"חובתנו להגדיל תורה ולהאדירה ולהכליל גם את הקו הירוק האקולוגי בתוך תחומה של תורת ישראל… לנו כיהודים מאמינים אחריות ייחודית באשר לנושא האקולוגי. עלינו להיות ערים לכל הנוגע לשמירת הבריאה שברא ה', למנוע את השחתתה, להביא יותר בחשבון את הדורות הבאים".
(הרב יעקב אריאל)[6]
התפיסה האקולוגית צופנת בתוכה מגוון רחב של מופעים ושל משמעויות. המכנה המשותף לכולם הוא שהם מציבים שיקולים נוספים, רחבים, כנגד מה שהאדם מבקש לעשות כאן ועכשיו. אל מול הרצון הטבעי "לעשות כל אשר עולה על ליבי", והזכות הבסיסית "לעשות ברכושי כרצוני", מציגה התפיסה האקולוגית, סדרה של ערכים שיש לקחת בחשבון, שכולם קשורים לאחריות שלנו לבריאה.
אפשר, בהכללה, לחלק את סוגי הדילמות שהיא מציגה לארבעה: אדם-עולם, הווה-עתיד, פרט-ציבור, חשק-איפוק. כך למשל, כאשר אדם רוצה להשתמש בכלים חד־פעמיים כדי לחסוך את המאמץ הכרוך בשטיפת כלים רב־פעמיים, מדובר במבט ראשון בפעולה שבמסגרת זכויותיו הבסיסיות לעשות ברכושו כרצונו. אך בראייה אקולוגית הוא יצטרך להשיב על ארבע שאלות: האם הפעולה תפגע בבני אדם אחרים (כגון בכך שהסביבה תזדהם)? האם היא תפגע ביצורים אחרים בעולם (כגון בעלי חיים שעשויים לבלוע את הפלסטיק ולהיחנק)? האם היא מסכנת את עתיד האנושות (בשל פליטת גזי חממה במהלך ייצור הכלים ושינועם)? האם היא מבטאת עצלות או חולשת אופי?[7]
כל אחד מארבעת היסודות הללו קיים בתפיסות אקולוגיות עולמיות כמו גם במסורת ההלכתית. ועם זאת, ישנה שונות משמעותית בין תורת ישראל לבין תפיסות אחרות הן בגבולות ובמאפיינים של יסודות אלו, הן בשאלת המקום היחסי שתופס כל אחד מהם. כך למשל היחס לטבע כשלעצמו, במנותק מהשלכותיו על בני אדם, תופס מקום קטן באופן יחסי בקרב רבים מן האוחזים בתפיסה היהודית, בשעה שהדאגה למידותיו ותכונות נפשו של הפרט דווקא תופסת בה מקום גדול בהשוואה לתפיסות אחרות.[8] מנגד, בד בבד עם האחריות שלנו לעולם ישנם עוד ערכים מהותיים לכינונה של חברה מוסרית ואמונית, ועל כן יש הבדל תרבותי רחב בשאלה באילו מצבים נדחים שיקולי הסביבה בשל ערכים חשובים מהם.
קיימות יהודית – לעמוד הראשי ולתוכן העניינים
הערות שוליים:
[6] הרב יעקב אריאל, יהדות ואקולוגיה, צהר לב (תשס"ח).
[7] כמובן, אל מול שאלות אלו יש לבחון האם יש חלופות טובות יותר.
[8] גם בהגות האקולוגית העולמית ישנם זרמים שונים, ובין השאר יש הבחנה בין אקולוגיה "אנתרופוצנטרית" שדואגת להישרדות המין האנושי לבין אקולוגיה "ביוצנטרית" שדואגת לחיים כולם כערך עצמאי. ראו אנציקלופדיה בריטניקה, ערך "Enviromentalism"; ירון אונגר, הגנת הסביבה במקורות היהודיים, מרכז המחקר והמדע של הכנסת תש"ע.
