שער ג': לשדכנים ול"מציעים"

רבי יהודה בר סימון פתח:"א־להים מושיב יחידים ביתה".

מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו: לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו? אמר לה: לששת ימים כדכתיב "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ". אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו? אמר לה: הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני (בראשית רבה סח, ד).

זכות גדולה היא להיות שותף בהקמת בית בישראל, לגאול בודדים ממצוקתם. ולכונן את בית ישראל. כבר הקב"ה "יושב ומזווג זיווגים", ויש בכך גמילות חסד גדולה. יחד עם זאת, גם שדכנים ומציעי הצעות צריכים לפעול לאור עקרונות הלכתיים של יושר, הימנעות מגנבת דעת ולהיזהר מאוד שרצונם העז בהשלמת התהליך לא יגרום להם לעיוורון או הסתרת האמת.

1. אמירת אמת

על חשיבות אמירת האמת בתהליכי הבירור עמדנו בהרחבה בשער ההלכתי "יושר בשידוכין". נדגיש כאן שאין להציג שום מצג שווא לפני הפגישה, ולומר את האמת בפרטים כמו גיל המועמד וכיו"ב. אמירת חוסר אמת בשלב זה, אסורה, ועלולה לגרום פעמים רבות לעוגמת נפש בהמשך.

2. לשון הרע

חשיבות האיסור ופרטיו מובאים בחלקו השני של שער ד. נביא כאן בקצרה כמה דגשים להלכות אלו בזמן השידוך, כולם מובאים שם בהרחבה:

• אין "לקטלג" אדם ולגזור מתכונה אחת שבו על מכלול אישיותו.
• יש להיזהר מהפצת שמועה על מועמד לשידוכין.
• גם דברים שאין בהם נזק מותר לספר רק לתועלת השידוך, ולא כרכילות.
• איסור לשון הרע הוא גם בסיפור בעקיפין או דרך רמז, וגם בסיפור לאדם אחד בלבד.
• בעת הבירור יש להקפיד לומר לנשאל שהדבר הוא לצורך שידוך.
• יש להקפיד ולהבחין בין מידע לפרשנות, ובין מידע מכלי ראשון לבין מה שאינו ודאי.

3. להציע קודם לגבר או לאישה?

ישנה מוסכמה בציבורים מסוימים שתחילה יש להציע את השידוך לגבר, ורק אם הוא מסכים – יש להציע גם לאישה. סיבת המוסכמה היא שבמקרה של סירוב אנו מצפים חברתית מהגבר שיכיל תשובה שלילית טוב יותר מהאישה.

אולם אף שהסיבה למוסכמה זו נובעת מטובת האישה, לעיתים היא דווקא פוגעת בה, בעיקר בטווח הארוך. יש מועמדות המדווחות על תחושה שזמן רב אינן מקבלות הצעות. הדבר גורם להרגשת דחייה ולחשד שאין מי שדואג להן. בירור מעלה שהדבר אינו נובע מכך שמעגל החברות והקרובות אינו דואג להן, אלא מכך שההצעות לא הגיעו עד אליהן, אלא נדחו בשלב הראשון.

בעיה נוספת שמוסכמה זו עלולה ליצור היא מציאות שבה הגברים מרגישים שיש להם הצעות רבות, לכן הם יכולים "לבחור", ואילו נשים בשיטה זו יקבלו פחות הצעות, לכן עשויות להסכים גם להצעות שהיו מתלבטות בהן במציאות אחרת.

הפתרון למצב זה אינו להציע קודם לנשים, אלא להכריע לפי העניין. אם מדובר בבחורה צעירה שאינה סובלת מחוסר הצעות ועלולה להרגיש לא בנוח ממצב של דחייה – המוסכמה הרווחת שמציעים קודם לגבר מתאימה מאוד. אולם במקרה שבו אנו מעריכים כי האישה חוששת יותר ממצב של מחסור בהצעות מאשר מתחושה של דחייה – אין בעיה חברתית או אתית בהפיכת הסדר. הכול לפי העניין וכל מקרה לגופו.

4. הצעת שידוך לאדם שאינו הגון

במקרה שבו אנו רוצים או מתבקשים להציע שידוך לאדם שלדעתנו יש פגמים מהותיים בהתנהגותו ובמעשיו, עלינו לדון בכך לפי שני כללים מנחים: הראשון הוא "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך",¹ והשני: "הווה דן את כל האדם לכף זכות".²

הכלל הראשון מצמצם את האפשרות לשדך אדם שלא היינו משדכים למי שאנו רוצים בטובתו. אומנם בתהליכי ההיכרות הדברים אינם חתוכים, כיוון שלא כל אדם מתאים לכל אחד, ולעיתים יש התאמה נקודתית ומיוחדת – שכן מה שמפריע למציע ייתכן שלא יפריע לבני הזוג עצמם. אך אין לשדך למישהו בת זוג אלא אם חפצים באמת בטובתו.

לעומת זה, עלינו לדון כל מועמד לכף זכות. אין משמעות הנחיה זו של חז"ל שיש לסטות ממידת האמת, אלא שעלינו להשתדל לראות ולהדגיש את הטוב והחיובי שבזולת, על אף מגבלותיו.³

דרך האמצע בכך היא לא לפסול לגמרי אדם בגלל חיסרון שיש בו, אולם להקפיד לפעול גם לטובת המשודך, ובכל מקרה לספר בלב פתוח על הצדדים השונים שבו, כולל על חסרונותיו.

5. שידוך לבעלי מוגבלות

• הציבור מורכב מאנשים בעלי דעות, גדלים ומוגבלויות שונות. אנשים בעלי מוגבלויות הם חלק מהחברה, ואינם חלילה "פסולי חיתון". ולעיתים אדרבה – שידוכם הוא חלק מ"מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה",⁴ ומהחובה המוטלת על כל אדם לעשות חסד עם הבריות. על השדכן במקרה קשה נאמר "לפום צערא אגרא",⁵ וזכות גדולה היא לשדכנים לסייע במציאת זיווג דווקא לאלו שבדרכו של עולם מתקשים יותר להשיגו. חשוב להדגיש כי לעיתים יש צורך בליווי מיוחד של אחד הצדדים או שניהם, בסוג כזה של היכרות.
• אסור לשדכן להסתיר את מוגבלויות המשודך, אך מותר ואף רצוי מאוד להדגיש את מעלותיו הגדולות.⁶
• חובה להיזהר בכבודם ולא לכנותם כ"פגומים" וכיוצא בכך.⁷

6. הצעת שידוך למי שכבר בקשר

חבר או קרוב משפחה שיודע שהמועמד נמצא כעת בקשר, מן הראוי שיימנע מלהציע הצעה חדשה עד שידע שהקשר הסתיים. אין מניעה לברר בעדינות אם החבר פנוי להצעות, אך אין לספר את פרטי ההצעה כאשר המועמד אינו פנוי.

שדכן או מציע ממעגל רחוק יותר שאינו יודע האם המועמד בקשר, די לו לשאול תחילה אם המועמד פנוי לשמוע את הצעתו.

7. תשלום לשדכן

בעבר, המנהג המקובל בישראל היה לשלם לשדכן עבור פעולתו, וכך נוהגים עד היום בכמה קהילות. הן בשל הזמן והמאמץ שהשדכן השקיע, הן בשל התועלת של מעשיו, והן כדי לעודד אחרים להציע שידוכין. יש בכך גם הכרת תודה עמוקה, והשפעת שפע על מי שעושה טוב.

מהפוסקים עולה שאף היו מקומות וזמנים שבהם היה נהוג לשלם שכר גבוה במיוחד לשדכן שהצליח במלאכתו.⁸

פרטי מנהג זה שונים מחברה לחברה, אך עצם חובת התשלום היא דבר נכון וראוי.

לפרק הבא >>

צהר לשידוכין – לעמוד הראשי ולתוכן העניינים >>

---