בית » שאלות » אתיקה רפואית » אי קבלת טיפול רפואי – המתת חסד פאסיבית

אי קבלת טיפול רפואי – המתת חסד פאסיבית

שאלה:

האם אדם יכול למנוע מעצמו טיפול רפואי, הזנה או הנשמה לבקשתו? אם כן, באילו מקרים? (סבל? דמנציה? אי הכרה? מקרים נוספים?)

האם התשובה משתנה כאשר מדובר בהחלטה על קרוב משפחה?

האם התשובות משתנות במקרים בהם יש סיכויי החלמה או הטבה במצב הרפואי? אם כן, על איזה סיכוי או על איזו הטבה במצב אנו מדברים? 

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה,

שאלה זו אכן מחייבת כתיבת ספר מלא על כל הנושא הזה, ולא זו בלבד – אלא שמדובר בדיני נפשות של ממש, שצריכים להיות נידונים בכל מקרה לעצמו. על כן, אני כותב את ראשי הפרקים בלבד, ואם תרצה להרחיב – אשמח:

מקובל על הפוסקים כי אדם חייב לקבל טיפול רפואי המציל את חייו. ברם, אם הטיפול הרפואי אינו יכול עוד לרפא אותו, והאדם סובל סבל קשה שטוב מותו מחייו – מותר לו לסרב לקבל את הטיפול הזה. אדם יכול אפוא להורות מראש שלא יונשם וכדו׳ (לגבי הזנה – זה דיון ספציפי), או שלא ייעשה בו טיפול זה או אחר. החלטה על קרוב משפחה היא כמובן יותר מסובכת. כאן צריך לבדוק האם הקרוב נתן הוראות מחיים, מה אופק הטיפול ולאן הוא יכול להוביל, עד כמה הוא סובל וכדו׳. בוודאי שיש הבדל בין המצבים השונים של אופק הטיפול, ולאן הוא יכול להוביל. כתבו על כך די הרבה, וגם אנחנו בצהר עוסקים בכך כעת.

נראה כי המקום הטוב ביותר להתחיל בו הוא כאן- טיפול בחולה צמח

וגם כאן- חולה הנוטה למות

וכדאי לקרוא גם כאן: טיפול באדם ההולך למות.


כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Thumbnail image credit


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד