שלום למעצבת הפנים,
יישר כוח גדול על השאלה.
אנו מחויבים לעסוק בדיני ממונות בצורה הישרה והנכונה ביותר, וזה יסוד יראת שמיים והליכה בדרכי ה'.
זו שאלה ידועה מאוד בתחום האתי, ונשאלה פעמים רבות לרבנים שונים.
הדבר הטוב ביותר הוא ללכת ברוחה של הלכה זו:
"(ה) הנושא והנותן באמונה אין לו עליו אונייה כיצד חפץ זה בכך וכך לקחתיו כך וכך אני משתכר בו אין לו עליו הונייה".
אמנם, הלכה זו עוסקת באונאה של המחיר, אבל היא קרובה מאוד מאוד לנושא בו אנחנו עוסקים. הדבר הטוב ביותר הוא שקיפות מול הלקוחות, וממש לומר להם שאת עובדת עם ספק מסוים, מקבלת כמו כולם עמלה (וגם מי שלא אומר – מקבל עמלה), והדבר כדאי לכל הצדדים: ללקוחות בשל היות ספק קבוע שכדאי לו להיות הגון, לך ולספק.
יש לי את כל הסיבות להעריך שזה לא יפגע בה כהוא זה אם היא תגיד מראש ללקוחות כי מקובל מאוד בשוק שאם עובדים עם ספק מסוים בעל המקצוע מתוגמל, ותדגיש שמותר להם לבחור כל ספק אחר וכדו'. מעיסוק שנים רבות בתחום אני למד שהשוואת מחירים גם תלמד אותם שהתגמול שלה לא פוגע בהם, כי הוא לא בהכרח מגולגל עליהם, אלא זה תשלום שלספק כדאי לשלם כדי שיהיו לו עוד לקוחות.
זה הגלאט.
ואם את יכולה לנהוג כך – זה הדבר הישר ביותר והמומלץ.
והיה אם לא תבחרי בדרך הזו – נראה כי למעשה מותר גם בלי הגילוי הזה.
מדוע ? בשל העובדה שזה אכן נוהג השוק, אצל כולם. במקצועות רבים.
ולכן גם אם תבחרי לא לומר להם דבר על כך – את רשאית לקבל מהספק תגמול. הסיבה לכך נובעת גם מהעובדה שלספק לא כדאי לגלגל עליהם את המחיר, כי הם יכולים להשוות ולא לעבוד איתו, ומעבר לכך – שווה לו באמת לתת לך עמלה מתוך רווחיו שלו בשל הקביעות.
אבל,
הדבר מטיל עלייך חובה הלכתית ואתית גדולה – להעדיף את טובת הלקוח על פני טובתך, ולעמוד בניסיון.
לאמור: את חייבת להקפיד על עצמך שאם לטובת הלקוח טוב ללכת לספק אחר – את תאמרי לו במפורש את זה, ותמליצי לו להשוות מחירים.
שאם לא כן, זה ממש מתקרב ל"ארור עושה מלאכת ה' רמיה", וגניבת דעת.
כל טוב ויישר כוח,
כל טוב ושמחה,
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
