שלום וברכה
כרקע לתשובה, נשמח אם תקרא את המאמר היסודי העוסק בשאלה זו, והמופיע באתר של צהר לאתיקה, שם מבוארים המקורות היסודיים לתשובה.
יסוד הדברים הוא שהחובה המוטלת עליך היא לגדל את ילדיך, והדרך לעשות זאת היא הדרך בה הדבר נראה לך.
להורים אין מעמד הלכתי, וגם יועצים בתחום החינוך והנפש יסכימו עם זה, לגבי חינוך ילדיך שלך, ופעמים רבות שהתערבותם מזיקה.
על כן, אין אתה חייב לציית לדבריהם. יהיה חכם מאוד להקשיב לעצתם ולבחון את הדברים, שכן "טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים", אולם יש להתייחס לדבריהם כאל עצה ולא כאל חובה הלכתית של ציות.
כמובן, שהדרך לעשות זאת אינה עוברת דרך כעס ("אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ") או חס ושלום ביזוי, וטוב יהיה לומר להם בנימוס כי זו הדרך בה אתה סובר שיש לגדל את ילדיך, ואתה מבקש מהם לקבל את הדבר.
כל טוב ושלום בית
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת:
