אנינות.
זו ההדרכה ההלכתית ליום הראשון של האבל.
והיא אף שחררה את האדם מקיום מצוות – כדי לאפשר לו לשהות בכאב, בצער, בתהום.
עוד לפני הטחת האשמות,
עוד לפני בירור יסודי של מה שקרה כדי למנוע מקרים עתידיים,
עוד לפני רווחים רוחניים, פוליטיים וחיסולי חשבונות,
עוד לפני בניין המשפחות שקרסו,
עוד לפני מחשבות על העתיד במירון ובשאר מקומות,
לפני הטוב, לפני המכוער,
לפני כל דבר
כאב עצום, ניסיון לעזור במה שניתן,
ואנינות גדולה על הפיכת
הציפיות והתשוקה-להתעלות
ליום בכי.
לקריאה נוספת:
- לכל איש יש שם – על האסון במירון
- אין ל”ג בעומר בלי מדורות. אבל צריך לצמצם
- מתכננים לעלות למירון בל”ג בעומר? תחשבו על זה שוב
