פיטורים הם לעיתים תהליך חיוני להמשך קיומו של עסק מסוים: קיימת מחויבות בעל בעל עסק לדאוג לקיומו, ואחריות מנהל לפעול לאור טובת הבעלים ובעלי המניות. על רקע המשבר הכלכלי בעידן הקורונה – המהלך המכאיב הזה מתעצם, ואנו פוגשים בו בכל מקום. מאידך גיסא, הפיטורים נוגעים במצבים מאוד קשים בעולמו של האדם – בעיקר בעולמו של העובד, אך לעיתים גם בעולמו של מי שמופקד על הפיטורים. אחד היסודות האתיים המובהקים הוא שגם כאשר ישנו מעשה מוצדק יש לשאוף להגשים אותו בדרכים המוסריות המקסימליות המתאפשרות.

מקבל ההחלטות הקשורות בפיטורים מחויב מבחינה אתית למערכת מקיפה של אנשים הקשורים בעסק או בחברה. בראש ובראשונה הוא מחויב לבעלים, למחזיקי המניות, למשקיעים בעסק, וזו האחריות העיקרית שלו. ברם, טעות היא לטעון כי הוא מחויב רק להם. הוא מחויב גם ללקוחות ולספקים, ומבחינה מוסרית הוא מחויב גם לעובדים, שעל כתפיהם נבנתה ההצלחה בימי השגשוג. מובן שצריך לדרג את המחויבות לגורמים השונים, ואין הם נמצאים במעמד שווה, אולם אסור לו לראות את מערכת המחויבות שלו בהיקף צר – כלפי בעלי המניות והמשקיעים בלבד, והוא חייב לשקלל את המערכת כולה.

מהם הבסיסים האתיים העיקריים של קוד אתי לפיטורים? ראשית, בשל העובדה שמדובר בהכרעה משמעותית כל כך לעובד – מוטל על המעביד לבדוק ככל יכולתו את אפשרות הצלת העסק בדרכים חילופיות, והעדפתן על פני פיטורים. החובה הזו נובעת גם מהאתיקה של ראיית ה”אחר” כ”אחיך” – ביטוי שהתורה משתמשת בו פעמים רבות במצוות שבין אדם לחברו, כדי להזכיר לנו בכל עת שלא מדובר בתיק או במספר עובד, אלא באדם שהוא חלק מרקמת החיים המשותפת; וגם מהאתיקה של הצדק, כי הצלחות העסק בעבר מבוססות פעמים רבות על ההירתמות של העובדים להצלחתו גם מעבר לתגמול שהם קיבלו על עבודתם.

אם אין ברירה אלא לפטר – גם אז צריך לבחון שיקולים אתיים שונים. למשל, בהתלבטות שבין פיטורי מעט עובדים והשארת האחרים על מקומם, או חלוקת הנטל בין כולם – עדיפה האפשרות השנייה מבחינה אתית; תעדוף בין עובדים שונים: היכולת של המפוטר למצוא עבודה אחרת היא חלק משיקולי סדר הפיטורים, ועובד שיש בידו למצוא עבודה אחרת יהיה לפני מי שקשה לו יותר, בשל גילו או מצבו; עובדים ותיקים קודמים לעובדים חדשים וכיוצא בזה. צריך לשקול את כל אלה כחלק ממערכת השיקולים של סדרי הקדימויות, בדיוק כפי שאנו עוסקים בסדרי קדימויות בנושאים אחרים בימים אלה, אפילו בתחומים של חיים ומוות.

וגם לדרך הפיטורים יש משמעות עמוקה. צריך לקיים שימוע בלב פתוח לשמיעת עמדת המפוטר לפני הפיטורים, וזו חובה חוקית ומוסרית כאחד; קיום תהליך הפיטורים מתוך רגישות, אמפתיה וזהירות בכבודו של המפוטר; תשלום כל זכויותיו של העובד והימנעות מהתחמקות מתשלומים המגיעים לו; ככל הניתן, סיוע לעובד לפתוח בדרך חדשה, ועוד.

אנו עוסקים בבני אדם. אנו עוסקים בתהליכים מתחייבים שכואבים מאוד. מוטל עלינו לעשות זאת בצורה האנושית, המוסרית והצודקת ככל האפשר. גם בשעות הקשות האלה יש מקום להתנהגות הראויה.

לקריאה נוספת:

תגובה אחת על “קוד אתי לפיטורים – אל תשכחו את המוסר”

  1. אהרון אטיאס הגיב:

    אמירה ערכית חשובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.