רבנו הגדול, הרב קוק זכר צדיק לברכה, היה מעורב גם במחלוקות עמוקות מאוד: מניעת חילול שבת המוני (פרשת “עין גנים” לדוגמה); המאבק על חפות המואשמים ברצח ארלוזורוב שקרע חלק מהעולם החילוני ממנו; הפרשת תרומות ומעשרות מהיקבים, תוך איום שבלעדי זה – לא יוכלו למכור את מרכולתם; מאבקים על השמיטה ועוד עניינים נגד הישוב הישן, ועוד ועוד. הוא המורה הראוי ללמד כיצד לנהל מחלוקת.

יסוד משנתו היה ההכרה כי אין האמת נמצאת במקום אחד. תמונת העולם שצריכה להצטייר היא דווקא בחשיבות העצומה של מי שחולק עלינו. גם לו יש תפקיד. גם הוא חלק מהאחדות הכוללת, וגם הוא מבטא יסוד מסוים שצריך לבוא לידי ביטוי. למעלה מכך – הצד השני מציל כל אחד מקיצוניות מסוכנת, מעיוורון היונק מהסתנוורות ממה שאדם עצמו מאמין בו ובשל כך אינו מסוגל לראות את התמונה כולה. מבט זה לא שלל את הצורך להכריע בסופו של דבר לאחד הצדדים. יש לנהל מאבק גם נגד ה”סובלנות הקרה”, לאמור: זו אשר למעשה טוענת שהכל נכון והכל אפשרי, וממילא הופכת את העמדות כולן ללא חשובות וללא מהותיות. אולם, הוא עיצב את המבט ואת הדרך הראויה להתנהל.

הצד השני אינו דמון. הוא אח. הצד השני אינו רשע. לדעת הצד ה’ראשון’ – הוא טועה. את המאבק נגדו לא מנהלים בכלים שמטרתם לגלות כל הזמן את החושך ואת הפסול שיש בו. להפך, רבנו הגדול לימד אותנו לחשוף את נקודות האמת שיש בו, ולנסות למצוא את ה’כתוב השלישי’ שיאפשר ככל שניתן להביא את הצדדים כולם לידי ביטוי. המחלוקת היא כלי חיוני לבניינו של העולם, והיא יכולה להתנהל רק אם מניחים שיש בה טעם, שהיא לא מאבק כוחני שנועד להשליט טווח צר של עמדות, כי אם בקשה ההולכת וגוברת של אמת כללית ורחבה.

ובעיקר – הוא לימד אותנו כיצד מדובר בשפת אהבה, על אף המחלוקת. הוא הזהיר מפני מה שאירע במשפט שלמה – “גזורו” – כהוכחה שמי שמבקש לקרוע מתגלה כמי שהילד באמת אינו שלו: “אבל הוא נותן בנו גם כן תכונה של זהירות, כי סוף כל סוף לא על אויבים, כי אם על אחינו אנו לוחמים. בטחוננו בניצחון מפעלנו, בפרי הטוב שבת ציון המעשית ההולכת ומתגלמת לעינינו נותנת לנו, הוא המעורר בנו את המשקל של ‘בטוח בצדקו’. אנו לא נאמר ‘גם לי גם לך לא יהיה, גזורו’ (מל”א ג, כו). לא ניגע בשום ענין אשר יוכל לסבב איזה מעוט כוח לישובנו החביב, כי אם נהיה קולעים את חיצינו אל המטרה של גדירת הפרצה” (נאומו על פרשת עין גנים).

אפשר לנהל כך מאבק פוליטי. ניתן להילחם על עמדות. דבריו של הרב קוק זצ”ל גם מעודדים לעשות כך, וגם מדריכים אותנו כיצד יש לעשות זאת.

אולי יעניין אותך גם:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.