פתיחה
"התרומה של גידול בעלי החיים לבעיות הסביבתיות היא בהיקף עצום, והפוטנציאל של התרומה שלה לפתרונן גדול באותה מידה. ההשפעה משמעותית עד כדי כך שהיא צריכה להיות מטופלת בדחיפות". זוהי השורה התחתונה של מסקנות הדו"ח שחיבר ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בשנת 2006. בין השאר מזהיר הדו"ח מפני פליטת גזי חממה, זיהום האוויר והמים והיווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.[328] דו"חות ומחקרים מאוחרים יותר הצביעו על נזקים סביבתיים נוספים כגון צריכת מים מוגברת וצמצום המגוון הביולוגי.[329] על רקע זה הולכת וגוברת בעולם תנועת הצמחונות האקולוגית, הנובעת מן המודעות הגדלה למגוון הנזקים הסביבתיים הנלווים לתעשיית הבשר.[330] בסקר שנערך בשנת 2021 בארה"ב התברר כי 32% מן הצמחונים והטבעונים תולים את בחירתם בשיקולים סביבתיים, ורק 23% מסבירים זאת בדאגה לבעלי החיים.[331] לאור זאת יש לדון מהו מעמדה ההלכתי של ההימנעות מאכילת בשר על רקע אקולוגי, בפרט כאשר היא עומדת בניגוד לעקרונות הלכתיים אחרים כגון עונג שבת ושמחת יום טוב.
הדיון ההלכתי
צמחונות אקולוגית
ההיבט האקולוגי איננו המרכיב היחיד בסוגיית היחס לאכילת בשר. אף שהתורה התירה אכילת בשר,[332] יש מקורות רבים בהלכה ובמחשבה שאפשר למצוא בהם הסתייגות מצריכת בשר מבחינה דתית ומוסרית, בלי קשר להיבטיה הסביבתיים.[333] יחד עם זאת, בתורה עצמה יש ציוויים, הנוגעים לאכילת בשר, שאפשר להבין על בסיס אקולוגי. כך למשל רב סעדיה גאון הסביר את איסור אכילת בשר שחל על אדם הראשון מנקודת מבט של שימור בעלי החיים:
א־לוהים מנע את האדם מלאכול את בשר בעלי החיים ומנע גם את בעלי החיים מלאכול זה את זה רק בזמן הראשון, מפני שלא היה להם אלא מספר קטן מכל מין ולו היו אוכלים זה את זה היו כולם כלים ונכחדים. ולפיכך דחה את היתר אכילת הבשר עד שרבו ואז התיר להם.[334]
בדומה לכך, יש שפירשו כמה מן המצוות הנוגעות ליחסי אדם וחיה כמצוות הנובעות ממניע סביבתי. דוגמה מובהקת לכך היא מצוות שילוח הקן, והאיסור לשחוט 'אותו ואת בנו' ביום אחד, שאותם הסביר הרמב"ן כך:
לא יתיר הכתוב לעשות השחתה לעקור המין אף על פי שהתיר השחיטה במין ההוא, והנה ההורג האם והבנים ביום אחד או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף כאלו יכרית המין ההוא.[335]
הרמב"ן מסביר איסורים אלו לא על בסיס מוסרי אלא על רקע אקולוגי: התורה מבקשת למנוע מן האדם לצרוך בשר באופן חסר־גבולות שיכלה את אחד ממיני בעלי החיים. בדרכו של הרמב"ן הלכו גם רבי עובדיה ספורנו,[336] דון יצחק אברבנאל[337] ופרשנים נוספים.[338] לפי פרשנות זו, הנימוק "לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים כב, ז) שנאמר ביחס למצוות שילוח הקן, לא מתייחס בהכרח לאריכות ימיו של האדם הפרטי, בעולם הזה או בבא, אלא לאורח חיים ציבורי שמאפשר קיום ארוך טווח.[339]
מקורות אלו מתמקדים בחשש מפני הכחדה של מיני בעלי חיים בשל ציד המוני, אשר הולך ומתממש בימינו באופנים שונים. הן בכך שמינים שונים נמצאים בסכנת הכחדה בשל הביקוש הרב לעורם או לבשרם; הן בכך שתעשיית הדיג המודרנית כרוכה בהיקף עצום של 'שלל לוואי', דהיינו בעלי חיים הניצודים ברשתות־הענק אף שלא נעשה בהם שימוש.[340] זאת מלבד הרס בתי הגידול של בעלי חיים שונים לשם יצירת שטחי מרעה או גידול מספוא. השלכות עקיפות יותר של תעשיית הבשר, כגון פליטת גזי חממה והיווצרות חיידקים עמידים, לא היו מוכרות עד לעת המודרנית ועל כן המקורות הקלאסיים לא דנו בהן. אולם לאור העקרונות של תפיסת הקיימות ההלכתית, גם אותן יש לקחת בחשבון ומתוך כך להשתדל להפחית את צריכת הבשר ושאר המוצרים מן החי.
עונג שבת ושמחת יום טוב
ככלל, ההימנעות ממוצרים מן החי הולמת את ההלכה היהודית ואף מונעת ספקות ותקלות בענייני כשרות. אולם בד בבד לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתורה לא אסרה את אכילת הבשר. לא זו בלבד, אלא שאתגר הלכתי קיים סביב מצוות עונג שבת ושמחת יום טוב. שהרי נאמר בגמרא בנוגע לשמחת יום טוב: "אין שמחה אלא בבשר",[341] ואף שיש מן הפוסקים שייחסו דברים אלו רק לזמן שבו בית המקדש קיים,[342] הנטייה הרווחת בפוסקים היא להחמיר לכתחילה כשיטת הרמב"ם שיש חובה לאכול דווקא בשר בחג.[343] במצוות עונג שבת התמונה שונה מעט. הרמב"ם כתב שאכילת בשר היא חלק ממצוות עונג שבת עבור מי שידו משגת,[344] וכן כתב השולחן ערוך שיש לאדם להרבות בשבת בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו.[345] יחד עם זאת, רוב הפוסקים הסכימו שביחס למצוות עונג שבת אין עניין באכילת בשר דווקא, ואפשר לקיים את המצווה במאכלים חשובים אחרים המסבים לאדם עונג.[346]
גם בנוגע לשמחת יום טוב מבואר בפוסקים כי מי שאינו שמח באכילת בשר, עליו לקיים את המצווה בדרכים אחרות.[347] בנוסף, בשו"ת 'שדי חמד' הזכיר כמה מבעלי הקבלה והמוסר שנהגו להימנע מאכילת בשר, וכתב שמדובר בהנהגה ראויה ובמידת חסידות.[348] הוא הוסיף שמי שנוהג כך, מותר לו להימנע מאכילת בשר גם בשבתות וימים טובים, תוך הסתמכות על הדעה שאין חובה גמורה לשמוח דווקא בבשר בחג או לאכול יותר מכביצה פת בשבת.
בשר מתורבת
אחד החידושים הטכנולוגיים החשובים בימינו הוא תעשיית הבשר המתורבת (או ה"סינתטי") לסוגיו. תעשייה זו מבוססת על שכפול בתנאי מעבדה של תאים מן החי באופן המדַמה – ככל האפשר – את הערך התזונתי והקולינרי של בשר מן החי. ככל שיגדל השימוש במוצריה של תעשייה זו, כך תצטמצם באופן דרמטי צריכת הבשר הטבעי. בנוסף, מומחים משערים כי בעתיד מחירו של הבשר המתורבת יהא נמוך במידה ניכרת ממחירו של בשר טבעי, והדבר עתיד לסייע באופן ישיר לשכבות החלשות בארץ ובעולם.
ישנו מגוון רחב של טכנולוגיות ליצירת בשר מתורבת, הנבדלות זו מזו הן בתאי המקור שבהם הן משתמשות, הן בתהליכי השכפול, והן בצורת המוצר הסופי. דיון הלכתי מקיף צריך לרדת לפרטים אלו ולבחון ביסודיות את ההלכות הרלבנטיות. דיון כזה נעשה על ידי פוסקי הלכה רבים בשנים האחרונות. בין השאר, שני סוגים ספציפיים של בשר מתורבת הוגדרו כ'פרווה' בנייר עמדה הלכתי של ארגון רבני צהר.[349] אף ששיקולים סביבתיים לא מהווים תחליף לדיונים אלו, יש בהם כדי לעודד מאמצים למציאת פתרונות הלכתיים שיאפשרו את צמצום צריכת המוצרים מן החי.[350]
למעשה:
ברמת הפרט: במציאות זמננו, שבה תעשיית הבשר כרוכה בצער בעלי חיים ובנזקים סביבתיים, ראוי להפחית את צריכת הבשר. גם את מצוות עונג שבת אפשר לקיים בהידור בלי בשר, ומי שמבקש להימנע כליל מצריכת בשר, רשאי לנהוג כך אפילו בימים טובים.[351]
ברמה הציבורית: מעבר להתנהגות האישית, זו חייבת להיות גם מגמה גלובלית. האנושות צריכה לפתח מקורות חלופיים לחלבון, שמזהמים פחות וצורכים פחות משאבי קרקע ומים, וניתנים לייצור בעלות סבירה ובת השגה. על כן יש לעודד מעבר לשימוש בבשר מתורבת ולאפשר את ייצורו כך שיהיה כשר למאכל. בה בעת, יש לשקול פעולות מיסוי וחקיקה המעודדות צמצום בצריכת מוצרים מן החי.[352]
קיימות יהודית – לעמוד הראשי ולתוכן העניינים
הערות שוליים:
[328] "Livestock's Long Shadow, environmental issues and options", Food and Agriculture Organization of the United Nations, Rome 2006. ישנן אמנם דעות שונות באשר לחומרת הבעיה, ראו למשל אצל: אליקום ברמן, מנא הני מילי – האמת על גידול העוף המודרני, אמונת עתיך 126 (תש"פ), עמ' 55–66.
[329] ד' מישורי. 2014. אתיקה, דיאטה וקיימות – המפגש בין צמחונות לאקולוגיה. אקולוגיה וסביבה 5(4), עמ' 319–327.
[330] ראו למשל בערך 'Environmental Vegetarianism' בויקיפדיה.
[331] "Eat Green, Be Happy: New Study Finds Vegans Are Happier", Tracking Happiness, 19/7/2021.
[332] בראשית ט, ג.
[333] ראו על כך בספר 'צמחונות יהודית'.
[334] פירושי רב סעדיה גאון לבראשית, עמ' 260. כדברי רס"ג כתב גם רבי דוד קמחי, הרד"ק, (ספרד, 1160–1235) בפירושו לספר ישעיהו (יא, ו): "כי אם אכל בשר משאר החיות והבהמות הנה היה חסר העולם אותה בריה". וראו: : Yael Shemesh (2006), "Vegetarian Ideology in Talmudic Literature and Traditional Biblical Exegesis", Review of Rabbinic Judaism, 9(1-2), pp. 141-166.
[335] רמב"ן דברים כב, ו, הפירוש השני.
[336] ספורנו דברים כב, ז.
[337] אברבנאל דברים כב, ו.
[338] ראו: יעל שמש, חמלה כלפי בעלי חיים בספרות חז"ל ובפרשנות המסורתית, עיוני מקרא ופרשנות ח (תשס"ח), עמ' 677–699. עוד על חשיבות שימור מיני הצמחים ובעלי החיים ראו אצל: הרב מנחם סליי, חיתו ארץ, עמ' 37–43.
[339] הרב אברהם קורמן, עקרונות אקולוגיים בטעמי המצוות, שמעתין 59 (תש"ם), עמ' 51–56.
[340] ג'ונתן ספרן פויר, לאכול בעלי חיים, עמ' 46, 85.
[341] פסחים קט ע"א.
[342] מגן אברהם, סי' תרצו ס"ק טו.
[343] ראו: שו"ת קנה בשם ח"א, סי' לא; מועדים וזמנים השלם ח"ז, סי' קיא; יחוה דעת ח"ו, סי' לג.
[344] רמב"ם שבת ל, ז.
[345] שו"ע או"ח רנ, ב.
[346] דרכי משה, יו"ד סי' שמא ס"ק א*; משנה ברורה, סי' רמב ס"ק א.
[347] ראו מועדים וזמנים ושו"ת יחוה דעת שם.
[348] שדי חמד, אסיפת דינים, מערכת אכילה, אות א.
[349] ארגון רבני צהר, בשר המיוצר במעבדה מתא לא בשרי: נייר עמדה, https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/basar.pdf. לגרסה מורחבת של הנייר ראו: הרב אברהם סתיו, 'בשר מתורבת' המופק מביצית מופרית, תחומין מב (תשפ"ב), עמ' 77.
[350] ראו: צמחונות יהודית, פרק טז; עתידין להתחדש, שער ג.
[351] להרחבה ראו בספר צמחונות יהודית, פרק יג.
[352] כפי שהציע, בהשראת הלכות כשרות הבשר, הרב יצחק דב פריז, זאת הבהמה אשר תאכלו: דיני כשרות הבשר ואקולוגיה, דף פרשת השבוע של מכללת שערי משפט, פרשת ראה תשס"ה (גיליון 220).
