שלום וברכה
אני מבין היטב את התחושה.
כשמדובר בפגיעה של ממש נכתב אכן בשולחן ערוך כי הולכים לקברו עם עשרה אנשים ומבקשים את סליחתו.
אולם, כשמדובר במערכות יחסים שלא היו מושלמות, אבל אין מדובר בפגיעה חמורה של ממש – נראה כי הדבר הנכון לעשותו הוא ליצור משהו טוב לזכרו, ואף נראה כי המתאים ביותר הוא (לדוגמה) לקבל על עצמך מכוח זכרונו והרצון להיטיב לענות תמיד להתקשרויות, או לעשות דבר מה אחר המאיר את היחס הטוב שבין אדם לחברו, ועל ידי כך דווקא מתוך התחושה המעיקה יצמח דבר טוב שיגדיל את האהבה ואת הקשר שבין הבריות – לזכרו, ולהצמחת הטוב.
האם את יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב,
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת: