פרק שני: אחריות ומקצועיות בהחזקת כלי נשק

עיקרי ההלכות

א. מצווה להקפיד הקפדה יתירה על כל כללי הזהירות והבטיחות הנדרשים ממחזיק נשק ברישיון.

ב. יש לשמור על הנשק ולהבטיח את תקינותו כדרישות החוק.

ג. המאחסן נשק שלא כחוק או המחזיק נשק שאינו תקין עובר על לא תעשה.

ד. יש מצווה בהתקנת כספת ביתית, אך אין לברך בהתקנתה.

ה. חובה להתאמן באופן סדיר, מעבר לרף האימון הדרוש בחוק.

ו. מותר לשלם על הוצאות אימון ואחזקת נשק מכספי מעשר. ראו להלן, פרק חמישי.

ז. אימונים לגברים ולנשים – ראו להלן, פרק שלישי.

עיון הלכה

א. אחריות והקפדה על כללי הזהירות והבטיחות

המחזיק בכלי נשק חייב לשמור על נשקו על פי הדרישות הקבועות בחוק,¹ וכן להבטיח את תקינותו, על מנת למנוע שימוש לא ראוי על ידי מי שאינו מיומן בהפעלתו, בשוגג או במזיד. הבסיס ההלכתי לשמירה מסכנות הוא מצוות עשה ואיסור לא תעשה הנלמדים מדין מעקה:

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.²

רבנו בחיי ביאר שמצוות עשה זו היא מקרה פרטי של המצווה הכללית לשמירת הנפש:

על דרך הפשט יזהיר שישתמר האדם מן הסכנה, כענין שכתוב "השמר לך ושמור נפשך מאד", ולכך יצוה כי כשיבנה ביתו שיעשה מעקה לגגו ולא יניח ברשותו נזק ומכשול להיכשל בו בני אדם, ולא ישים דמים בביתו.³

ביאורו מבוסס על דברי חז"ל, המרחיבים את המצווה לחובה כללית להסיר כל מכשול ולהימנע מנזקים:

"ועשית מעקה לגגך" – אין לי אלא גג, מנין לרבות בורות שיחים ומערות חריצים ונעיצים? תלמוד לומר "ולא תשים דמים בביתך". "ועשית מעקה לגגך" – מצות עשה, "ולא תשים דמים בביתך" – מצות לא תעשה.⁴

רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? תלמוד לומר "לא תשים דמים בביתך".⁵

כך גם כתב הרמב"ם בהגדרת המצוות בספר המצוות,⁶ וכך פסק במשנה תורה:

מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו, שנאמר "ועשית מעקה לגגך"…

אחד הגג ואחד כל דבר שיש בו סכנה וראוי שיכשל בו אדם וימות… וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר "השמר לך ושמור נפשך". ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאין לידי סכנה, ביטל מצות עשה ועבר על "לא תשים דמים".⁷

החובה להסיר מכשול היא גם חובה על הכלל, וגם חובה על כל יחיד ויחיד. כל אחד צריך לבדוק מה הם הדברים שעלולים לגרום נזק ולהרחיקם. כך כותב ספר החינוך:

ועל כן ראוי שיתן לבו לכל הדברים שאפשר להגיע לו נזק בהם, והעובר עליהם חייב מכת מרדות דרבנן.⁸

הרב שמואל וואזנר העיר, בעניין תקנות למניעת תאונות דרכים, שהחובה לקבוע סייגים מוטלת על הכול:

ואין לזה שייכות אם יש דינא דמלכותא או אין דינא דמלכותא, דהתקנות שנעשו על ידי השלטון נעשו לטובת הצבור למנוע אסונות, ואם לא נעשו על ידם היה חיוב עלינו לעשות כזה.⁹

הזכות לשאת נשק נלמדת ממצוות "ושמר נפשך", "ולא תשים דמים בביתך" ו"לא תעמד על דם רעך" – מטרת נשיאת הנשק היא הגנה מפני סכנה אפשרית, אלא שמצוות אלו עצמן מחייבות אחריות, שמירה בטוחה והקפדה יתירה על כל כללי הזהירות והבטיחות.

חז"ל כרכו יחד את איסור גידול כלב רע עם איסור העמדת סולם רעוע, שממנו למדנו את החובה להיזהר באחזקת נשק. אפשר לדמות את המורכבות שבהחזקת נשק להתייחסות המורכבת של חז"ל להחזקה של כלב תקיפה. מצד אחד, החזקת כלב רע בבית אסורה, מפני סכנות שיכולות להיגרם, אך מצד שני, ביישובי ספר, שבהם יש צורך בכלב כשומר החזקתו מותרת.¹⁰ באותו אופן, כלי נשק הוא כלי מסוכן, אך אין איסור בנשיאתו כאשר יש בו צורך. הנושא נשק חייב להחזיקו ולהשתמש בו בצורה זהירה. החובה ההלכתית היא לשמור על כלי הירייה ולהבטיח את תקינותו כדרישות החוק.¹¹

המקפיד לעמוד בכל כללי הזהירות והבטיחות, וכן המתקין כספת לשמירה על כלי נשק מקיים, כאמור, את המצווה "השמר לך ושמר נפשך מאד". אומנם, מברכים על התקנת מעקה לגג, אך לא נתקנה ברכה על שמירה מסכנות אחרות.¹²

ב. מקצועיות ואימונים

ב.1 חובת אימוני סדירים

שימוש בנשק דורש מיומנות, שיש לה תיאוריה, שיטות וכלי הערכה על ידי אימונים. שימוש לא מיומן יכול להוות סכנה לאדם עצמו ולאחרים ויש בזה משום "אדם המזיק". המשנה קובעת כלל יסוד בדיני נזיקין, שאדם מועד לעולם:

אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן סימא את עין חברו ושבר את הכלים משלם נזק שלם.¹³

התוספות מלמדים שהחובה להיזהר מלהזיק לאחרים גדולה מהחובה להיזהר מפני נזק שייגרם לאדם:

ונראה מכאן לדקדק דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק.¹⁴

מדברי הרמב"ם, בעניין טעות של דיין שאינו מומחה, אפשר ללמוד שמי שנוהג ברשלנות נושא באחריות גבוהה למעשיו:

אבל מי שאינו מומחה ולא קבלו אותו בעלי דינין אף על פי שנטל רשות הרי זה בכלל בעלי זרוע ואינו בכלל הדיינין… ואם טעה ונשא ונתן ביד חייב לשלם מביתו וחוזר ולוקח מבעל דין זה שנתן לו שלא כהלכה, ואם אין לו להחזיר או שטמא או שהאכיל דבר המותר לכלבים ישלם כדין כל גורם להזיק שזה מתכוין להזיק הוא.¹⁵

הנוהג ברשלנות, על פי הרמב"ם, נחשב כמתכוון להזיק.¹⁶

המחזיק בכלי נשק מתחייב להתאמן אימונים תקופתיים.¹⁷ נראה כמושכל ראשון כי שימוש מקצועי בנשק הוא תוצאה מצטברת של אימונים סדירים. אדם שיתאמן בקביעות, תשתפר מיומנותו ושליטתו בכלי הנשק, בשמירה על כללי הבטיחות, ביכולתו לזהות סכנה, ותגדל יכולתו לפעול נכון בזמן אמת ויפחת הסיכון לאסון.¹⁸ החוק מחייב את הנושא נשק לעבור אימונים תקופתיים לשמירת הכשירות, אך אימונים אלה הם רף מינימלי למיומנות בנשק, שכן ריבוי האימונים משפר את המיומנות בשימוש בנשק ומונע תקלות שאת חלקן לא ניתן לתקן. על כן, חובתו של הנושא נשק להתאמן אף מעבר לרף הקבוע בחוק, כדי שיימנע מלהזיק לעצמו ולאחרים. כיוון שהאימון בנשק הוא צורך מצווה, אפשר להקדיש לכך חלק מכספי מעשר כספים. ראו על כך להלן, פרק חמישי.

ב.2 אימונים בכלי נשק בתנ"ך

יש מקור בתלמוד לחשיבות המיומנות בנשק, שנסמך על פסוקים בתנ"ך. דוד המלך בקינתו על שאול ויהונתן קונן כך:

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר.¹⁹

התלמוד במסכת עבודה זרה מסביר שדוד מסיק ממותם של שאול ויהונתן שצריך "ללמד בני יהודה קשת" – להשתמש בקשת, והוא אומר שדבר זה כתוב כבר "בספר הישר":

כתיב "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר", מאי ספר הישר? אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, דכתיב בהו "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו", והיכא רמיזא? "יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך", ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף? הוי אומר זו קשת. רבי אלעזר אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב "ועשית הישר והטוב בעיני ה'", והיכא רמיזא? "ידיו רב לו", ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים? הוי אומר זו קשת. ר' שמואל בר נחמני אמר: זה ספר שופטים…²⁰

אפשר לפרש שדוד המלך מבין שמותם של שאול ויהונתן היה יכול להימנע, אילו היו לוחמי ישראל מקצועיים ומיומנים יותר בשימוש בקשת. כלומר, דוד המלך מקונן כי מותם נובע ממקצועיות לקויה, מחוסר הכשרה ומוכנות.²¹ עוד מלמד דוד כי אין זו רק תובנה מקצועית שלו כלוחם, אלא הדבר רמוז כבר בתורה או בנביאים – "ספר הישר", לפי כל אחת מהדעות בסוגיה. על כן, יש להתאמן ולהיערך לעימות הבא. על יסוד דברי הרמב"ם כי אין סיפור בכתבי הקודש המובא לשווא,²² מסיק הציץ אליעזר את המסקנה הבאה מקינת דוד:

מהאמור בקינת דוד ומהמתבאר בהגמ' בע"ז נלמד שיש חיוב על מנהיגי העם לאמן מתוך העם צבא ומלחמה אשר יהא מוכן בכל עת מצוא להשיב מלחמה שערה לאויב אשר יתקומם בזמן מן הזמנים נגד העם או אשר יצר צעדיו בכל דרך שהוא… שאול ויהונתן שקדו על הקמת ואימון חיל צבא גיבורים אחוזי חרב מלומדי מלחמה… עם מותם עורר דוד בקינתו על אובדן מגיני ישראל אלה ועורר את העם להתאושש להתאמן במלחמת הקשת הצריכה לימוד.²³

לפרק הבא >>

מגן ישראל: עקרונות הלכתיים בהחזקת כלי נשק אישי להגנה עצמית – לעמוד הראשי ולתוכן עניינים >>

להורדת החוברת המעוצבת: 'מגן ישראל': עקרונות הלכתיים בהחזקת כלי נשק אישי להגנה עצמית >>