פחות מדורות ובלי חומרים מזהמים: הרב שרלו קורא לשמירה על הסביבה בל"ג בעומר

תקציר

ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר בקריאה לקראת ל"ג בעומר. "לקיים את המנהג היפה של המדורות אך לצמצם את גודל המדורות ומספרן, ולהימנע משרֵפה של חומרים מזהמים.

לקראת ל"ג בעומר הקרוב, קורא הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר, לציבור להפחית את השימוש במדורות בשל השפעתן המזיקה על הסביבה והבריאות, מבלי לפגוע בערכי המסורת והחג.

"מנהג ישראל בדורות האחרונים להדליק מדורות בל"ג בעומר. למדורה זו אין מעמד הלכתי מחייב, אולם היא מנהג נאה שיש בו כדי לקרב את ישראל, ובפרט את ילדי ישראל, לאביהם שבשמיים", מסביר הרב שרלו.

"בד בבד, מסורת הדלקת המדורות בל"ג בעומר גובה מחיר סביבתי ובריאותי כבד. זיהום האוויר עולה במידה רבה מאוד בעת החגיגות המלוות במדורות, מעל לרמות הבטוחות לפי חוק אוויר נקי. בעקבות העלייה ברמת הזיהום גדל מספר הפונים לחדרי מיון בגין התקפי אסתמה ובעיות נשימה, בנוסף על נזקים ישירים מהמדורה, כגון כוויות". 

הרב שרלו מדגיש כי אין כאן קריאה לביטול מוחלט של המנהג: "למעשה נראה כי לא יהיה זה נכון לבטל כליל את מנהג המדורות, שיש בו ערך חיובי. אולם ראוי לצמצם את גודל המדורות ומספרן, ובפרט להימנע משרֵפה של חומרים מזהמים".

עוד מפרט הרב כי "באמצעות צמצום מספר המדורות ובחירה מושכלת בחומרי בעירה, נוכל לשמור על המנהג ועל הסביבה גם יחד. זוהי דרך להתחבר לרוחו האמיתית של רבי שמעון בר יוחאי, שלימד אותנו לחפש תמיד את הדרך לתקן את העולם". 

דבריו של הרב שרלו מבוססים על החוברת ההלכתית "קיימות יהודית – אחריות סביבתית מתלמוד למעשה", שפורסמה לאחרונה על ידי מרכז האתיקה בארגון רבני צהר. בחוברת זו, שנכתבה בהובלת הרב שרלו והרב אברהם סתיו בתמיכת קבוצת הפניקס, מועבר השיח הסביבתי משפה של "מעשה טוב" לשפה הלכתית מחייבת, תוך הצעת פתרונות מעשיים.

מאמר זה פורסם לראשונה ב"ישראל היום" – קישור.

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

הנחיות הלכתיות לעריכת ליל סדר מקוצר למתמודדי נפש

סרטונים

פרשת ויקהל-פקודי: מה חובתם הבסיסית של אנשי ציבור שעוסקים בכספי ציבור?

מאמרים

גם כי תרבו תפילה אינני שומע – לשינוי אורחות פנייתנו לעזרת שמיים

מאמרים

ירחיק עצמו לקצה השני

סרטונים

פרשת כי תשא

מאמרים

לא להתקרב לסף התהום

מאמרים

בין בגידה לבגד

סרטונים

פרשת תרומה

עוד בצהר לאתיקה

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?

אם אסור להשקיע בחברה לא מוסרית – למה לקנות ממנה?

מסיבות פאר בזמן מלחמה וסבל: חוסר רגישות משווע או חובה קהילתית?

תחפושת פוגענית בשם הצחוק: פורים הוא רישיון להשפיל אחרים?

"אני צם בתענית אסתר, אז אני לא עובד": גזל זמן בחסות הדת?

המירוץ המטורף למשלוח המנות המושלם: לא הגזמנו?! 

האם הגיע הזמן לאסור הלכתית שימוש בכלים חד־פעמיים?

האם ההלכה מחייבת להמשיך טיפול גם כשהחיים הפכו לסבל?