תפילת הציבור והשתתפות בה היא חלק בלתי נפרד ממהות קיומו של האדם היהודי. הוא אינו ניצב לבדו בלבד, אלא חלק מקהילה עובדת א-לוהים, וכל אחד הוא אבר ייחודי בציבור הזה. ברם, יש כאלה המתקשים מאוד להיות חלק מתפילת הציבור – מסיבות שונות, כגון אנשים עם מוגבלויות תנועה כאשר בית הכנסת אינו מונגש, וכדו'. אחת הקבוצות ההולכת וגדלה שנתקלת בקשיים רבים בתחום זה הוא המתקשים בראייה.
הקשיים בראיה מונעים את השימוש בסידור בעת התפילה, וממילא קשה להיות חלק מתפילת הציבור. הסידורים המותאמים לקשיים אלה הם גדולים מסוד ומסורבלים מאוד; רבים אינם קוראים כתב ברייל, שבכלל הולך ונמוג אט אט בשל השכלול בטכנולוגיות אלטרנטיביות, ובוודאי שמי שלא למד את השימוש בכתב ברייל בצעירותו מתקשה מאוד ללמוד אותו בגיל מבוגר יותר, ולהיות מסוגל לקרוא את הסידור בקצב התפילה.
האם יש אפשרות להשתמש בטכניקות טכנולוגיות כדי לפתוח שערים חדשים? כאשר מדובר בימות החול התשובה היא שקשת גדולה של אפשרויות נפתחת. בעיקר מדובר בשני סוגים של מכשירים: ראשון בהם הוא מכשיר MP3 שיש בו אפשרות גם להגביר את עוצמת הקול וגם לשלוט בקצב ההקראה, בדילוגים ממקום למקום וכדו'. משעה שמערכת המתנדבים המדהימה של בית חינוך עיוורים והספרייה לעיוורים בתל אביב הקליטה את התפילות – הדבר מתאפשר גם הלכה למעשה. הסוג השני הוא טאבלטים המציגים את התפילה באותיות גדולות וקלות לקריאה, והדבר משמש פיתרון לרבים אחרים.
ברם, התפילה הציבורית העיקרית מתקיימת בשבתות ובמועדים, והשאלה העומדת לדיון היא האם ישנו פיתוח טכנולוגי שמאפשר שימוש בו בשבת. מדובר בשילוב של סוגיות – למן הסוגיות ההלכתיות, שבהן עוסק מכון צמת בהיקפים גדולים וכן רבנים אחרים, דרך הסוגיות הטכניות, כגון העובדה שמכשיר שמאפשר רק הדלקה וכיבוי, שליטה בעוצמת הקול, שליטה במהירות ההקראה ודילוג ממקום למקום מחייב לפחות שמונה לחצנים מותאמים לשבת, ועד לשאלת ה"אור המקיף" – כיצד לא לפגוע בקדושת השבת, בעובדין דחול, ולא להביא נזק חס ושלום על ידי הרחבת שימוש במסכים ובמכשירים שונים ביום השבת.
לפני שנים פרסם הרב משה פיינשטיין זצ"ל את פסקו המפורסם בדבר כניסה עם כלבי נחייה לבית כנסת. זו שאלה אחרת, הנוגעת בסוגיות הלכתיות אחרות, וגם פסקיו קשורים יותר לחוץ לארץ מאשר לארץ. ואף על פי כן, לאורך כל תשובתו ההלכתית בולטת ההכרה במצוקה, ובחשיבות של מציאת הדרך ההלכתית הנכונה לנהוג, כדי שכולם יוכלו ליטול חלק בתפילה. זהו העיקרון שצריך להנחות אותנו גם כיום.
קבוצת הרגישים לעניין, בשיתוף חברי צהר לאתיקה, התכנסה בשבוע שעבר בבית חינוך עיוורים כדי לקדם את פיתוח הפרוייקט. נציגים של בית חינוך עיוורים והספריה לעיוורים, אנשי צמת, רפואת עיניים וצהר לאתיקה קבעו יסודות להמשך פיתוח ודיון, מתוך תקווה כי אכן תימצא הדרך לכתחילה של השתתפות בתפילת הציבור גם למי שאינו יכול להשתמש בסידור רגיל.
