בית » שאלות » אתיקה בינאישית » אחרי מות קדושים אמור

אחרי מות קדושים אמור

שאלה:

שלום לרב שליט”א,

בישיבה שאני לומד בה התעורר ויכוח בארוחת צהריים על האם צריך להגיד אחרי מות קדושים אמור אחרי כל מי שמת או שאומרים את האמת גם על מי שמת.

רצינו לדעת מה עמדת ההלכה על זה ומה הרב חושב שצריך לעשות.

תודה

השאלה פורסמה לראשונה באתר כיפה

תשובה:

מאת הרב יובל שרלו

שלום וברכה

השאלה אינה שאלה הלכתית.

זו בחירה של האדם השומע על המוות, והוא יכול לבחור מי הוא רוצה להיות.

אמנם, מסורת היא בישראל שבהספד על מי שנפטר לא עוסקים בכל הדמות שלו, על הצללים והאורות, אלא אומרים רק את הדברים הטובים. הסיבה לכך נובעת גם מתועלתו של ההספד, וגם מהתחשבות במשפחות ובקרובים של הנפטר. הדבר כמובן לא מונע בהמשך להיאבק בניסיונות לשכתב את הדמות או להילחם מלחמת תודעה על מי שהוא היה באמת, אולם במקום בו אין דחיפות לעשות זאת – כאמור, המסורת היא שלא עושים זאת. יש מקורות רבים בעולם ההלכה על דחיית האמת מפני השלום, ובעיקר כאשר אין מדובר על דבר מה דחוף.

אולם, כאמור, מותר לאדם לבחור אחרת, ולהציף את הצללים כבר עם מותו של אדם. הוא רשאי להכריע כי ברצונו דווקא לדבר על הצללים, ולראות בכך את הדרך הנכונה לפעול.

זו בחירה אפוא של הדובר מי הוא רוצה להיות. גם אתם, בישיבה, צריכים להחליט מי אתם רוצים להיות ובאיזה מידות לאחוז.

אני מבקש להדגיש כי אין מדובר בדבריי דווקא על מרים נאור, אלא על כל נפטר וכל התייחסות.

כל טוב


הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בצהר

לקריאה נוספת:

לשאלות נוספות

חפשו שאלה בכל נושא:

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים