תוכן העניינים
פתח דבר
מסמך עקרונות זה מהווה תמצית של תהליך מעמיק ומקיף שהתקיים במגוון רב של פורומים בנושא רגיש זה ונכתב ע"י הרב יובל שרלו ורבני מרכז האתיקה בארגון רבני צהר. מתוך מחויבות להציג לציבור הנחיות ברורות ויישומיות, נמנענו מלכלול את מלוא מורכבות הדילמות והסוגיות הנלוות. אנו ממליצים לעיין במשאבים הנרחבים הזמינים, רבים מהם מקוונים, לשם העשרת ההבנה וחיזוק היכולת להתמודד עם מצבים מורכבים ורגישים אלה. מטרתנו העיקרית היא להתוות דרך מעשית ממוקדת להתמודדות עם האתגרים המרכזיים
בתהליך השיבה לקהילה, ולהכריע הכרעות עקרוניות בדילמות העיקריות של תהליך זה.
המורכבות הייחודית נובעת מכך שהמושג "פגיעה מינית" והאפשרויות לשיקום תלויים בגורמים רבים, וביניהם: עוצמת הפגיעה, מועדה וחומרתה, מצבם הנפשי ורמת הסכמתם של הנפגעים או הנפגעות, התנהלות הפוגעים והפוגעות, ויכולת הקהילה להכיל את התהליך. לכן, כל מקרה וכל קהילה ייחודיים ואין להשוות ביניהם. לפיכך, נציג עקרונות כלליים בלבד, תוך הדגשה שיישומם מחייב רגישות והתאמה לנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
מסמך זה מהווה מתווה עקרוני ויישומי לרבנים, קהילות, ראשי קהל, מקבלי החלטות ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, בהתמודדות עם סוגיית שיבת עבריין מין או אדם שפגע מינית לקהילה. מטרתו להציג עקרונות מנחים להליך רגיש וזהיר, המגן על ביטחון הנפגעים והקהילה מחד גיסא, ומאפשר תהליך תיקון ושיקום ראוי מאידך גיסא.
המסמך מתייחס לכל המגדרים – הן כפוגעים והן כנפגעים – גם אם לא צוין כך במפורש.
הנחות יסוד
אתגרי השיבה לקהילה: הניסיון למנוע חזרת עבריין מין לקהילה מעלה שני סוגי קשיים מרכזיים:
1. האתגר המעשי – הקהילה נעדרת מנגנונים משפטיים ואכיפתיים יעילים, וניסיונות להגביל את השיבה באמצעים שונים עלולים לחשוף אותה לסיכונים משפטיים, נזקים משמעותיים ומגבלות מעשיות רבות. למרות הקושי, דברי חז"ל "הוו מתונים בדין" מדריכים את העוסקים בדבר שלא לפנות לדרכים שבסופו של דבר יתברר כי אינן ניתנות ליישום.
2. הדילמה המוסרית – העברתו של הפוגע לקהילה אחרת אינה פותרת את הבעיה אלא מעבירה את הסכנה לקהילה אחרת, ואינה מותרת. כמו כן, התנהלות קשוחה כלפי אדם שנענש על מעשיו עלולה להובילו למעשים קיצוניים הן כלפי עצמו והן כלפי הקהילה.
לרוב אפוא אין דרך המאפשרת לקהילה להתחמק מהמשימה.
מורכבות התהליך: שיבת אדם שפגע מינית לקהילה מהווה אחד האירועים המורכבים ביותר בחיי קהילה, בשל ריבוי ההיבטים המשתלבים בו: זכויות הנפגעים והנפגעות, זכות הקהילה להגן על עצמה מפני פגיעות עתידיות, הגישה הראויה כלפי מבצעי עוולות, והאפשרות לתיקון ותשובה. כל זאת, תחת מסגרת החוק ומערכת המשפט המחייבת. על כן, היא צריכה להתנהל בשיתוף פעולה של אנשי מקצוע מתחומים שונים.
התנהלות הפוגעים: גורם מכריע בתהליך הוא התנהגות הפוגעים והפוגעות ומידת שיתוף הפעולה שלהם. זו כוללת הכרה מלאה בפגיעה, בחומרתה ובאחריות האישית; נקיטת צעדים משמעותיים לפיוס, פיצוי וכפרה; ושיתוף פעולה עם השלבים שנקבעו בתהליך. אין לקבל ניסיונות לנרמל את המעשים. כמו כן, הטיעון שהפוגע "שילם את חובו לחברה" אינו קביל, כיוון שלא מדובר בתשלום חוב, כי אם בענישה. הקהילה חייבת לפעול כדי למנוע פגיעות עתידיות, וכדי לאפשר לנפגעות ולנפגעים בתוכה להשתקם.
מודעות עמוקה לנפגעות ולנפגעים: התהליך כולו צריך להתנהל מתוך מודעות עמוקה שהנפגעות והנפגעים מצולקים, ופצעיהם נפתחים מחדש, והאחריות הראשונית ניתנת לנפגעים ולא לפוגעים.
אחריות הקהילה: היררכיית השיקולים של הקהילה היא זו: תמיכה בנפגעים ובנפגעות, מניעת פגיעות עתידיות, שיבת הפוגע. ככל הניתן, עליה להישמר מפגיעה בלתי מוצדקת במשפחתו.
תהליך הדרגתי: השיבה המיטבית לקהילה היא תהליך הדרגתי ומובנה, הכולל שלבים מוגדרים ותחנות התקדמות לאורך ציר הזמן.
ערך התשובה: התשובה מהווה יסוד מהותי במסורת היהודית, והיא מקדימה אף את בריאת העולם – חייב להיות פתח לתשובה. זהו גם אינטרס חברתי, שכן היעדר אפשרות לתיקון עלול להוביל להידרדרות נוספת ולפגיעה בחברה. ואולם, על פי ההלכה, עדות הפוגעים על עצמם שעשו תשובה כלפי שמיים אינה קבילה, כל עוד לא הייתה הכרה בפגיעה ובקשת סליחה מהנפגע. אלו מהווים תנאי הכרחי וראשוני לפתיחת נתיב התיקון. על הפוגע להכיר בעובדות, בחומרת הפגיעה, ולקחת אחריות מלאה על מעשיו, תוך הימנעות מהאשמת הקורבן. בניגוד למסורות אחרות, ביהדות הווידוי מתקיים בין הפוגע לבין בוראו, אך התיקון צריך להתחיל בבקשת מחילה ישירה מהנפגע. קבלת האחריות תתבטא בהסכמה של הפוגע לדרישות שתידרשנה ממנו.
עקרונות יישומיים
ניהול התהליך: על הקהילה למנות גורם מרכז האחראי על ניהול התהליך. לכך יש השפעה ישירה על יעילות התהליך והשיקום אשר נובעת מאחריות הקהילה למניעת עוולות חברתיות ואישיות. התהליך יתנהל באופן ישיר בין הגורם המרכז ובין הפוגע או הפוגעת. הקהילה יכולה לבחור בין דרכים שונות: ועדת מוגנות מטעם ההנהלה, ייעוץ חיצוני, רב הקהילה וכדומה.
דרישות בסיסיות מהפוגעים: הכרה מלאה בעובדות, בחומרת המעשים ובאחריות האישית.
אחריות הפוגעים כלפי הנפגעים: התנצלות כנה, בקשת מחילה, נכונות לפיצוי הולם והסכמה לפעול בתהליך שהותווה.
הסכמה להערכת מסוכנות מקצועית: נכונות למתווה, לפיקוח ולטיפול מתמשך, בדרכים המתאימות לכל מקרה.
מתווה מדורג: קביעת תהליך מובנה בשלבים, עם לוחות זמנים ברורים ודרכי פיקוח. דוגמה למתווה מדורג מובאת בהמשך.
שקיפות קהילתית: התורה מחייבת הן את "לא תלך רכיל בעמיך" המגן על הפוגע מפני פרסום מיותר, והן את "לא תעמד על דם רעך" המחייב שקיפות לצורך הגנה. חובת השקיפות וההגנה קודמת, ועל כן חובה לפרסם את המידע המצומצם ביותר הנדרש להגנת הקהילה. אין להסתיר מפני הציבור את המידע הזה.
התייחסות למשפחת הפוגע: אין להשית על משפחת הפוגע את מחיר מעשיו. עם זאת, הדאגה למניעת פגיעה במשפחה אינה יכולה לשמש עילה להימנעות מתהליך שיבה ראוי.
שיקום הפוגע: ראוי להקדיש תשומת לב גם לשיקומו של הפוגע וליצירת מסלול חזרה מכובד לחיים ראויים. אין לנעול דלת בפני השבים.
דוגמא למתווה עקרוני לתהליך שיבה לבית הכנסת:
תנאי מקדים: מימוש המתווה מותנה בכך שאין מניעה לחזרת הפוגע לקהילה ובית הכנסת על פי הערכת המסוכנות.
בשנה הראשונה:
- רשאי לבוא לתפילות במניין, אך ימונה אדם (אחד או יותר) שתפקידו להשגיח עליו.
- אין להעלותו לתורה, גם לא בנסיבות אישיות.
- לא יהיה שליח ציבור, גם לא בנסיבות אישיות.
- לא יהיה מוציא הרבים ידי חובה, כגון בעל תוקע.
- לא ידרוש/תדרוש וילמד/ותלמד בציבור.
- יוגדרו קבוצות של מי שאסור לפוגעים לבוא עמהם במגע, לפי נסיבות העניין, כגון ילדים, נערים ונערות, וכדו'.
- לא ימונה/תמונה לתפקידים ציבוריים, כגון גבאי או בלנית.
בשנה השנייה:
- יזכה בעליות לתורה, אך לא יהיה שליח ציבור.
- לא יהיה מוציא הרבים ידי חובה, כגון בעל תוקע.
בשנה השלישית:
- יוכל להיות שליח ציבור בימי הזיכרון שהוא מחויב בהם.
- שיבה לתפקידים ציבוריים תלויה בהיבטים רבים, כאמור לעיל ב"מורכבות הייחודיות".
בהירות:
הניסיון מלמד שכל מתווה מעשי שהוסכם עשוי להתפתח למחלוקת – האם המתווה מקל או מחמיר? האם עמדו בו? מה לעשות כשהמתווה הופר? וכדומה – על כן, מתווה שהוחלט והוסכם ינוסח באופן פשוט, תכליתי וחד. לעיתים לא ניתן לעשות דברים באופן מושלם, מסיבות שהובהרו בתחילת מסמך זה. עקרונות תהליך השיבה לבית הכנסת הם דוגמה לתהליכים דומים הקשורים בשיבה לפעילות קהילתית בתחומים שונים.
