שלום וברכה
הסוגיה שאתה עוסק בה היא אכן אחת היסודיות ביותר הקיימות מימות קדם.
עוד לפני הרבנים – אנו מוצאים כבר בנ״ך הצפה של נושאים מסוימים המופיעים בתורה, ואילו נושאים אחרים אינם זוכים להצבה בחזית.
וכך לאורך הדורות כולם – קשה להבין עד תום את סולם ההכרעות מתי כן פועלים בחריפות ומתי לא. אתה מפנה את השאלה ל״אתם״, אבל אין ״אתם״ כזה, כי גם בנושא בו אתה עוסק עכשיו – תוכנית חיקוי גדולי ישראל בצורה מבזה – היו מעט רבנים שהפכו את זה לדגל פעילות, ורבים רבים שלא, מסיבות שונות.
קיצורו של דבר – אני לא יודע לומר כיצד אחרים בוחרים את הנושאים הציבוריים בהם הם עוסקים. אני יכול רק לומר את מה שאני מנסה לנהוג בו, לאור המאמר המצורף. אני מנסה ללכת לאור שני עקרונות: נושאים שבהם יש פגיעה חמורה באנשים אחרים, עשיית עוולה, שחיתות שלטונית, ניצול כוח לרעה וכדו׳; וזה לאור האמור במאמר על המשקל הגדול של הנושא המוסרי בעולמה של היהדות. ונושאים הקשורים בזהות היהודית וטיפוחה, קישור האומה הישראלית, וקידוש שם שמיים.
הבחירה הזו, כאמור, היא לאור הכתוב במאמר הנ״ל, ואני לומד אותו מתוך סדר התורה.
ובשאר הנושאים – להוסיף אורה.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
