שימוש מניפולטיבי ב״חופש הדיבור״

המאמר פורסם ב-ישראל היום

תקציר

תקציר

עקרונות אתיים חייבים להיות מופעלים לכל הצדדים בשווה. הדבר נכון גם לגבי חופש הדיבור: אם מישהו טוען טענה בשם ״חופש הדיבור״, עליו גם לוודא שאותו חופש דיבור יינתן גם למי שמביע דעה מנוגדת או שונה.

אין דבר יותר מסוכן לאתיקה מאשר המניפולציה. לאמור: שימוש בעיקרון אתי רק כשהוא משרת מטרות אחרות, אך לא כשהוא פוגע גם בך עצמך. הדבר נכון ביחס לכל עיקרון, ובמסגרת זו ביחס לחופש הדיבור והביטוי.

חופש הביטוי הוא עיקרון אתי משתי סיבות: זו גם זכות אדם, בעל כל עמדה (למעט קצה הקצוות שיש בו סיכון ממשי), לבטא את תפישת עולמו. יש לכך מגבלות מסוימות המוטלות מעצם התפקיד של האדם, כגון קצין צבא, פקיד ציבורי או שופט, בשל העובדה שמתוקף תפקידו הוא אינו רשאי להתייצב לצדו של צד אחד. אולם באופן עקרוני זו צריכה להיות נקודת המוצא. כאשר מדובר על רב הממונה על ידי המדינה, הסוגיה סבוכה יותר: לכיוון אחד – בשל העובדה שתפקידו הוא לבטא את עמדותיו גם אם אינן מוצאות חן בעיני הרבים, ולא זו בלבד אלא שהוא עבר תהליך בחירה מה שהופך אותו לנבחר ציבור. לכיוון השני הוא "עובד מדינה", החייב בחובות מסוימים כלפי הממסד הממלכתי. כאמור – זו סוגיה סבוכה מאוד, אולם גם כאן צריך ללכת הכי רחוק שאפשר, וגם לרב הנושא תפקיד ממלכתי יש עולם ענק של חירות להתבטא כרצונו. כאשר מדובר באחרים, שאינם מוגבלים מכוח תפקידם – וודאי וודאי שחופש זה הוא זכותם.

הסיבה השניה לראיית חופש הדיבור כעיקרון אתי היא בשל החשיבות הגדולה לחברה עצמה, שלא תהיה "שפה אחת ודברים אחדים", אלא שתובענה בה העמדות המגוונות ביותר האפשריות. עמדות מנוגדות לנו הן המשרתות אותנו ביותר, שכן הן מאתגרות את המחשבה, ומחייבות לבחון את עמדותינו מחדש; הן הפותחות אפיקים חדשים להתמודדות; וכשהן מתבררות כלא-נכונות – גם אז יש להן תפקיד והוא בחיזוק הדרך בה אנו עצמנו הולכים.

מסיבה זו יש לתמוך בחופש הדיבור באופן עקבי ושיטתי, ולהקפיד על הימנעות מתופעה התומכת בחופש דיבור אך בתנאי 'קטן' שהעמדות תהיינה בתוך גבולות הגיזרה שנראות לזה או לאחר. המבחן הגדול הוא דווקא בתמיכה באותו חופש ביטוי כאשר מדובר בעמדות שנראות בעיני האחר כמתועבות, כחמורות מאוד, או כטעות נוראה.

חשוב מאוד להדגיש: התמיכה בחופש הביטוי היא התנגדות לכפייה על אדם, להשתקה, לחסימת יכולת התבטאות ברבים, לסגירת שערי התקשורת, או לכל דבר שקשור בכך. ברם, היא קריאה גדולה למתבטאים עצמם להציב בפני עצמם את התביעה לדבר דברי אמת, להיות מכוונים ליושרה, להיזהר מלשון הרע הלבנת פנים ושקר, לדבר בנחת כדברי חכמים, ולעמוד בכל הקריטריונים ההלכתיים והאתיים של הדיבור.

להרחבה:
קורס יסודות האתיקה התקשורתית


מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

חובה לתת לשורדי השואה להיפרד בכבוד – ולא רק ע"י הטבות כספיות

יום השואה - ילד מרים ידיים

מאמרים

"יוצר אור ובורא רע" – מה מקור הרשעות הנאצית?

מאמרים

זמן חירותנו

מאמרים

גם כי תרבו תפילה אינני שומע – לשינוי אורחות פנייתנו לעזרת שמיים

מאמרים

ירחיק עצמו לקצה השני

מאמרים

לא להתקרב לסף התהום

עוד בצהר לאתיקה

מחברת ועליה מונח עט

יומני שואה – חדירה לפרטיות או צוואה היסטורית?!

האם מותר שיכאב לנו שאדם אוכל חמץ בפסח או שזו בעיה מוסרית?

אין תלמידים בביה"ס במלחמה – האם זה גזל לחתום נוכחות מבלי לעבוד?

בין אחריות מבצעית לשבת: האם מותר להתערב כשלא במשמרת בחמ"ל או שמא זה חילול שבת?

להעביר רב־קו לחבר – חיסכון לגיטימי או גזל?

האם צריך להגיד “לא” לבינה מלאכותית?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?