שלום וברכה
גם בשעה שאנו עוסקים בפגיעות מיניות – יסודות הבסיס שלנו קיימים ועומדים. בין היסודות העמוקים ביותר של תורת ישראל נמצאת התשובה שקדמה לעולם. התורה, הנבואה, האגדה וההלכה מקרינים כי עולם התשובה והתיקון הוא העיקרון המכונן של קיומנו. אין אדם בארץ שאינו חוטא, ושערי תשובה לא ננעלים. אנחנו חייבים לעצב את דרכנו שבה יש אפשרות תיקון, גם בשל העיקרון הזה, אך גם בשל העובדה שבחברה שאין בה אפשרות לשוב ולתקן – האפשרות שנותרת היא המשך החטא, הפשע, ההתדרדרות ונעילת השערים.
אולם, שערי התשובה והתיקון מותנים בשני יסודות שבלעדיהם לא ניתן להתייחס לתהליך. ראשון בהם הוא עשיית כל מה שניתן לעשות כדי לרצות את הנפגעים. המשנה בנושא חבלה גופנית קבעה: "אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ) וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת וְגוֹמֵר…" (בבא קמא פ"ח מ"ז). על אחת כמה וכמה כשמדובר בפגיעה הגופנית הקשה ביותר, עם השלכות נפשיות בהיקפים נרחבים. התשובה אפוא אינה יכולה להיעשות בפני הקב"ה, אם לא קדם לה נכונות ופעילות לעשות את כל מה שאפשר.
שני בהם הוא בניית סייג וגדר בפני נפילות נוספות. זה עיקרון תמידי בנושא התשובה, והוא בא לידי ביטוי גם בהלכות עדות: כדי שעד שנפסל בגלל התנהגותו יוכל לחזור ולהעיד הוא צריך להטות את עצמו לצד השני, כדי שהוא לא ייפול שנית. למעלה מכך, בד בבד עם החובה לאפשר לפוגע לתקן את דרכיו – יש לנו אחריות גדולה כלפי הקהילה, נפגעים עתידיים וכדו', ואנחנו חייבים להגן בפני אפשרות כזו. על כן, יש צורך בתהליך מובנה והדרגתי, בלווי והשגחה, בהערכת מסוכנות וכדו'.
כשאלו מתקיימים נפתחת האפשרות לממש בפועל את התהליך המבורך.
כל טוב
יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר
לקריאה נוספת: