימוש. וכאמור – יש לפתוח בשוויון ולנהוג בו כעיקרון מנחה, ולא לפעול באיפה ואיפה.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

שאלות נוספות

עסקת החטופים מבחינה הלכתית

האם מלחמת "חרבות ברזל" הינה מלחמת מצווה?

האם עדיף להציל משריפה מחבל מורשע או את הכלב שלי?

האם מותר לראש ממשלה לחזור בטיסה בשבת?

יש כתובת לכל כדור שנורה?

שחרור מחבלים בזמן שהחמאס לא משחרר את החטופים שלנו: האם זה אתי?

עצומת רבנים בנושא החטופים: מה נכון לעשות?

האם הריגת איסמעיל הנייה פוטרת מאיסורי בין המצרים?

עוד בצהר לאתיקה

סרטונים

חשיבות החזרת חללים בעסקה לשחרור חטופים

מאמרים

אחריות על איבוד שליטה

סרטונים

פורים, פוליטיקה ואקטואליה: מסיפור המגילה למציאות של ימינו

מאמרים

למה לא להשתכר בפורים?

מגילת אסתר

מאמרים

פסק הלכה מיוחד: כיצד לחגוג את פורים בצל המלחמה?

סרטונים

פרשת תצווה: מדוע גם השלטון חייב לשמור על ענווה?

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: כשהמוסר האנושי פוגש את מחיית עמלק

מאמרים

קיימות יהודית

הרב יובל שרלו

סרטונים

פרטיות החטופים מול האינטרס הציבורי לדעת: איפה עובר הגבול?

סרטונים

פרשת תרומה: האם העשיר לא הכי משמעותי?

סרטונים

סכנות והשלכות של הבינה מלאכותית – AI

יש לך שאלה לצוות המקצועי שלנו?