ההתפתחויות האחרונות בפרשת מינוי השופטים, וצדדים אפלים אחרים של מערכת המשפט, מתרחשות דווקא בשבוע שבו אנו קוראים בפרשת השבוע את הקריטריונים שמציב יתרו בפני משה לבחירת השופטים הראויים: “וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע…”.

התכונות האלה כל כך בסיסיות וכל כך יסודיות: אנשים שאינם יראים מפני איש שהם אנשי חיל; אנשים שמחויבים לציוויים ולמוסריות; אנשים שהם אנשי אמת, ופועלים רק כשהאמת לרגלם; ואנשים שאינם נותנים לשום שיקול זר לפעול עליהם, ואינם מפירים את חובתם בשל אהבת הבצע.

המאבק המתמיד של התורה ושל הנביאים בבצע הוא מאבק בלתי מתפשר. הסיבות לכך ברורות: קבלת שוחד ובצע כסף פוגעת בראש ובראשונה בתפקיד עצמו. הצדק לא נעשה, והדין מוטה.

הדבר נכון גם בתחום מינוי השופטים — שכן מתמנים ומקודמים שופטים שאינם ראויים, העושים עוול. אולם יש לכך גם נזקים נוספים: מערכת החשודה בהתנהלות לא מוסרית מאבדת את האמון הניתן בה. זה נכון ביחס לכל מערכת, ואיבוד האמון הזה מסוכן מאוד, שכן האלטרנטיבה היא אנרכיה ואלימות. למעלה מכך, היא זו שמחוללת את המשפט הנורא “כולם עושים כך”, ולמעשה גורמת לחלחול נורמות השחיתות לכל הסביבה החברתית. כל הכרעה כתוצאה מטובת הנאה, ללא כל קשר לשאלה האם מדובר דווקא בכסף, גורמת לנזקים האלה.

מוטל אפוא עלינו לא להתפשר במאומה, ולא לקבל שום נורמה של קבלת טובת הנאה על ידי מי שהציבור הפקיד משימה בידו, וכוח כדי לבצע את התפקיד. בשעה שהוא פועל כתוצאה מטובת הנאה לעצמו — אין מדובר רק בליקוי מוסרי, אלא בהריסה של יכולת המערכת כולה לתפקד, וסכנה זו היא סכנה עצומה.

ההלכה אוסרת גם קבלת שוחד על מנת לפסוק דין אמת, וכן קבלת כל טובת הנאה אחרת. זה נכון ביחס לכל המערכות: הבריאות, השלטון, הרבנות, המשפט, הספורט וכדומה — בכל מקום שבו מתקיימות הכרעות ציבוריות. בעיקר יש לבדוק האם מדובר ב”עשבים שוטים” שהם צלליה, שלצערנו עלולים להתגלות בכל מערכת, או שמדובר בעשבים הצומחים ליד הברז המרכזי, ומלמדים על כשל יסודי.

רק תביעה בלתי מתפשרת ובלתי סלחנית תאפשר לעשות גם את הפעולה לכיוון ההפוך: לבצר ולחזק את המערכות האלה, כדי שימלאו את תפקידן. למערכת המשפט תפקיד חשוב מאין כמוהו, וחיזוק האמון בה לאחר ניקויה הוא חיוני. גם כאן, הדבר נכון לכל המערכות.

אסור למאבק ב”עשבים השוטים” לגרום לעקירת השדה כולו. אנחנו זקוקים מאוד למערכות האלה, והנאבקים בצדק למען ניקיונן ויושרן חייבים להיזהר שלא לגרום להתמוטטות כללית שלהן, שתגרום נזק בל ישוער לקיומנו החברתי.