כמו בנושאים רבים אחרים, ישנו בסיס משותף של כל באי עולם, שכולם ברואים בצלם א־לוהים, לקיומו של העולם, לשמירה עליו, לאחריות לדורות הבאים, ולמניעת נזקים ישירים בהווה. בד בבד, ישנן תפישות תרבותיות שונות, העוסקות הן במקורות ובמניעים, והן במשמעויות המעשיות של תפישות אלו.
מאפיין מובהק של היהדות הוא ההלכה. העיקרון העומד בשורשיה הוא החובה לתרגם את האידיאלים והתיאולוגיה לשפה מעשית ומחייבת. יש לכך שתי השלכות משמעותיות העולות מתוך חיבור זה:
ראשונה בהן היא פנים־יהודית. כל עוד שיקולי הקיימות לא יהיו חלק מפסיקת ההלכה – לא תהיה להם משמעות של ממש בעולמה של היהדות. על כן, הבאנו כמה דוגמאות – בשלושה מעגלים: אישי, קהילתי וגלובלי – הפותחות שער בפני הפוטנציאל הגדול שיש בתנועה זו.
שנייה בהן היא התרומה לעולם. בין כשמדובר בעצם קיומה של שפה הלכתית מחייבת, בין כשמדובר ביסודות ובמניעים, ובין כשמדובר במסקנות המעשיות המאזנות והשקולות שהן מאופיו של הדיון ההלכתי בענייני הסביבה – הדברים מהווים תרומה להתמסרות האנושית כולה לערכים היסודיים של הקיימות. התקווה היא שאכן ניתן את הדעת למשימה חשובה זו, הנובעת ממצוות התורה, מערכים אתיים, ומפיקוח נפש של ממש, ונעצים את המימוש של האחריות שלנו לעולמו של הקב"ה, ולעתיד הדורות הבאים.
קיימות יהודית – לעמוד הראשי ולתוכן העניינים
