זכייתן של החוקרות אשר פיתחו את טכנולוגיית הקריספר מנכיחה שוב את העידן החדש שאנו כבר עמוק בתוכו. מדע העבר, בהקשר הגנטי, עסק בסלקציה ובמיון על ידי סמנים גנטיים. הוא הוליד את הדיון על ברירת עוברים טרם השרשה (PGD), וטכנולוגיות רפואיות אחרות, שזיהו מרכיבים ומוטציות, ובעזרתם אבחנו מחלות או היבטים אחרים של גוף האדם. מדע ההווה עוסק בשינוי הגנים עצמם, בין על ידי 'השתקה' של מרכיבים, ובין על ידי עריכה מחודשת של הגנים.
מבחינה זו, מדובר בטכנולוגיה המזכירה את ביקוע האטום בשני היבטים. ראשית, אנו עוסקים בחלקים הזעירים ביותר של הקיום, כאן בחלקים התת-אטומיים, וכאן בחלקים מזעריים של הDNA. אך מעבר לדמיון המסגרתי, מדובר בשתי המצאות ש"צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם". ביקוע האטום פתח את השער בפני שימוש באנרגיה גרעינית המאפשרות ניצול משאבים עצומים לצרכים חיוביים, אך בד בבד מהווה את אחד הסכנות הגדולות לקיום העולם, על ידי שימושו כפצצה גרעינית; עריכת גנים פותחת את השער בפני ריפוי המחלות הקשות ביותר, שככל שנבין את התהוותם נוכל גם להקטין את הצער ואת הסבל מהם, אך בד בבד מהווה פוטנציאל עצום לתהום אנושית: אאגוניקה (השבחת הגזע); הנדסת בני אדם וייצורם (כפי שהמדע הבדיוני צייר כבר לפני שנים רבות); יצירת מוטציות שתצאנה משליטה וכדו'.
באתוס ההלכתי, אנו נמצאים בין שני קטבים. מחד גיסא, היהדות מקרינה דרך פרשת הבריאה את היות האדם בעל "צלם א-לוהים", הרשאי לפעול באופן מתמיד לקידום העולם ופיתוחו: "אשר ברא א-לוהים לעשות". מאידך גיסא, איסור "כלאיים" בואר על ידי הרמב"ן כמחייב את האדם להגביל את עצמו ולא לפתח מינים חדשים לחלוטין, כחלק מהתפישה הדתית של תפקוד האדם במסגרת העולם הנתון. מתיחת הקו בין לזה היא מסוגיות דת ומדע הקשות ביותר. ברם, זו אינה התלבטותה של הדת בלבד: העולם המדעי כולו מתלבט היכן הגבולות, ומתי אנו גולשים לתהום של חוסר שליטה על כוחות היצירה של האדם.
מתיחת הקו כנראה אינה אפשרית. אולם ניתן לעצב את התהליך, לאור דברי חכמים במסכת אבות. ראשית, "הוו מתונים בדין" – ההתקדמות חייבת להיות צעד אחר צעד, תוך בחינה ובדיקה, בקרה ומתינות, כדי שנוכל לעקוב אחר המשמעויות השונות של השימוש בטכנולוגיה זו. שנית – "והעמידו תלמידים הרבה", לאמור: זו אינה יכולה להיות עבודתו של מדען בודד אי-שם. ההתקדמות מחייבת שימוש בכנסים, מאמרים, דיונים, פאנלים, החלפת מידע מתמדת, אתיקה של הפרסומים המדעיים ועוד ועוד, מתוך אמונה עמוקה כי בדרך זו יעלו כל ההיבטים של הסוגיה, ולא נתעלם מאף אחד מהם. והאחרון: "ועשו סייג לתורה", במובן של רגולציה, חומות שלא חוצים אותן (כמו האיסור הקיים היום לשימוש בקריספר בתאי רביה, כמו האיסור על שיבוט), וזאת כדי להבטיח שלא תתפוצץ עלינו פצצה גנטית מגרעין הקיום של האדם.
לקריאה נוספת:
- מחקרים רפואיים המתנהלים על פי עקרונות אתיים – לתפארת מדינת ישראל
- אתיקה מדעית
- הריצוף הגנטי של הדור הבא (NGS)
- הנדסה גנטית ובשר משובט: פנינו לאן?
