"רחבת ישראל" בכותל היא הרע במיעוטו

תקציר

בעבר התנגד הרב שרלו לפתיחת רחבת כותל נוספת עבור קהלים ליברליים ביהדות. כיום הוא רואה את הדברים באור מעט שונה.

"לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ" (תהלים קכ"ב: ח)

רחבת הכותל שרק בה אני מתפלל היא זו שמתנהלת לפי ההלכה;
איני מכיר במעמד הלכתי של תנועות לא הלכתיות, הרואות עצמן כ"מתקדמות";
ביום שבו הוכרזה "פשרת הכותל" התנגדתי לה – בשל היסוד הגדול של "אתה אחד ושמך אחד מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וטוב שעם ישראל יתפלל במקום אחד גם במחיר העלמת עין מסוימת;

אולם במציאות שנוצרה – "רחבת ישראל" היא הדרך הפחות גרועה שיש:
בשל אמונתי שהאמת סופה לנצח, ודרך ההתקרבות ב"רחבת ישראל" תבוא גם ההתקרבות ליסודות הולכים וגוברים של ההלכה ושל תורת ישראל;
בשל "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך", והבור העמוק של הפיכת הכותל למקום מאבקים ומלחמות, המשמיטים את הקרקע מתחת לקיומנו;
בשל הכרתי כי הדבר הנכון לעשות הוא להתחשב בדרכם של אחרים, גם אם משוכנעים שהם לא צודקים. זה נכון לעצמו, אך בעיקר כאשר תובעים להתחשב בעצמכם (קמפוסים נפרדים כדוגמה);
ובעיקר – כדי שהשבועה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" תהיה שבועת כלל ישראל כולו.

רחבת הכותל ההלכתית תמשיך ותתעצם מכוח האמת שבה. רואים זאת בסליחות האחרונות, בהושענא רבה, בשבועות ובתשעה באב.

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

גם כי תרבו תפילה אינני שומע – לשינוי אורחות פנייתנו לעזרת שמיים

מאמרים

ירחיק עצמו לקצה השני

מאמרים

לא להתקרב לסף התהום

מאמרים

"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון יקר" – לכולם

מאמרים

בין בגידה לבגד

מאמרים

על אמת ושלום

עוד בצהר לאתיקה

האם מותר שיכאב לנו שאדם אוכל חמץ בפסח או שזו בעיה מוסרית?

אין תלמידים בביה"ס במלחמה – האם זה גזל לחתום נוכחות מבלי לעבוד?

בין אחריות מבצעית לשבת: האם מותר להתערב כשלא במשמרת בחמ"ל או שמא זה חילול שבת?

להעביר רב־קו לחבר – חיסכון לגיטימי או גזל?

האם צריך להגיד “לא” לבינה מלאכותית?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?

אם אסור להשקיע בחברה לא מוסרית – למה לקנות ממנה?