"שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ" (איכה ה': טו), ל"ג בעומר תשפ"א

תקציר

עוד לפני כל הבירורים הנדרשים והתיקון הגדול שעומד בפנינו, זה הזמן לבכות ולכאוב. על האסון הנורא במירון.

אנינות.
זו ההדרכה ההלכתית ליום הראשון של האבל.
והיא אף שחררה את האדם מקיום מצוות – כדי לאפשר לו לשהות בכאב, בצער, בתהום.
עוד לפני הטחת האשמות,
עוד לפני בירור יסודי של מה שקרה כדי למנוע מקרים עתידיים,
עוד לפני רווחים רוחניים, פוליטיים וחיסולי חשבונות,
עוד לפני בניין המשפחות שקרסו,
עוד לפני מחשבות על העתיד במירון ובשאר מקומות,
לפני הטוב, לפני המכוער,

לפני כל דבר

כאב עצום, ניסיון לעזור במה שניתן,
ואנינות גדולה על הפיכת
הציפיות והתשוקה-להתעלות
ליום בכי.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

תכונות הנדרשות משופט ראוי

מאמרים

להתקדם קדימה

מאמרים

קיימות יהודית: אחריות סביבתית מתלמוד למעשה

מאמרים

מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה

מאמרים

האם כל אחד מאיתנו לוקה בהכבדת לב?

מאמרים

למה תכה רעך

סרטונים

עשרה בטבת: ראיון של הרב שרלו אצל אריה אלדד ורון קופמן ברדיו 103FM

מאמרים

על השבטיות

עוד בצהר לאתיקה

האם לקנות מוצר שיוצר בתנאי עבדות?

עסקת החטופים מבחינה הלכתית

האם ראוי מבחינה הלכתית לעבוד בחברת סייבר התקפי שמוצריה משמשים למטרות בלתי מוסריות?

איך ליישב סכסוך ולשקם קשר עם אחות מרוחקת?

השקעה במניות של חברות שפועלות בניגוד לערכי מוסר יהודיים: דיון הלכתי ומוסרי

הכפשה ברשת: איך להתמודד עם פוסט שקרי מנקודת מבט הלכתית?

אתיקה סביבתית: האם לקנות מוצר שמזיק לטבע בתהליך ייצורו?

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?