תקשורת – אמצעי חיוני לחופש הדיבור

תקציר

למה התקשורת כל כך חיונית? האם יש מצבים בהם יש להגביל את חופש הדיבור? מהם הגבולות של חופש הדיבור והעיתונאות?

חופש הדיבור והביטוי הם ערכים עליונים, שהם בסיס הקיום האנושי המשותף, והם מוכרים מאוד על פי ההלכה. אין לאף אדם, שלטון, רוב או מיעוט – רשות למנוע את חופש הביטוי, זולת במצבי קיצון רחוקים מאוד, שהאלימות שהם עלולים לגרום קרובה לוודאי. לא לחינם ההלכה המקורית לא קבעה סנקציות פליליות על עבירות דיבור (אין מלקות, כי זה לאוו שאין בו מעשה), וגם לא סנקציות אזרחיות (״ביישו בדברים – פטור״).

חופש הדיבור והביטוי לא נועד רק כדי להגן על העמדות הנוחות שלנו. להפך, מבחנו הוא כאשר אנו עומדים בפני עמדות מתועבות, שנראות בעינינו כאיומות ומקעקעות את כל החשוב לנו. אנו חייבים להיאבק על חרות זו, גם בשל העובדה שהיא זכות יסודית וטבעית, וגם בשל החשיבות החברתית העצומה של מחשבות שהן מחוץ לקופסה, היכולות לחולל שינוי, והמחייבות מחשבה מחודשת.

ההגבלות על חופש הדיבור צריכות להיות מוטלות על ידי הדובר עצמו. הוא מחויב לומר אמת – וזוהי המצווה היחידה בתורה עליה נאמר ״מדבר שקר תרחק״; הוא מחויב להימנע מהלבנת פנים, שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן של אש ולא ינהג בה; הוא אסור בלשון הרע, גם כשהדבר אמת. חשוב להדגיש כי הוא גם מחויב שלא לשתוק כאשר הוא עומד בפני עוול, שנאמר ״לא תעמוד על דם רעך״, ועבירות דיבור יכולות להיות קשורות גם בשתיקה.

אמצעי התקשורת הם אפוא ביטוי חיוני לחופש הדיבור והביטוי, ולא ניתן לקיים חברה אנושית עם בחירה חופשית בלי חרות זו. ההגבלות עליהם צריכות להיות רק במקרה קצה שבקצה, וגם אז – במידה המצומצמת ביותר. הדבר אינו פוטר את אמצעי התקשורת מלהיות מחויבים לכללי האתיקה היסודיים ביותר. לא זו בלבד, אלא שחייב להיות מסלול בו ייתבעו אמצעי התקשורת כאשר הם חורגים באופן קיצוני – עדיף בית דין לאתיקה, ולעתים חריגות – תביעות לשון הרע, שצריך לשמור שלא תיהפכנה לתביעות השתקה.

כל שלטון, מכל סוג שהוא, וללא הבחנה בין עמדות פוליטיות, חייב לראות בגורמים המגבילים את כוחו – רשימת זכויות הפרט, בית משפט, תקשורת חופשית, רשתות חברתיות וכדו׳ – נכס ולא נטל. גורמים אלה שומרים על השלטון מפני ניצול כוחו לרעה, וכפי שכתבה התורה ״לבלתי רום לבבו מאחיו״. שלטון שאינו מכיר בחשיבות העליונה של חרות זו, גם כשהיא פוגעת בו ובעמדת הרוב – מסוכן מאוד, ועלול להתדרדר למקומות הרעים ביותר, כפי שלמדנו כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה.

ובתחילתו של דבר – מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך הוא יסוד האתיקה כולה, כולל התקשורתית.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

מכה רעהו בסתר – ברשתות החברתיות

סרטונים

הקלטת וובינר: תקשורת – בין צריכה להתמכרות

מאמרים

חופש הדיבור וההגבלה העצמית

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: תחקיר משי זהב אחרי מותו – אתי ונצרך?

סרטונים

אתיקה תקשורתית: עקרונות אתיים והלכתיים

מאמרים

התקשורת חדלה מלהיות מתווכת של המציאות – אנחנו בבעיה גדולה

מאמרים

החגיגות אחרי חיסול נסראללה: מהי העמדה היהודית והמוסרית?

סרטונים

הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר, בשיחה עם אראל סג"ל, על החברה הישראלית

עוד בצהר לאתיקה

"לדחוף" ללקוח מוצר שהוא לא צריך – אני גזלן?!

אשתי או ההורים? כיבוד הורים קודמת לשלום בית?

לספר ללקוחות שאני כותב תוכן עם בינה מלאכותית?

זוג דייט פגישה

אם וכיצד לספר על התמודדות נפשית בדייטים?

על הבינה המלאכותית וסיפור בריאת האדם

איך מגיבים לאמא ביקורתית – מבלי לעבור על כיבוד הורים?

זוגיות עם בחורה שלא שומרת שבת: לבחור בשבת או בזוגיות איתה?

"גבולות הכנות: עד כמה חייבים לחשוף את העבר בפני בן/בת הזוג?"