פרק יג | פאנל סולרי על גג בית הכנסת

פתיחה

השימוש בפחם ובנפט גורם להגדלת אפקט החממה, בשל פליטת גזים רבה לאטמוספירה במהלך שרֵפת חומרים אלו. מעבר לאנרגיה ירוקה המיוצרת מרוח, שמש ומים יכול לצמצם את פליטת הגזים ועל כן יש בו ערך סביבתי רב. התקנת קולטים סולריים על גגות בתי כנסת ומוסדות חינוך תורניים עשויה לתרום הן כשלעצמה הן כפעולה חינוכית עבור הקהילה כולה.[271] משום כך יש לבחון אם מותר להתקין פאנל כזה ואין בכך פגיעה בקדושת בית הכנסת או בכבודו. חשוב להדגיש כי כל האמור לקמן מבוסס על עמדת מומחים הסוברים שאכן פאנלים אלה מועילים, ואנו דנים בהתקנתם בלבד. יש הטוענים כי תהליך ייצור הפאנלים וגריסתם לאחר התבלותם מזהמים יותר, ועל כן מעדיפים פתרונות אחרים.

הדיון ההלכתי

במשנה במסכת מגילה נאמר: "בית הכנסת… אין שוטחין על גגו פירות",[272] ומשתמע ממנה שאין לעשות שימוש של חולין על גג בית הכנסת.[273] מאידך, הרמב"ם התיר להשתמש בעלייה שנמצאת מעל בית כנסת,[274] ומהר"ם מרוטנבורג כתב שיש להסתפק אם מותר להשתמש בעלייה כזו תשמיש שאינו מגונה ודבריו הובאו להלכה בשולחן ערוך.[275]

החיד"א והמשנה ברורה כתבו שיש לחלק בין 'עלייה' שהיא חדר סגור ועל כן יש מקום להקל בה, לבין 'גג' שהוא גלוי לכול והשימוש בו מבזה את בית הכנסת.[276] אולם הגרש"ז אויערבאך כתב שאדרבה, קדושת הגג פחותה מזו של העליות, והשימוש בה מותר לכל הדעות.[277] כך כתב גם הגר"ש וואזנר, וביאר ששטיחת פירות נאסרה במשנה דווקא משום שמלאכה זו "הוי גנאי גמור, כיוון דמשתמש בכל בית הכנסת למלאכתו".[278] לדבריהם היה מקום להתיר שימוש בגג בית הכנסת,[279] אמנם הרב וואזנר עצמו כתב בתשובה אחרת שיש לאסור כל שימוש קבוע וניכר בגג או בעלייה, ובכלל זה קביעת אנטנה סלולרית, משום שיש בכך ביזיון של בית הכנסת.[280]

עם זאת, בדברי הפוסקים הובאו כמה טעמים להתיר:[281]

• הגדרת 'תשמיש': יש שכתבו שהתקנת מכשיר על גג בית הכנסת אינה נחשבת כ'תשמיש', משום שמדובר בפעולה חד־פעמית ואין הדבר דומה לשטיחת פירות או תליית כביסה.[282]
• שימוש לצורך בית הכנסת: מותר להשתמש במבנה של בית הכנסת לצורך בית הכנסת, כגון לתלות בו מנורות, רמקולים ומזגנים וכן אנטנה לקליטת שידורים של שיעורי תורה שיישמעו בו.[283] לכן אם החשמל זורם מן הפאנל אל בית הכנסת הדבר מותר לדעת רוב הפוסקים.[284] יש מי שכתבו שדי בכך שבית הכנסת יקבל תשלום עבור הפאנל הסולרי כדי שהדבר ייחשב כ'צורך בית הכנסת',[285] אך יש מי שכתבו שהנאה עקיפה כזו אין בה כדי להתיר.[286]
• כאשר מלכתחילה בנו את בית הכנסת על דעת שיתקינו פאנלים או אנטנות או יעשו שימושים אחרים בגגו – הדבר מותר לכל הדעות.[287]

הלכה למעשה, נראה כי גם אם נחשוש לדעת האוסרים הצבת אנטנה, יש להתיר הצבת פאנל סולרי. זאת משום שבפאנל סולרי אין 'ביזיון' כמו באנטנה ולכן אפשר שגם הרב וואזנר היה מתיר את הדבר.[288] יתר על כן, בניגוד לאנטנה סלולרית, שנושאת איתה מטען שלילי בעיני הבריות (הן בשל תכנים מסוימים העוברים דרכה, הן בשל תרומתה השלילית לסביבה), פאנל סולרי משדר אחריות ודאגה לקיום הבריאה, ומבטא באופן סמלי את היותו של בית הכנסת מקור של חיים וברכה לעולם כולו. זאת בדומה לדברי חז"ל על כך שהמשכן נבנה מעצי סרק כדי ללמד "דרך ארץ לדורות" ולהראות שאפילו מלך מלכי המלכים בונה את ביתו תוך השתדלות למזער את הפגיעה בסביבה.[289] סברה זו מתחזקת ככל שהתקנת פאנלים כאלו הופכת נפוצה גם במוסדות תורניים, כגון הפאנלים הסולריים שהותקנו על גגה של ישיבת פונוביץ'.[290] כמו כן, הצורך הסביבתי במעבר לאנרגיות ירוקות דומה לצורך כלכלי שעבורו יש שהתירו גם הצבת אנטנה.[291]

למעשה:

מותר וראוי להציב פאנלים סולריים על גג בית הכנסת, ולבטא בכך את היות השמירה על קיום העולם חלק מעניינו של בית הכנסת. רצוי לכתחילה שבית הכנסת יעשה שימוש בחשמל המיוצר בהם, ועל ידי כך ההיתר יהיה מבוסס יותר, אך הדבר אינו מעכב.

לפרק הבא

לפרק הקודם

קיימות יהודית – לעמוד הראשי ולתוכן העניינים

---

הערות שוליים:

[271] ראו במאמרו של הרב רונן לוביץ, הסביבה והסביבה הדתית, דעות 89 (תשע"ט).

[272] מגילה פרק ג, משנה ג.

[273] כך עולה גם מדברי הירושלמי (מגילה פ"ג, ה"ג): "ר' יוחנן מיקל לנשייא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא".

[274] מלבד במקום שמעל ארון הקודש, ראו בשו"ת פאר הדור, סי' קנז.

[275] שו"ע או"ח קנא, יב.

[276] שו"ת חיים שאל ח"א, סי' נו; ביאור הלכה סי' קנא ד"ה יש; וכן נקט בשו"ת יביע אומר ח"ו או"ח, סי' כו.

[277] מנחת שלמה ח"א, סי' צא, אות יד; מנחת שלמה תניינא, סי' קלח. ויסוד דבריו נמצא בשו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד, סי' ד; וראו בשו"ת מנחת יצחק ח"ב, סי' מח, אות ו.

[278] שבט הלוי ח"ו, סי' יח. כעין זה כתב גם החתם סופר בשו"ת שלו (ח"א, סי' ל): "שם הוא גנאי גדול דגגותיהם הם בשופי ולא בשפוע ושטחו שם פירות לייבש בפרהסיא בגלוי הוה גנאי טפי, משא"כ גגותינו במדינתינו שהעליות מכוסות בגג צריף ואינו ראוי ליבש פירות אלא לשכיבה בצינעא מכוסה".

[279] פסקי תשובות או"ח, סי' קנא, אות ל.

[280] שבט הלוי ח"ט, סי' כח. עוד הוסיף שיש לאסור קביעת אנטנה כזו גם על גג של בית פרטי משום סיוע לחילול שבת.

[281] ראו במאמרו של הרב יואב שטרנברג, התקנת לוחות סולאריים על גג של בית כנסת, בכתובת: https://pitchu-shearim.org/?p=3895. מסקנתו שם היא שיש להתיר את הדבר, גם בלי לקחת בחשבון שיקולים סביבתיים.

[282] ילקוט יוסף, הלכות שבת סי' רמו, סעיף כב; שו"ת חבל נחלתו ח"ב, סי' ד.

[283] כך עולה מדברי האשל אברהם (בוטשאש) סי' קנא, סעיף יב, שהתיר לאחסן על הגג עצי הסקה לצורך בית הכנסת. ראו גם בשו"ת אבני דרך ח"ג, סי' סו.

[284] כך כתבו הפוסקים שיובאו בשתי ההערות להלן. שלא כדעת הרב שמואל רבינוביץ', בספר שערי ציון ח"ד, סי' מג, שכתב שמכיוון שהחשמל נמכר במלואו לחברת החשמל, ובית הכנסת משלם על הצריכה העצמית שלו ומחובר גם למערכת החשמל הכללית, אין לראות בפאנלים דבר שמשמש את בית הכנסת אלא מקור הכנסה בעלמא.

[285] ילקוט יוסף, הלכות שבת סי' רמו, סעיף כב; חשוקי חמד זבחים עה ע"א; דברות אליהו ח"ט, סי' כג.

[286] שבט הלוי ח"ט, סי' כח; הרב יהודה דרעי, חגים וזמנים ; ברכת אוריאל ח"ב, סי' י. ובספר מאיר עוז ח"ה, סי' קנא, סעיף יב, הסתפק בדבר.

[287] הרב יהודה דרעי שם, על פי רמ"א או"ח קנא, יב וט"ז שם ס"ק ד.

[288] שו"ת ישיב יצחק חל"ט, סי' ו.

[289] שמות רבה פרשה לה, אות ב.

[290] ראו בכתבה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4524953,00.html.

[291] בשו"ת מעין אומר (ח"ז, פרק א, סי' מג), נכתב בדעת הרב עובדיה יוסף שכאשר בית כנסת נמצא במצב כלכלי לא טוב מותר לו להתקין אנטנה עבור תשלום.