"שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ" (איכה ה': טו), ל"ג בעומר תשפ"א

תקציר

עוד לפני כל הבירורים הנדרשים והתיקון הגדול שעומד בפנינו, זה הזמן לבכות ולכאוב. על האסון הנורא במירון.

אנינות.
זו ההדרכה ההלכתית ליום הראשון של האבל.
והיא אף שחררה את האדם מקיום מצוות – כדי לאפשר לו לשהות בכאב, בצער, בתהום.
עוד לפני הטחת האשמות,
עוד לפני בירור יסודי של מה שקרה כדי למנוע מקרים עתידיים,
עוד לפני רווחים רוחניים, פוליטיים וחיסולי חשבונות,
עוד לפני בניין המשפחות שקרסו,
עוד לפני מחשבות על העתיד במירון ובשאר מקומות,
לפני הטוב, לפני המכוער,

לפני כל דבר

כאב עצום, ניסיון לעזור במה שניתן,
ואנינות גדולה על הפיכת
הציפיות והתשוקה-להתעלות
ליום בכי.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

שורת דלתות סגורות ודלת אחת מהן צבועה בצבע שונה

מאמרים

החופש – מבחן הבחירה החופשית

ניירות עמדה

השימוש בעד מדינה במשפטי שוחד [נייר עמדה]

מאמרים

איך הקהילה צריכה להתמודד עם תוקפים מינית?

מאמרים

אתיקה בשעת חירום

מאמרים

התפטרות כאמצעי לחץ

אדם מפנה אצבע מאשימה

מאמרים

איך ניגשים להאשמות כלפי הרב טאו?

מאמרים

מדיניות הפרסום של ידיעות מביכות

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

למה אנחנו מתגייסים לצבא?

יד עוצרת

מאמרים

גרימת צער נורא למשפחות: אין דרך להצדיק את מפיצי השמועות

סרטונים

החזקת כלי יריה: אתיקה, הלכה, משפט ומקצועיות אישית

משאית אספקה

מאמרים

לממשלה יש סיבות טובות להכניס משאיות לעזה – מוסריות היא לא אחת מהן

שלטים של אמת ושקר

מאמרים

להתרחק מהשקר

לב מאנשים המחזיקים ידיים

מאמרים

זה קורע את העם בשעת מלחמה

מפגש למידה על סוגיות אתיות ברווחה בזמן מלחמה

סרטונים

סוגיות אתיות בתחום הרווחה בעת מלחמה

איש זקן עצוב על ספסל

מאמרים

ומה עם האבל של סבא וסבתא?