הכי רלוונטי

קדימות בטיפול – חרדים לפני מי ששומר על ההוראות של משרד הבריאות?

שאלה: שלום לרב שרלו

אני יודעת שאתה מומחה לאתיקה והלכה ובגלל זה אני פונה אליך בשאלה.
שמעתי את הראיונות איתך על כל הנושא של קדימות בטיפול רפואי. אבל יש לי כעס נורא על החרדים שלא שומרים, ואחר כך הולכים לבית חולים וכולם קורסים בגללם. רציתי לדעת האם מבחינה אתית לא צריך להגיד להם שאם יהיה מאבק על מכונות הנשמה הם ילכו לסוף התור כי הם אשמים וגם זה חלק מקדימויות בטיפול רפואי?
תודה

תשובה: שלום וברכה

השאלה שאת מעלה היא רגישה מאוד, עדינה מאוד, ונוגעת בנושאים מהותיים, למן דיני נפשות ממש ועד קרעים ושסעים חברתיים שקשה מאוד יהיה לקשור אותם. יסודה של השאלה היא בטיעון העקרוני – האם מי שאחראי למחלתו צריך להידחות בסדרי הקדימות הרפואית, ואחריתה היא ביישום עיקרון זה על ה”חרדים”.

אני מבקש כבר בפתיחה להזהיר את כולנו מפני קביעת סטיגמות כלליות, התייחסות לחברה מסוימת בהכללה וכדו’. מה ששנוי עלינו – שיתייחסו אלינו בהכללה – אל נעשה לחברינו. גם בעולם החרדי יש גוונים ויש קבוצות ויש יחידים כאלה ויש יחידים כאלה. מעבר לכך, חשיבה קבוצתית תכניס לדיון עוד קבוצות כקבוצות, ורק תעמיק את הפיכת הנושא האתי המוסרי הזה לקרע ושסע חברתי, וכל אחד יטען “למה הם” ויאשים את השני בשנאה וגזענות. לכן, לצורך השאלה, הבה לא נעסוק ב”חרדים” כקבוצה, אלא נתמקד באלה שקוראים בפועל להפר את הוראות משרד הבריאות, ומוליכים אנשים בדרך זו, ואז נוכל למקד את הדיון לא בקבוצה אלא ביחידים.

נתחיל אפוא ברמה העקרונית: אני מציע לך לקרוא את נייר העמדה המפורט על העמדה המוסרית וההלכתית כלפי אחריות המתרפא שמופיע ב”צהר לאתיקה”. באתיקה הכללית מקובל שלא מתחשבים בכך כלל וכלל. שלוש סיבות עיקריות לדבר: ראשונה בהן היא הטענה שחולה הוא חולה הוא חולה, ומשעה שאדם נמצא בסכנת חיים לא מתעסקים בשאלה מפני מה הגיע לכך, אלא מתייחסים אליו רק לאור מצבו הרפואי, כולל קדימות בהקצאת משאבים.

שניה בהן היא החשש מפני פגיעה ב’חפים מפשע’, כמו שעלול לעלות חס ושלום מההצעה שלך לגבי ה’חרדים’, ויש הרבה מאוד מתוכם ששמרו על כל הכללים, או שהסיבה שהם חלו אינה קשורה כלל להפרת הכללים.

שלישית היא הקצאת המשאבים הרבה שתהיה לחקר האשמה וכדו’, ובמקום שהרופאים יירפאו הם יתחילו לעסוק בשאלות שאינן קשורות לנושא. רופאים צריכים לעסוק ברפואה. לזה הם הוכשרו, ובכך הם צריכים להתרכז ולהקדיש את מאמציהם, וככל שיצילו יותר אנשים הם ימלאו את תפקידם האמיתי.

עמדתי העקרונית היא אחרת, אם כי לא הפוכה. וזאת משום שהעמדה האתית המקובלת מובילה, לדוגמה, להכרעה כי אם יש מחבל פצוע קשה ונפגע פצוע בינוני – יש לטפל קודם במחבל. אני חולק על עמדה זו מכל וכל, ואשמח אם תראי סרטון מאוד חד על עמדתי. את הרקע העקרוני לעמדתי פרשתי במאמרי “סל התרופות במדינה יהודית”, שפורסם בספר “הלכה ציונית”, ושם תוכלי לראות את ההנמקות לעמדה זו.

הטענה העקרונית היא טעות, שכן אדם צריך להיות אחראי לתוצאות מעשיו. לא זו בלבד, אלא שכאן לא מדובר רק על חולה שאחראי למחלתו, אלא למי שסיכן ביודעין אנשים אחרים בגלל האידיאולוגיה שלו, ועכשיו הוא מגיע לבית החולים ודוחה אותם מטיפול רפואי בגלל מצבו?! קשה להסכים לעמדה עקרונית זו. לכן, אני חולק מאוד על הסיבה הראשונה שמובאת לעיל, וסובר כי מוסר היהדות והאתיקה הראויה כן מטילים אחריות על הפוגע. מעמדו של הפוגע נחות ביחס למעמדו של הנפגע.

אולם, שני הנימוקים האחרים הם כבדי משקל במישור המעשי. כניסה לדיונים על אחריות ועל אשמה היא תהליך שיפוטי, שצריך לשמוע את הטיעונים, וטיעוני הנגד, וחקירות וכדו’ – וכל זה על חשבון טיפול רפואי?! לא זו בלבד, אלא שבאמת קיימת סכנה של הכללה, כפי שנמצאת אפילו בדברייך. ולכן צריך מאוד להיזהר מכך. את צודקת שאפשר, כפי שציינתי, שאם מדובר במי שמסית אנשים לא לשמור את הוראות משרד הבריאות, ומכוח זה הוא עצמו חלה ועכשיו זקוק לטיפול – יש מקום להתחשב בשיקול האחריות שלו למצב. זה היה יכול להיעשות לא על ידי הרופאים, אלא על ידי שיפוט חיצוני, ואז אפשר שחלק מההתנגדות לכך תרד. אולם גם אז אני מתקשה לראות את עצמי כרופא מתנהג אליו במידת הדין, למרות שזה באמת מגיע לו, ולמרות שאני יודע בשכל שמישהו אחר נפגע מעמדה זו.

ובכל זאת, ההשלכה המעשית של השאלה שלך היא שצריך לפנות מכוח טיעון זה אל מצפונם של המפרים את הוראות משרד הבריאות, ואם ענייני הלכה חשובים בעיניהם – אל מצוות התורה. צריך להפנות את תשומת לבם לעובדה שברמה העקרונית אכן הם ראויים להידחק אחורה, שהם מסכנים אנשים אחרים, שהם עוברים על היסודות המהותיים ביותר בהלכה בתחום דיני נפשות, ושהם עושים דבר מה שלא יהיה אפשר לכפר ולהתנצל עליו, כשהוא חס ושלום יגרום לשפיכות דמים של אחרים. העמדה הזו צריכה להיאמר בכל מקום ועל ידי כל איש מוסר, ואני מאמין ביכולתה לחולל דברים טובים בלבם של המפרים את ההוראות, ועוד יותר – הקוראים לכך!

ואז אפשר, שדווקא השאלה החשובה שלך תחולל שינוי, לא מכוח החלטה לא לטפל, אלא מכוחה של אמירה שכך היה ראוי שיהיה, והעובדה שאין אנו נוהגים כך בגלל שאין אנו מסוגלים ללכת רק לאור שורת הדין, אע”פ שאפשר שאחרים נפגעים מכך, נזקפת לחובתם הנוראה. ואז אולי תהיה עוד דחיפה למצפונם האישי ולמחויבות ההלכתית שלהם.

כל טוב ובכאב גדול.

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

העסק הוציא את כולם לחל”ת בגלל הקורונה – האם זה אתי?

שאלה: אצלנו בעבודה הוציאו לחופשה ללא תשלום. זה לא שהמדינה דרשה זאת. העסק לא רוצה להפסיד. ממה אני אמור להתפרנס? אין רחמים על המשפחה? האם זה מוסרי? איפה הערבות ההדדית?
מאד עצוב. מה נשאר מהמדינה?

תשובה: שלום וברכה

אכן, כואב מאוד לקרוא את הדברים שכתבת.

לצערי, אין בכוחי להושיע, ואני אף לא יודע לומר על המעשה הזה שום דבר, שהלוא איני מכיר את המציאות, את השיקולים של המעביד ויכולתו לשלם משכורות, וכמובן – את הצרכים הגדולים של העובדים. אבל, אני רואה בדברים שלך זעקה מוצדקת הנוגעת לא רק לשאלת “צודק” או “לא צודק”, אלא בעיקר על המחויבות שצריכה להיות למעביד לא רק כלפי עצמו, או בעלי המניות וכדו’, אלא גם כלפי העובדים. זו לא מחויבות על פי דין, אולם זו מחויבות על פי אנושיות, ויחס סולידרי, וניסיון לראות את העבודה כחלק מהמשפחה, ולא כסרח עודף. אני מקווה שייפתחו שערי פרנסה, ותוכלו למצוא את עצמכם יוצאים מהמשבר העמוק הזה למקום טוב יותר.

כל טוב ובשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

סערת הקורונה – להשאיר את אמא שלי לבד בליל הסדר?

שאלה: הרעיון להשאיר את אמא שלי לבד בליל הסדר לא עולה על דעתי כלל. האם שברון הנפש והצער שלה להיות בליל הסדר לבד לא חשובים יותר או אפילו מסוכנים יותר, מאשר להתארח אצלנו בליל הסדר בזהירות רבה?

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על הרגישות הרבה ועל שיתוף בהתלבטות.

זוהי דילמה שאין עליה תשובה חד משמעית. קשה מאוד לענות על השאלה מה טוב יותר לאדם הבודד – בדיוק כפי שכתבת, בין שאלת הסכנה הנולדת מבדידות, ובין מצד שני ההסתכנות להידבק וחס ושלום להיאלץ להילחם על חייה. אני לא אפידמיולוג , וממילא איני מוסמך לתת תשובה לשאלה זו.

אוכל לומר רק זאת: סביר להניח כי אם אתם תנהגו באופן מיוחד בשבועיים הבאים, ותשמרו על עצמכם באופן קפדני מלצאת החוצה ומאפשרות ההידבקות, יהיה יותר מקום לארח אותה, וגם זאת לאור כללים קפדניים מאוד, כדי שלא לסכן אותה, כיוון שהתורה וההלכה מחייבת אותנו להישמר היטב מלסכן את נפשותינו.

כל טוב ותקווה לבשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מה אני עושה עם ההורים בליל הסדר?

שאלה: מאד מוטרדת לגבי הורי בליל הסדר. לא עולה על דעתי להשאיר אותם לבד. גם לא יתכן שאסכן אותם. מה עלי לעשות?
תוכלו לעשות לי סדר במחשבה?

תשובה: שלום וברכה

ראשית, יישר כוח על הרצון, על הדרך, ועל המחשבה הנכונה והראויה. כרקע לדברים אשמח אם תקראי את שכתבנו על הנושא: עם כל הכאב – אל תהיו עם ההורים בליל הסדר. ואין לנו ברירה השנה אלא למצוא כל דרך להקל על ההורים את החוויה הזו. אני מניח שנמצא עוד ועוד דרכים כדי לעשות כן, ככל שנוכל.

כל טוב ובתקווה לשמחות גדולות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

סערת הקורונה – האם האפליה בין שכירים לבין עצמאיים הוגנת?

שאלה: האם האפליה הקיימת בין שכירים (שמפוצים בגין המצב) לבין עצמאיים (שכמעט ואינם מפוצים) הוגנת?
איך אפשר לצפות משני בני אדם להקריב ולוותר על אותו דבר, אבל בפיצוי תהיה אפליה גדולה?

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על נקודת המוצא – צריך לפעול בהוגנות כלפי כולם. לא זו בלבד, אלא שקיומם של העצמאיים חשוב מאוד למדינת ישראל, למשק ולחברה. ברם, כדי להבין את ההבדל בין העצמאיים ובין השכירים צריך להיכנס לשיטה הכלכלית כולה, לשיטת הביטוח הלאומי, לתשלומים השונים וכדו’. שאלת הפיצוי היא חלק ממנה, ואי אפשר לנתק אותה מכל השאר. לכן, אני מקווה כי כהוראת שעה תימצא דרך מסוימת לאפשר לכולם לשרוד, ולאחר מכן, דווקא בימים טובים, נצטרך לחשוב מהי הדרך הכללית לארגון המשק, כדי שכולם יוכלו לעבור בשלום שעת חרום שח”ו תבוא עלינו.

כל טוב ובשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מה אני אמור לחשוב על הציבור החרדי בעקבות התנהלותם במשבר הקורונה?

שאלה: אני מאד קרוע בתוכי בשאלה מה אני אמור לחשוב על הציבור החרדי. “זו תורה וזו שכרה”? “ראו פלוני שלמד תורה מה נאים מעשיו”? מתקשה מאד לדון אותם לכף זכות. ובוודאי לא את מי שקרא לציבור להמשיך להתקהל כדי ללמוד ולהתפלל. מה אני אמור לחשוב עליהם?

תשובה: שלום וברכה

אני יכול לשתף במחשבות שלי. חלקן כתבתי כאן. ואכן, את החשבון שלהם לא אף אחד אחר צריך לעשות. בכלל, צריך להתרגל לא להכות על ליבם של אנשים אחרים.

ובמקביל, אין חובה לדון לכף זכות את אלה שקראו בפועל לא לשמור, שהפכו את זה לאידיאולוגיה, ושבדיוק כפי שכתבת, עברו על הרבה מאוד איסורים חמורים מאוד, כולל העובדה שלא אומרים עליהם “אשרי זה שלמד תורה”, אלא להפך. כואב.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מותר לי לסרב לתת שירות חיוני לחרדי שגר בעיר מוכת קורונה?

שאלה: אני נותן שירות בתחום חיוני. כשמגיע אלי אדם חרדי שגר בעיר נגועה האם מותר לי לא לתת לו שירות? האם מותר לי לדרוש ממנו לשים מסכה על הפנים גם אם מאנשים אחרים אני לא דורש?

תשובה: שלום וברכה

זו שאלה עדינה מאוד מאוד ורגישה מאוד מאוד.

למעשה, מדובר בהכרעה במצב ספק. שכן, אין לך שום מושג על אותו אדם – עד כמה הוא אחראי למצב החרדי, ואולי הוא דווקא מהסובלים מהתנהגותו של שכניו, או שבאמת לא תווך לו המידע כראוי, או עניינים שונים.

מאידך גיסא, אתה שואל שאלה שלא נודעה לשפוט אותו, אלא האם יש יסוד סטטיסטי מספיק גדול כדי להניח שהוא נשא של הוירוס, גם שלא באשמתו וגם שלא באחריותו.

נראה לי שאת ההכרעה הזו לא אנחנו יכולים לקבל, בשל העובדה שאם נקבל אותה ללא מידע מספיק אנו עלולים לגרום לנזק חברתי עצום, כי אם שלטונות הבריאות. הם לא יעשו זאת באופן ישיר, אולם אם הם יטילו סגר על מקומות חרדיים גדולים – יהיה אפשר לנהוג כך.

אולם גם אז, בזהירות גדולה, בחיוך, בבקשה, באמירה כי אין לך שום דבר אישי נגדו, ואתה לא יודע מה מצבו, אולם אתה מבקש ממנו בעדינות כי יבין את קריאת המציאות הסטטיסטית שלך, ולאור זה לא ייפגע, אלא ישים מסכה על פניו.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

רפואה, סיוע וניהול המשבר

קדימות בטיפול – חרדים לפני מי ששומר על ההוראות של משרד הבריאות?

שאלה: שלום לרב שרלו

אני יודעת שאתה מומחה לאתיקה והלכה ובגלל זה אני פונה אליך בשאלה.
שמעתי את הראיונות איתך על כל הנושא של קדימות בטיפול רפואי. אבל יש לי כעס נורא על החרדים שלא שומרים, ואחר כך הולכים לבית חולים וכולם קורסים בגללם. רציתי לדעת האם מבחינה אתית לא צריך להגיד להם שאם יהיה מאבק על מכונות הנשמה הם ילכו לסוף התור כי הם אשמים וגם זה חלק מקדימויות בטיפול רפואי?
תודה

תשובה: שלום וברכה

השאלה שאת מעלה היא רגישה מאוד, עדינה מאוד, ונוגעת בנושאים מהותיים, למן דיני נפשות ממש ועד קרעים ושסעים חברתיים שקשה מאוד יהיה לקשור אותם. יסודה של השאלה היא בטיעון העקרוני – האם מי שאחראי למחלתו צריך להידחות בסדרי הקדימות הרפואית, ואחריתה היא ביישום עיקרון זה על ה”חרדים”.

אני מבקש כבר בפתיחה להזהיר את כולנו מפני קביעת סטיגמות כלליות, התייחסות לחברה מסוימת בהכללה וכדו’. מה ששנוי עלינו – שיתייחסו אלינו בהכללה – אל נעשה לחברינו. גם בעולם החרדי יש גוונים ויש קבוצות ויש יחידים כאלה ויש יחידים כאלה. מעבר לכך, חשיבה קבוצתית תכניס לדיון עוד קבוצות כקבוצות, ורק תעמיק את הפיכת הנושא האתי המוסרי הזה לקרע ושסע חברתי, וכל אחד יטען “למה הם” ויאשים את השני בשנאה וגזענות. לכן, לצורך השאלה, הבה לא נעסוק ב”חרדים” כקבוצה, אלא נתמקד באלה שקוראים בפועל להפר את הוראות משרד הבריאות, ומוליכים אנשים בדרך זו, ואז נוכל למקד את הדיון לא בקבוצה אלא ביחידים.

נתחיל אפוא ברמה העקרונית: אני מציע לך לקרוא את נייר העמדה המפורט על העמדה המוסרית וההלכתית כלפי אחריות המתרפא שמופיע ב”צהר לאתיקה”. באתיקה הכללית מקובל שלא מתחשבים בכך כלל וכלל. שלוש סיבות עיקריות לדבר: ראשונה בהן היא הטענה שחולה הוא חולה הוא חולה, ומשעה שאדם נמצא בסכנת חיים לא מתעסקים בשאלה מפני מה הגיע לכך, אלא מתייחסים אליו רק לאור מצבו הרפואי, כולל קדימות בהקצאת משאבים.

שניה בהן היא החשש מפני פגיעה ב’חפים מפשע’, כמו שעלול לעלות חס ושלום מההצעה שלך לגבי ה’חרדים’, ויש הרבה מאוד מתוכם ששמרו על כל הכללים, או שהסיבה שהם חלו אינה קשורה כלל להפרת הכללים.

שלישית היא הקצאת המשאבים הרבה שתהיה לחקר האשמה וכדו’, ובמקום שהרופאים יירפאו הם יתחילו לעסוק בשאלות שאינן קשורות לנושא. רופאים צריכים לעסוק ברפואה. לזה הם הוכשרו, ובכך הם צריכים להתרכז ולהקדיש את מאמציהם, וככל שיצילו יותר אנשים הם ימלאו את תפקידם האמיתי.

עמדתי העקרונית היא אחרת, אם כי לא הפוכה. וזאת משום שהעמדה האתית המקובלת מובילה, לדוגמה, להכרעה כי אם יש מחבל פצוע קשה ונפגע פצוע בינוני – יש לטפל קודם במחבל. אני חולק על עמדה זו מכל וכל, ואשמח אם תראי סרטון מאוד חד על עמדתי. את הרקע העקרוני לעמדתי פרשתי במאמרי “סל התרופות במדינה יהודית”, שפורסם בספר “הלכה ציונית”, ושם תוכלי לראות את ההנמקות לעמדה זו.

הטענה העקרונית היא טעות, שכן אדם צריך להיות אחראי לתוצאות מעשיו. לא זו בלבד, אלא שכאן לא מדובר רק על חולה שאחראי למחלתו, אלא למי שסיכן ביודעין אנשים אחרים בגלל האידיאולוגיה שלו, ועכשיו הוא מגיע לבית החולים ודוחה אותם מטיפול רפואי בגלל מצבו?! קשה להסכים לעמדה עקרונית זו. לכן, אני חולק מאוד על הסיבה הראשונה שמובאת לעיל, וסובר כי מוסר היהדות והאתיקה הראויה כן מטילים אחריות על הפוגע. מעמדו של הפוגע נחות ביחס למעמדו של הנפגע.

אולם, שני הנימוקים האחרים הם כבדי משקל במישור המעשי. כניסה לדיונים על אחריות ועל אשמה היא תהליך שיפוטי, שצריך לשמוע את הטיעונים, וטיעוני הנגד, וחקירות וכדו’ – וכל זה על חשבון טיפול רפואי?! לא זו בלבד, אלא שבאמת קיימת סכנה של הכללה, כפי שנמצאת אפילו בדברייך. ולכן צריך מאוד להיזהר מכך. את צודקת שאפשר, כפי שציינתי, שאם מדובר במי שמסית אנשים לא לשמור את הוראות משרד הבריאות, ומכוח זה הוא עצמו חלה ועכשיו זקוק לטיפול – יש מקום להתחשב בשיקול האחריות שלו למצב. זה היה יכול להיעשות לא על ידי הרופאים, אלא על ידי שיפוט חיצוני, ואז אפשר שחלק מההתנגדות לכך תרד. אולם גם אז אני מתקשה לראות את עצמי כרופא מתנהג אליו במידת הדין, למרות שזה באמת מגיע לו, ולמרות שאני יודע בשכל שמישהו אחר נפגע מעמדה זו.

ובכל זאת, ההשלכה המעשית של השאלה שלך היא שצריך לפנות מכוח טיעון זה אל מצפונם של המפרים את הוראות משרד הבריאות, ואם ענייני הלכה חשובים בעיניהם – אל מצוות התורה. צריך להפנות את תשומת לבם לעובדה שברמה העקרונית אכן הם ראויים להידחק אחורה, שהם מסכנים אנשים אחרים, שהם עוברים על היסודות המהותיים ביותר בהלכה בתחום דיני נפשות, ושהם עושים דבר מה שלא יהיה אפשר לכפר ולהתנצל עליו, כשהוא חס ושלום יגרום לשפיכות דמים של אחרים. העמדה הזו צריכה להיאמר בכל מקום ועל ידי כל איש מוסר, ואני מאמין ביכולתה לחולל דברים טובים בלבם של המפרים את ההוראות, ועוד יותר – הקוראים לכך!

ואז אפשר, שדווקא השאלה החשובה שלך תחולל שינוי, לא מכוח החלטה לא לטפל, אלא מכוחה של אמירה שכך היה ראוי שיהיה, והעובדה שאין אנו נוהגים כך בגלל שאין אנו מסוגלים ללכת רק לאור שורת הדין, אע”פ שאפשר שאחרים נפגעים מכך, נזקפת לחובתם הנוראה. ואז אולי תהיה עוד דחיפה למצפונם האישי ולמחויבות ההלכתית שלהם.

כל טוב ובכאב גדול.

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מותר לי לסרב לתת שירות חיוני לחרדי שגר בעיר מוכת קורונה?

שאלה: אני נותן שירות בתחום חיוני. כשמגיע אלי אדם חרדי שגר בעיר נגועה האם מותר לי לא לתת לו שירות? האם מותר לי לדרוש ממנו לשים מסכה על הפנים גם אם מאנשים אחרים אני לא דורש?

תשובה: שלום וברכה

זו שאלה עדינה מאוד מאוד ורגישה מאוד מאוד.

למעשה, מדובר בהכרעה במצב ספק. שכן, אין לך שום מושג על אותו אדם – עד כמה הוא אחראי למצב החרדי, ואולי הוא דווקא מהסובלים מהתנהגותו של שכניו, או שבאמת לא תווך לו המידע כראוי, או עניינים שונים.

מאידך גיסא, אתה שואל שאלה שלא נודעה לשפוט אותו, אלא האם יש יסוד סטטיסטי מספיק גדול כדי להניח שהוא נשא של הוירוס, גם שלא באשמתו וגם שלא באחריותו.

נראה לי שאת ההכרעה הזו לא אנחנו יכולים לקבל, בשל העובדה שאם נקבל אותה ללא מידע מספיק אנו עלולים לגרום לנזק חברתי עצום, כי אם שלטונות הבריאות. הם לא יעשו זאת באופן ישיר, אולם אם הם יטילו סגר על מקומות חרדיים גדולים – יהיה אפשר לנהוג כך.

אולם גם אז, בזהירות גדולה, בחיוך, בבקשה, באמירה כי אין לך שום דבר אישי נגדו, ואתה לא יודע מה מצבו, אולם אתה מבקש ממנו בעדינות כי יבין את קריאת המציאות הסטטיסטית שלך, ולאור זה לא ייפגע, אלא ישים מסכה על פניו.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

משבר הקורונה – האם מותר לראש ממשלת מעבר להחליט על איכון?

שאלה: רציתי לשאול שאלה עקרונית. במצב הנוכחי בו אין כנסת כגוף מבקר, האם חלות מגבלות על מה שראש ממשלה יכול להחליט? במיוחד כשמדובר בהחלטה בנושא של חדירה לפרטיות של האוכלוסייה?

תשובה: שלום וברכה

שאלה איכונם של בני אדם אכן נחלקת לשתי סוגיות: הסוגיה האתית המהותית, שבה נדון בהקשר אחר, ושאלת המוסד המכריע בין האפשרויות השונות. התשובה שאכתוב אינה באה מהעולם המשפטי – שכן על הבחינה המשפטית צריכים משפטנים לדון, ונראה לי כי עמדת כולם שזה חוקי – אלא מהעולם האתי: לממשלת מעבר ישנו ייעוד, והוא עיקרון רציפות השלטון. ישנה חשיבות גדולה לרציפות זו, ועל כן חייב להיות רשות מבצעת לאורך כל הדרך. אולם, פעולותיה של ממשלה זו צריכות להיות כפופות לעיקרון שיצר אותן, לאמור: אין מדובר בקיומה של ממשלה משוחררת מהכנסת, הרשאית לעשות ככל העולה על רוחה, אלא בממשלה שצריכה לצמצם את עצמה, ולזכור את תפקידה המוגבל והענוותני: לקיים מצב של רציפות שלטונית. על כן, באופן עקרוני, זה לא ראוי כי ממשלה זו תקבל החלטות הרות גורל. אם ישנו צורך חיוני לאיכון אנשים, וזה מצב חרום – בדיוק לשם כך נוצר עקרון הרציפות השלטונית, ויהיה זה נכון מצד הממשלה לתפקד. אולם אם הדבר נתון במחלוקת, לא בהכרח חיוני, ומשקף עמדה מסוימת של הממשלה ולא כורח – לא ראוי שממשלה תקבל הכרעות משמעויות מעין אלה.

כל טוב ובשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם מותר לשקר לרשויות כדי שאוכל לבקר את אבא שלי?

שאלה: מסתמן כעת סגר רציני. וזה אומר שלא אוכל לבקר את אבא שלי כלל. אני מקפיד עד כה לבקר אותו כל כמה ימים מבלי להיכנס לבית שלו. להגיע, ולדבר איתו מבעד לחלון רק כדי שלא ירגיש לבד. הוא לא כל כך מסתדר עם טכנולוגיה כך שזום וכדומה לא שייך. האם יהיה מותר לי להמציא תירוץ שעומד בתקנות של המדינה, אבל, אינו בדיוק אמת, כדי לבקרו?

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על מה שאתה עושה. כך ראוי לנהוג. השאלה היא אכן מאוד רגישה ומאוד קשה. נשבר הלב.

ואף על פי כן, לכאורה התשובה החד-משמעית היא שהדבר אסור. שכן לא מדובר בהוראה סתמית של ה”פריץ”, אלא במדיניות שלדעת המופקדים על כך במשרד הבריאות – היא קריטית, לשלום הציבור, ולאפשרות הנוראה שעומדת בפתח. לנו אין כלים לדעת אחרת. על כן, על אף הקשיים העצומים, הימנע מזה. כך מחייב המוסר. כך מחייבת ההלכה.

ברם, שתהיה לך אוזן קשבת, ואם אתה מעריך כי מדובר במצב המתקרב אפילו לספק סכנת נפשות – זה השלב שבו יהיה נכון לעשות כך, אולם כאמור – נקודת המוצא חייבת להיות אחראית מאוד כלפיי לא להזיק את הציבור.

כל טוב ובכאב גדול, יהי רצון שתהיינה בשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

הגבלות הקורונה של משרד הבריאות – מוסריות?

שאלה: המדינה משותקת בשל המאבק בקורונה. האם זה הוגן שהמדינה מצד אחד דורשת מאתנו שלא להסתובב ומצד שני היא אינה מפצה על כל ההפסדים?
יש כאן משהו מאד לא מוסרי.

תשובה: שלום וברכה

אני מבין היטב את הכאב, ויישר כוח על האחריות לקיים את החובה שהמדינה מטילה. המדינה – זה אנחנו, האזרחים. לאמור: אם המדינה תחליט שיש לפצות – היא תיקח את הכסף של אנשים במדינה, ותעביר אותו לאנשים אחרים. לכן, צריך לבדוק מבחינה מוסרית – מתי זה מוסרי לעשות כך, ומתי לא. לפעמים זו חובה מוסרית של האנשים משלמי המיסים לעזור לאחרים. ולעתים, כשכולם במצוקה ובנפילה, לא ברור שזה הדבר המוסרי לעשותו. לכן, קשה לדבר על עמדה לא מוסרית, כאשר מחליטים בינתיים לא לפצות, אולם חובה עלינו לדאוג מאוד לאלה שממש לא יכולים לצוף על פני המים.

כל טוב, ויישר כוח על האחריות בשאלה

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם להסתכן בהידבקות בקורונה בשביל לעשות חסד?

שאלה: אתמול בערב נקשה על דלת הבית אישה מקבצת נדבות ובקשה להיכנס לשירותים. היתה לנו מבוכה גדולה מאד. לא ידענו מה לעשות. להכניס אותה או לא. והיה על זה ויכוח גדול בבית. בעלי טען שאין לנו זכות לעשות חסד על חשבון סיכון בני הבית. בפרט כשמדובר במישהי שמבחינה הגיינית לא בדיוק נמצאת במקום טוב.
גם להוציא לה כסף, כוס מים או מאכל, החוצה – מאד לא נעים ואפילו משפיל.
מה כדאי לעשות לגבי נתינה בזמנים כאלו? ומה שיותר חמור לגבי בקשה ללכת לשירותים אצלנו בבית?

תשובה: שלום וברכה

ניתן להבין היטב את הרגישות לשאלות קשות אלו. חלק מהבעיה היא שאנו לא יודעים מה המציאות: לא עד כמה קשה המצב הכלכלי שלה; לא מה מצבה הבריאותי וכדו’. הכל בספק. ואנחנו נאלצים לקבל הכרעות הלכתיות ומוסריות במצבי ספק, וזה כמובן הרבה יותר מסובך.

ובכל זאת:

א. כלל יסודי במוסר ההלכתי ובאתיקה ההלכתית הוא ש”חייך קודמים לחיי חברך”. זהו לא כלל אגואיסטי, אלא להפך – ההכרה ההלכתית היא שכל עוד לא נענו צרכיו של האדם – זכותו ואולי חובתו לעמוד בחוט השדרה של עצמו.

ב. אולם, זוהי רק נקודת הראשית. ההלכה קוראת בכל עת לאדם להרחיב את ה”אני” של עצמו, ולראות בצורה משמעותית גם את ה”אחר”. על כן, כל מה שאפשר לעשות למענה – צריך לעשות, בלי לפגוע בכלל הראשוני.

ג. כיוון שהיא במצוקה (שירותים), צריך לבדוק האם ניתן לעשות זאת במרחקים הראויים, בחיטוי מפני אפשרות שהיא נשאית של הוירוס (כמו כלפי כל אדם), וכדו’. אם ניתן לעשות זאת – יש לעשות זאת. אם לא – אין להכניס אותה הביתה, כי זו עשיה לטובת האחת על חשבון המשפחה.

ד. להוציא לה כל מה שאפשר – נראה נכון, וכמובן להתנהג עם הדברים המוחזרים כהוראות הבריאות.

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם מותר לאשה בריאה להתאשפז עם בנה החולה?

שאלה: פורסם על אמא בריאה שנכנסה לאשפוז יחד עם בנה. האם הדבר הזה מותר? האם היא לא מסכנת את עצמה בחינם? ואם הילד בגיל שהוא יכול להסתדר לבד, אבל, זה לא נעים. מוצדק סיכון של האמא?

תשובה: שלום וברכה

מניסיוני למדתי כי צריך ללמוד היטב את הפרטים כאשר עוסקים במקרה ספציפי. פעמים רבות לא מובאים לידיעתנו מרכיבים מהותיים של שיקול הדעת ושל המצב, ולכן לא ניתן להתייחס לסיפור הזה בלי להכירו על כל היבטיו.

ניתן רק לומר בדיוק את מה שכתבת: נקודת המוצא היא שאדם צריך להישמר שהוא לא יידבק, כדי להימנע ממצב של ספק פיקוח נפש. על כן, נקודת המוצא היא שעל אמא לשמור על עצמה, גם כאשר הבן שלה נמצא באשפוז. אולם, כמו בסוגיות אתיות רבות, נקודת מוצא אינה בהכרח נקודת סיום. ישנם מצבים שמוטל על אמא להסתכן מעט למען שלום בנה וטובתו, אלא שצריכים להיות נימוקים כבדי משקל כדי להצדיק באופן מוסרי על פי ההלכה ועל פי האתיקה את ההסתכנות הזו.

כל טוב ויישר כוח על האחריות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם ניתן לחייב כל מי שבבידוד לעבור בדיקת דם או כיח?

שאלה: האם ניתן לחייב כל אזרח שנמצא בבידוד או שיש לו סימני מחלה, להיבדק בדיקת כיח או דם?

תשובה: שלום וברכה

בשאלה חסרים הרבה נתונים, ולכן קשה לענות עליה. אפתח רק את הפתח – ואם תרצו להרחיב – בשמחה:

אם המטרה היא להגן עליו – אי אפשר לחייב אותו. זו הכרעה שלו, ואם הוא מעדיף להסתכן – אין אפשרות לחייב. ברם, אם אי-הידיעה לגביו מהווה סכנה לאחרים – צריך לבדוק האם יש דרך לתבוע ממנו שלא להיות סיכון לציבור בצורה אחרת, או לבודד אותו בצורה אחרת. אם כן – יש לעשות זאת. ורק אם אין שום אפשרות – מותר לחייב אותו.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם מותר לבצע בדיקות סקר סטטיסטיות?

שאלה: שמעתי שמדברים על כך שמשרד הבריאות יחליט שהוא מפעיל בדיקת סקר סטטיסטיות בריכוזי אוכלוסייה שונים, ורציתי לדעת: האם זה אתי? האם אין כאן חדירה לרשות הפרט יותר מידי? מה צריכים להיות הכללים לפעילות כזו?

תשובה: שלום וברכה

בדיקות סקר סטטיסטיות, אנונימיות, הן החדירה הפחותה ביותר שיש לפרטיות של בני האדם. בשל כך, כאשר באמת יש צורך לכך, הן המידתיות ביותר, וניתן לקבל אותן כדרך התמודדות. אני מבקש להדגיש כי אין מדובר בהיתר כללי לבדיקות סקר סטיסטיות, כי יש להן משמעות, ויש בהן פגיעה מסוימת, כמו לעתים על ידי יצירת סטיגמות של מקומות ישוב או עדות וכדו’. על כן, אין להתעלם מהבעיה, ויפה מאוד שהעלית אותה. אבל ככלי למאבק בקורונה, אם זה חיוני, הדבר בהחלט מותר.

כל טוב ובשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

אני גננת ודורשים ממני לעבוד למרות הסכנה – מה לעשות?

שאלה: שלום, אני גננת ודורשים ממני לעבוד למרות הסכנה. מעולם לא התיימרתי לעסוק ברפואה, ובחרתי במקצוע בו ההכנסה אינה גבוהה, אבל, גם אין בו סיכונים.
האם מותר לי לקחת חופשת מחלה כדי לא להגיע לעבודה למרות שאני בריאה? וזאת כדי שלא אהיה ח”ו חולה.
האם מותר למדינה להכריח אותי לעבוד?
יש לי ילדים והם לא פחות חשובים מילדי הורים אחרים.
מה לעשות?

תשובה: שלום וברכה. ראשית, ברכת רפואה ובריאות לך, למשפחתך ולכולנו.
בצהר לאתיקה פרסמנו דף הנוגע לרופאים. הנימוקים לגבי רופאים אינם תקפים לגבי גננות. נראה אפוא שמותר לך לעשות זאת. דיון בפני עצמו יהיה מאוחר יותר – האם מותר לנכות ממשכורתך על כך, אולם מותר לך לפעול בדרך זו כדי להגן על משפחתך.

כל טוב ובשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם לאשר לילדי לשמרטף למרות נגיף הקורונה?

שאלה: התנדבות לשמרטפות לקטנים מחייבת מרחק קרוב יותר מהמרחק שהומלץ על ידי משרד הבריאות לשמירה בין אחד לשני. מי מאיתנו רוצה לסכן את הנער הפרטי שלו? והאם בכלל מותר לנו הלכתית כהורים לחתום על אישור מתנדב, ואולי לחשוף את הנוער שלנו לסיכון בריאותי?

תשובה: שלום וברכה

אני מבין היטב את השאלה. אנסה לענות עליה במבט רחב יותר. לפנינו שלוש עובדות:

ראשונה בהן היא שכל מפגש כיום נושא בחובו סיכון מסוים. גם מפגש עם פעוטות עלול להדביק. אנשים סוברים בטעות כי ילדים קטנים אינם יכולים להיות נשאים. זה לא נכון. הם יכולים להיות נשאים, ומה שמיוחד בהם הוא שגם כשהם כאלה – בדרך כלל הדבר לא פוגע בהם.

שניה בהן היא העובדה כי ילדים קטנים צריכים טיפול. גם הם צריכים טיפול, וגם המשק כולו זקוק להורים שלהם, וצריכה להיות חובה של סולידריות ואחריות הדדית בתחום זה.

שלישית בהן היא שהסיכון לנערים הוא מאוד קטן. גם אם הם חולים – הם לא קבוצת סיכון, אלא ב”ה להיפך.

אנחנו צריכים לשקלל את כל הדברים האלה ביחד. וכשאנו משקללים – זהו בהחלט תחום שראוי לעודד התנדבות בו, אך לא לחייב. לכן, מותר לנו כהורים לעשות זאת, בשל היחס בין שלוש המרכיבים, ואין כאן חריגה מהאחריות שלנו כהורים, גם בגלל רמת הצורך הגבוהה, וגם בגלל רמת הסיכון הנמוכה.
כל טוב, ויישר כוח על האחריות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מבט אתי על נגיף הקורונה – כללי

בידוד והגבלת התכנסויות – השלכות אתיות והלכתיות

סערת הקורונה – להשאיר את אמא שלי לבד בליל הסדר?

שאלה: הרעיון להשאיר את אמא שלי לבד בליל הסדר לא עולה על דעתי כלל. האם שברון הנפש והצער שלה להיות בליל הסדר לבד לא חשובים יותר או אפילו מסוכנים יותר, מאשר להתארח אצלנו בליל הסדר בזהירות רבה?

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על הרגישות הרבה ועל שיתוף בהתלבטות.

זוהי דילמה שאין עליה תשובה חד משמעית. קשה מאוד לענות על השאלה מה טוב יותר לאדם הבודד – בדיוק כפי שכתבת, בין שאלת הסכנה הנולדת מבדידות, ובין מצד שני ההסתכנות להידבק וחס ושלום להיאלץ להילחם על חייה. אני לא אפידמיולוג , וממילא איני מוסמך לתת תשובה לשאלה זו.

אוכל לומר רק זאת: סביר להניח כי אם אתם תנהגו באופן מיוחד בשבועיים הבאים, ותשמרו על עצמכם באופן קפדני מלצאת החוצה ומאפשרות ההידבקות, יהיה יותר מקום לארח אותה, וגם זאת לאור כללים קפדניים מאוד, כדי שלא לסכן אותה, כיוון שהתורה וההלכה מחייבת אותנו להישמר היטב מלסכן את נפשותינו.

כל טוב ותקווה לבשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מה אני עושה עם ההורים בליל הסדר?

שאלה: מאד מוטרדת לגבי הורי בליל הסדר. לא עולה על דעתי להשאיר אותם לבד. גם לא יתכן שאסכן אותם. מה עלי לעשות?
תוכלו לעשות לי סדר במחשבה?

תשובה: שלום וברכה

ראשית, יישר כוח על הרצון, על הדרך, ועל המחשבה הנכונה והראויה. כרקע לדברים אשמח אם תקראי את שכתבנו על הנושא: עם כל הכאב – אל תהיו עם ההורים בליל הסדר. ואין לנו ברירה השנה אלא למצוא כל דרך להקל על ההורים את החוויה הזו. אני מניח שנמצא עוד ועוד דרכים כדי לעשות כן, ככל שנוכל.

כל טוב ובתקווה לשמחות גדולות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

סערת הקורונה – האם האפליה בין שכירים לבין עצמאיים הוגנת?

שאלה: האם האפליה הקיימת בין שכירים (שמפוצים בגין המצב) לבין עצמאיים (שכמעט ואינם מפוצים) הוגנת?
איך אפשר לצפות משני בני אדם להקריב ולוותר על אותו דבר, אבל בפיצוי תהיה אפליה גדולה?

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על נקודת המוצא – צריך לפעול בהוגנות כלפי כולם. לא זו בלבד, אלא שקיומם של העצמאיים חשוב מאוד למדינת ישראל, למשק ולחברה. ברם, כדי להבין את ההבדל בין העצמאיים ובין השכירים צריך להיכנס לשיטה הכלכלית כולה, לשיטת הביטוח הלאומי, לתשלומים השונים וכדו’. שאלת הפיצוי היא חלק ממנה, ואי אפשר לנתק אותה מכל השאר. לכן, אני מקווה כי כהוראת שעה תימצא דרך מסוימת לאפשר לכולם לשרוד, ולאחר מכן, דווקא בימים טובים, נצטרך לחשוב מהי הדרך הכללית לארגון המשק, כדי שכולם יוכלו לעבור בשלום שעת חרום שח”ו תבוא עלינו.

כל טוב ובשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

אני יכול להיכנס לבידוד כדי להיות עם אבי בליל הסדר?

שאלה: האם זה נכון להיכנס לבידוד של שבועיים כדי להיות עם אבא שלי בליל הסדר כדי שלא יהיה לבד?

תשובה: שלום וברכה

זו התמסרות מאוד גדולה ומאוד משמעותית. ובוודאי שהדבר נראה נכון לעשות אותו, אם אתה מסוגל לכך.
איני יכול לומר שיש חובה מוסרית או הלכתית לעשות כך, אבל בוודאי שזו מידת חסידות משמעותית מאוד, ואם תעשה זאת – ברכת חיזוק גדולה.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

צמצום התחבורה הציבורית בגלל הקורונה - אפליה?

שאלה: חורה לי מאד ואני מבקשת לשמוע את דעתכם: האם ההחלטה לצמצם את התחבורה הציבורית באופן ניכר, ואולי אפילו לבטלה, ומצד שני לא לגעת במוניות כלל מוסרית? זו לא אפליה בין חזקים לחלשים? זה המסר שאנחנו מעבירים בעת הזו?

תשובה: שלום וברכה

שעת חרום היא אכן השעה המורכבת ביותר לשמירה על כללים אתיים, ובשמה אפשר לעשות עוולות גדולות. לכן, צריך לבדוק היטב האם החלטה מסוימת היא הכרחית, מידתית, ואם היא לא פוגעת פגיעה חמורה הרבה יותר בנושאים אחרים.

השיקולים שאת מעלה הם נכונים מאוד – ולכן כאמור חייבים לבדוק אותה היטב.

הבעיה היא שאנחנו לא אנשי מקצוע. מאנשי המקצוע אנו שומעים כי האוטובוסים הם סכנה עצומה להדבקה, כי נמצאים ביחד במקום סגור קבוצה של אנשים ביחד לאורך זמן. לכן יש נחיצות, כחלק מהפעולה להקטנת הקבוצות הנפגשות, שלא יהיו אוטובוסים. זה לא ניסיון ללכת לכיוון החזקים, אלא כנראה חוסר ברירה.

אם אכן זה כך, על אף כל הכאב, וחרון האף שזה עלול ליצור – כנראה שזו החלטה חיונית. אולם את צודקת שצריך לבדוק כל דרך כדי להקל על אלה שאינם יכולים להרשות לעצמם מונית, וחייבים להגיע ממקום למקום.

כל טוב ותקווה לימים טובים יותר

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם מותר לדחות חתונה בגלל הקורונה?

שאלה: שלום כבוד הרב
תכננו להתחתן בתאריך כ באייר (14.5). לאור המצב הנתון שאוסר התקהלות אנחנו חושבים לדחות את תאריך החתונה לקייץ ,האם יש בכך בעיה מבחינה הלכתית?
במידה ואפשר לדחות את החתונה אז במידה וההנחיות יבוטלו עד החתונה האם נצטרך לחזור ולקיים אותה בתאריך שנקבע מראש? (כ באייר)
תודה רבה ושבוע טוב…

תשובה: שלום וברכה

אין איסור לדחות חתונה, ומותר לדחות אותה לקיץ. ולא תהיה לכם שום חובה להימנע מהתאריך החדש, גם אם ישתנו הנסיבות.

כמובן, כדאי לשקול לא לשנות את התאריך, ולהתחתן אפילו בחתונה מצומצמת בזמן. כאמור, זו לא חובה הלכתית, אבל כדאי לשקול אותה, כי אפשר שדווקא זה יעשה אתכם הרבה יותר שמחים.

כל טוב ובשעה טובה

יובל שרלו

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

השאלה והתשובה פורסמו לראשונה ב15.3.20 באתר כיפה

האם מגיע לי פיצוי על עבודה שבוטלה בעקבות הקורונה?

שאלה: יש לי תזמורת. בשל המצב בוטלה חתונה שאמורה להיות השבוע. לפי החוזה מגיע לי פיצוי. מותר לי לדרוש אותו?

תשובה: שלום וברכה

אחלק את תשובתי לשני חלקים: את החלק המשפטי צריך לבחון לאור החוזה.

ברם, בשל העובדה שהדבר נעשה באמת בגלל כורח הזמן, והזוג בוודאי כואב מאוד ומסובך מאוד בשל הוצאותיו הגדולות, בדוק את עצמך האם אתה יכול לוותר על הפיצוי, כדי להיות סולידרי איתם. אם אינך מסוגל לכך – מותר לך לפעול לאור המצב המשפטי. אולם אם אתה מסוגל לכך – עדיף.

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

שאלות אתיות ביחס להתפשטות נגיף הקורונה

שאלה: שלום לכבוד הרב, זו כנראה לא תהיה השאלה הראשונה שקיבלת בנושא. אני שולחת את השאלות בשלב שההתפשטות בישראל מתחילה לגדול ועדיין לא ברור מה עומד לקרות.
1. האם בקרב רבנים יש מחשבה על לצמצם תפילות בציבור? אני מאמינה שהדבר יקרה אם מימדי ההדבקה יגדלו, אבל האם כרגע לא מדובר גם בפיקוח נפש? האם לא כדאי להקדים תרופה למכה? (למשל באיטליה בכנסיות עושים זאת רק עכשיו, וזה כבר מאוחר מדי, כמובן לא רק בגלל מקומות תפילה, אבל בכל זאת). מה דעתך בנושא? מה דעת ההלכה אם ישנה?
2. עזרה – מדינות רבות בעולם איבדו שליטה על המחלה. איטליה היא דוגמה. קראתי מכתב של רופא משם שאמר שהם לא עומדים בעומס והם יודעים שאנשים מתים להם כי הם פשוט לא מצליחים להשתלט על הכל. האם ראוי שמדינת ישראל תעזור במצב הזה, כמו שאנו עוזרים בהרבה מקרים הומניטריים אחרים? או שעדיף שנתמקד כרגע בעצמנו? ומה אם המחלה תגיע לעזה – זו לא איטליה, אנחנו הכי קרובים אליהם, יש שם המון אנשים חפים מפשע – האם יהיה עלינו לעזור להם, במידה וגם כאן המחלה תתפשט לממדים שיהיה קשה לעמוד בהם? בנוסף, מה דעתך המוסרית בנוגע למנהיג חמאס למשל שיהיה חולה? האם יהיה עלינו לטפל בו? (זה נוגע כמובן לא רק לקורונה)
3. מה בעיניך אנחנו כציבור יכולים לעשות טוב יותר? לשמור על שפיות ולהתמודד עם הקשיים האלו? איך אפשר להיות ערבים זה לזה בתקופה קשה כמו זו, שאולי כל אחד בה צריך לדאוג לעצמו?
אני שואלת בעיקר מתוך דאגה ושאלות רבות שעולות לי בנושא, ובטוחה שעוד יעלו בהמשך, אז כל אמירה בנושא, גם אם לא שאלתי עליה, תוכל כנראה להרגיע מעט. בתודה רבה, וכמובן רק בריאות בעז”ה לכל עם ישראל.

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על השאלות.

על רובן אנו עונים בצורה מסודרת באתר של צהר לאתיקה, אבל גם כאן יש חשיבות לדיון, ונענה בקיצור לשאלותייך הטובות:

א. יש מחשבות על צמצום תפילה בציבור, אולם צריך לזכור גם את הנזק שיש בכך, כגון: הכנסה לחרדה, ביטול אורח החיים הרגיל, החוסן המוענק דווקא מהאמונה וכדו’. על כן, צריך לשקלל את הכל ביחד. ובשעה שאכן תרדנה ההוראות הכלליות לרזולוציה כזו של איסור התכנסות – אני מעריך שכל הרבנים יתמכו בצמצום ואפילו ביטול חובת התפילה במניין. ברם, בינתיים יש גם הרבה מאוד דברים שניתן לעשות, כגון: היגיינה בבית הכנסת, זהירות מנישוק ישיר של ספר תורה ומזוזות, מניעת חיבוקים ולחיצות ידיים וכדו’.

ב. אנחנו חייבים לעזור גם לעולם כולו. העיקרון של “עניי עירך קודמים” מלמד כי אמנם המחויבות שלנו היא קודם כל לעצמנו, אולם המילה “קודמים” מלמדת שאין אנו מבטלים את החובה שלנו לסייע לאחרים. זוהי עמדה עקבית ושיטתית ביחס לסוגיות רבות, וראי לדוגמה כאן, וגם כאן. קשה כמובן לכמת במדויק את האחוזים, אולם זה צריך להנחות אותנו. כאשר מדובר על רשעי אומות העולם – זה יותר מורכב. אם יש בכך סיכון לעצמנו – אין אנו משחיתים כל כך את הרגש המוסרי בהתמסרות להציל אויב נורא על ידי סיכון עצמי. אם מדובר ללא סיכון עצמי – זה כבר יותר מורכב, בשל עקרונות רפואיים כלל עולמיים. ייתכן ונעסוק בכך בהקשר מסודר.

ג. מחשבות ראשונות על מה שאנחנו יכולים לעשות כציבור – ראי את מה שפרסמנו כאן, ובסרטון קצר.

כל טוב ושמחת עולם

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

העסק הוציא את כולם לחל”ת בגלל הקורונה – האם זה אתי?

שאלה: אצלנו בעבודה הוציאו לחופשה ללא תשלום. זה לא שהמדינה דרשה זאת. העסק לא רוצה להפסיד. ממה אני אמור להתפרנס? אין רחמים על המשפחה? האם זה מוסרי? איפה הערבות ההדדית?
מאד עצוב. מה נשאר מהמדינה?

תשובה: שלום וברכה

אכן, כואב מאוד לקרוא את הדברים שכתבת.

לצערי, אין בכוחי להושיע, ואני אף לא יודע לומר על המעשה הזה שום דבר, שהלוא איני מכיר את המציאות, את השיקולים של המעביד ויכולתו לשלם משכורות, וכמובן – את הצרכים הגדולים של העובדים. אבל, אני רואה בדברים שלך זעקה מוצדקת הנוגעת לא רק לשאלת “צודק” או “לא צודק”, אלא בעיקר על המחויבות שצריכה להיות למעביד לא רק כלפי עצמו, או בעלי המניות וכדו’, אלא גם כלפי העובדים. זו לא מחויבות על פי דין, אולם זו מחויבות על פי אנושיות, ויחס סולידרי, וניסיון לראות את העבודה כחלק מהמשפחה, ולא כסרח עודף. אני מקווה שייפתחו שערי פרנסה, ותוכלו למצוא את עצמכם יוצאים מהמשבר העמוק הזה למקום טוב יותר.

כל טוב ובשורות טובות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם על המדינה לפצות עצמאיים שנכנסו לבידוד?

שאלה: אני עצמאי ונשאר בבית בבידוד, אבל אף אחד לא משלם לי על הפסדי? איך יכול להיות שבמדינה מתוקנת לא משלמים במצב כזה? אח”כ יסייעו לי בצדקה? ולמה יש אפליה בין שכירים לעצמאיים? מה אומרת על כך התורה?

תשובה: שלום וברכה

אני מבין היטב את הכאב הגדול על המצב הזה. אך לצערי איני מוצא לו פיתרון.

ההלכה מתירה לחברה לבנות את שיטת הפיצוי שלה בדרכים שונות. בוודאי שהיא מתירה למדינה לבנות שיטת ביטוח לאומי בו גם עצמאיים מקבלים פיצויים על מצבים כאלה; מאידך גיסא, היא גם מתירה למדינה לטעון שזה חלק מתוכנית עיסקית של עצמאיים, שצריכים לקחת בחשבון גם את העובדה שייתכנו אסונות כאלה בהם לא יוכלו לעבוד וכדו׳.

זה אמור להיות חלק מהעיסוק הפוליטי, בו מפלגות מייצגות עמדות שונות בתחום זה, וישנה הכרעה חוקית, שההלכה מקבלת כ״תקנות הקהל״ בתחום זה.

אני מעריך שאם המצב חס וחלילה יחמיר ייוצר מנגנון פיצוי גם לעצמאיים, והוא לא יהיה צדקה, אלא דרך של ניהול מדינה, וזאת משתי סיבות: גם בשל העובדה שיש צורך בביטוח לאומי גם לעצמאיים, וגם בשל העובדה שזה אינטרס של החברה שהעצמאיים לא יתמוטטו, כי הם חוט השידרה של קיומו של המשק.

כל טוב, וציפייה לימים טובים יותר.

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

אני בבידוד – האם מותר לי לטבול במקווה?

שאלה: מבקשת לשאול שאלה שאני ממש נבוכה בגללה, אבל, חשובה לי מאד התשובה. משרד הדתות אסר על טבילת נשים שחזרו מחו”ל, אבל, זה פוגע לי בשלום בית, וזה קשה לנו מאד. מה עלי לעשות? כן לטבול במקווה בסוף היום אחרי כל הטובלות? לטבול בים? יש דרך אחרת להקל?

תשובה: שלום וברכה

זו אכן מציאות קשה מאוד מאוד. והיא פוגעת בשלום בית. היא פוגעת בחיים הרגילים. היא פוגעת.

מה עושים ?

יש כאן שתי שאלות שונות: ראשונה בהן היא עצם הבעיה של יציאה מהבית במצב של בידוד – גם באישון לילה, גם כשאין אף אחד ברחוב וכדו׳. את הפיתרון לשאלה זו צריך לברר ברשויות המוסמכות – האם הדבר הזה מותר. אם הדבר הזה מותר – אינני חושב שיש אפשרות טכנית ובריאותית לטבול אחרי כל הטובלות, אבל טבילה בים, עם חברה טובה הרואה שכל הגוף בתוך המים, מותרת מבחינה הלכתית.

אני לא מכיר דרכים אחרות.

ואם לא תימצא דרך – זו אחת הקריאות לנו להתגבר ולשמור את ההלכה גם כשהיא מוציאה אותנו מאזור הנוחות שלנו, כמו (חס ושלום) במצב של מחלה או פגיעות גוף שלא ניתן לטבול לתקופה מסוימת.

כל טוב והרבה שמחה ושלום פנימי

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

באיזה ניסוח להתפלל לרפואת חולי העולם?

שאלה: שלום, אם אני רוצה להתפלל לרפואת חולי העולם, למשל עכשיו לרפואת חולי הקורונה בעולם, איך אני עושה את עם הידיעה שיש גם הרבה אנשים רעים כמו טרוריסטים כאלו ואחרים שמבחינתי דווקא שימותו. איך בעצם אני מתנסח? אם אני מבקש רפואה לכל חולי הקורונה זה לא ניסוח מדוייק כי אני רוצה שכל האנשים הטובים שחולים בקורונה יתרפאו, ולא באמת כולם.

תשובה: שלום וברכה

מנהגה של תפילה היא שכאשר מתפללים תפילה ציבורית כללית – לא עוסקים בחילוקים השונים בין בני אדם, אלא מתפללים על כלל העולם כולו, שכן טובת העולם כולו עומדת כאן לדיון.

דבר זה אנו למדים גם מדבריו של אברהם אבינו מול ריבונו של עולם, בבקשו כי כל סדום תינצל אם יהיו בה עשרות צדיקים בלבד. כדאי לקרוא את ההקדמה של הנצי”ב לספר בראשית, המבסס את דבריו יפה על עיקרון זה.

ואת הרצון כי מי שאינו ראוי לרפואה לא יזכה בה מכניסים לתוך הכוונות השונות בברכת “ולמינים אל תהי תקווה”.

כל טוב ורפואת עולם

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם לוותר לספורטאים על הבידוד?

שאלה: האם זה הגיוני לוותר על בידוד לאנשים בגלל צורך בידורי או כל צורך אחר שאינו פיקוח נפש?
משרד הבריאות אישר לקבוצה בספרד להגיע למשחק כדורסל בישראל ממדינה מוכת קורונה כמו ספרד. מדוע להם כן, ולצרכים חשובים לא פחות לא?
עיתונאים? בדרנים? ואולי רופאים כן?

תשובה: שלום וברכה

אני לא יודע מה הייתה מערכת השיקולים של משרד הבריאות. גם אני תמה על כך, ואיני יודע להסביר אותה. אדגיש: יש היגיון בכך שצריך לשקלל בין החובה למנוע את התפשטות המגפה ובין הניסיון לשמור על אורח חיים רגיל. שמירת אורח החיים היא גם ערך בפני עצמו, אולם יש בה גם ערך רפואי מצד הבריאות הנפשית והחוסן של התמודדות עם המציאות. ברם, גם לזה יש גבול, ובוודאי שהספורט התחרותי אינו במקום הראשון. נראה שזו הייתה החלטה שגויה, וטוב שאתה כותב נגדה.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם לגיטימי לדרוש ממי שנמצא בבידוד לא לשלוח את ילדיו לגן?

שאלה: שלום לכם,

יש לי שכנה שחזרה זה עתה מחו”ל והיא בבידוד. פניתי אליה בשם כמה הורים בבקשה שלא תשלח את הילדים לגן בתקופת הבידוד, שהרי ברור שהיא כן רואה את הילדים שלה בתקופה הזו, והם באותו בית. היא מאד נפגעה. ואני לא מבינה. אף אחד לא כפה עליה. מדוע זה לא לגיטימי שנפנה בבקשה שכזו. מקסימום היא תגיד שלא. הבטחתי לה שאשאל רב, ואשמח לקבל תשובה.

תשובה: שלום וברכה

בשעה שאדם נפגע – אנו כמובן מתחילים באמפתיה כלפיו. אין לנו עניין לפגוע בבני אדם.

ברם, החובה מוטלת גם עליו. שהלוא היא לא אשמה בכך שהיא בבידוד – ועל כן אין לה במה להיפגע. דברים שאדם לא אשם בהם הם לא סיבה להיפגע. העובדה שהיא חייבת בבידוד והיא שומרת עליו – צריכה לחזק אותה. היא עושה את הדבר האחראי, מקפידה שלא לפגוע בציבור, וזו התנהגות מוסרית וערכית, וכמובן מחייבת מצד ההלכה. העובדה שהילדים שלה עלולים לסכן את הילדים האחרים בגן – אף היא לא פוגענית. זו לא אשמתה. אולם זו כן אחריותה שלא לעשות כך. והיא צריכה להיות שמחה על כך.

אולם, היא כן יכולה לטעון שההוראות לא קבעו שלא לשלוח ילדים לגן, ועל כן מותר להורים לבקש, אולם לא לתבוע את הדבר, כל עוד ההוראות אינן כאלה. גם לדבר הזה יש אינטרס ציבורי – שלא ליצור שיתוק מוחלט של חיינו, כך שצריך לשקלל את הכל.

על כן, אין מקום להיפגע, ומותר לבקש ממנה את הדבר, והיא גם רשאית להחליט שהיא לא מסוגלת לעשות זאת, ואולי להפך – בשיח כן ופתוח תימצא הדרך היותר טובה כדי שכולם יעשו ביחד את הדבר הנכון.

כל טוב ורפואה שלמה

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

הפרת בידוד ודיווח לרשויות

פרסום שם ותמונה של חולה בקורונה

שאלה: נכון להיום לא מפרסמים את שמו ותמונתו של מי שחולה בקורונה. כתוצאה מכך מכניסים לבידוד אנשים שלא היו חייבים להיות. האם זה מוסרי? האם צנעת הפרט של החולה גוברת על הסבל של מי שנמצא בבידוד חינם? מה הבושה הגדולה בזה שמישהו חולה קורונה שצריך להסתיר זאת מן הציבור בכל מחיר?
ערכי זכויות הפרט תמיד גוברים? מה אומרת היהדות?

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על השאלה.

במפגש שבין עקרונות צנעת הפרט ושלום הרבים וזכותם שלא להיכנס לבידוד – נראה שאכן קודמת הזכות של האחרים על פני צנעת הפרט של היחיד.

בעיקר, בדיוק כפי שכתבת, בשל העובדה שזה שהוא חולה בקורונה אינו בהכרח אשמתו, ואפשר שאף הוא נדבק שלא באחריותו, ולכן אין בכך בושה גדולה.

אולם, כפי שכתבנו כאן – גם כאשר יש היתר לפרסם, ואולי אפילו חובה לפרסם, לימד אותנו החפץ חיים כי מבחינה מוסרית צריך גם להקפיד על כך שהדבר ייעשה בדרך הראויה: שהפרסום יהיה לשם שמיים ולא לשם ניצול הזדמנות, שבאמת יהיה צורך בכך כי נכנסו לבידוד הרבה אנשים, שהוא יהיה מידתו והמינימום הנדרש, ולבדוק בכל מקרה האם הדבר עלול לגרום נזק נוסף ומיותר.

וכשעושים זאת בדרך הראויה – עושים את הדבר הנכון מבחינה מוסרית והלכתית.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

פרסום שמות החולים בקורונה – חובת הפרט או חובת הכלל?

שאלה: כתבתם באתר שצריך לפרסם לציבור את שמות החולים בקורונה, ורציתי לשאול על מי מוטלת החובה הזו?
האם על היחיד או על החברה? מדוע שהמדינה לא תעשה את זה? זו אינה חובתה המוסרית כלפי הציבור? איך יכול להיות שתרבות של זכויות הפרט השתלטה עלינו גם על חשבון בריאות הציבור?

תשובה: שלום וברכה

יישר כוח על השאלה האחראית.

נתחיל בהצגת הדילמה: בד בבד, עם החובה להגן על הציבור, צריך לזכור כי לפרטיות ולאינטימיות יש מעמד די גבוה (“הולך רכיל מגלה סוד”), אך הן גם בעלות משמעויות יותר רחבות: לא היינו רוצים שלשלטון יהיה הרגל שהוא יכול לעשות לאזרחים ככל שירצה ויסבור שנכון לעשות. גם זה היבט אתי מאוד חיוני של הסוגיה, כדי שלא יתקיים בו “לבלתי רום לבבו מאחיו”.

ואף על פי כן, נראה שאתה צודק, ובמצב זה קיימת חובה לדאוג לבריאות הציבור, והיה ראוי שיידעו כולם מי חולה. זה מחייב גם את החברה לא להתייחס לחולים כאשמים ופושעים, וגם לא כמצורעים, אלא כאתגר חברתי רחב המחייב את כולנו גם לפעול לטובתם ולדאוג להם, ועל ידי כך לרכך את משמעות הפרסום.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם יש איסור לפרסם את שמו של חולה קורונה שפועל לפי הוראות משרד הבריאות?

שאלה: שלום לרב, האם יש בעיה הלכתית לפרסם את שמו של חולה קורונה שנמצא על פי ההוראות בבית? לפחות בין המשפחות שגרות בסביבה?
לכאורה זה צריך להיות מותר: זו אמת, לתועלת, ואין דרך להשיג את התועלת הזו אחרת (שהרי אם לא נספר מי זה לא כולם ידעו להיזהר).

תשובה: שלום וברכה

העובדה שמישהו חלה בקורונה אינה אומרת עליו שום דבר רע. הפרסום נועד להגן על הבריות מלהגיע לבית זה. לכן, בוודאי שחובה לפרסם זאת. אדגיש כי הדברים אינם נכתבים על מי שנמצא בבידוד, אלא על מי שהוא חולה. אולם, יש לעשות זאת בהשראת עקרונות ‘לשון הרע לצורך’ של החפץ חיים, כלומר: לבקש מהחולה עצמו וממשפחתו לעשות זאת בעצמם, שכן זה הדבר הנכון ביותר לעשותו. ואם הם לא מסכימים – לעשות זאת בדרך מיידעת בלבד, ללא עמדה שיפוטית או מעליבה.

כל טוב ויישר כוח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

לדווח על מי שמפר בידוד בתוך ביתו?

שאלה: האם חייבים לדווח על מישהו שמקפיד להיות בבית בבידוד, אבל בתוך הבית אינו מקפיד ונמצא יחד עם בני משפחתו?

תשובה: שלום וברכה

את השאלה הזו צריך לשאול את רשויות הבריאות. והיה אם הן קובעות שכן – חובה לעשות כך.

אשמח אם תקראו את המכתב לרבנים המופיע כאן.

כל טוב ופורים שמח

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

דיווח על מפר בידוד

שאלה: שלום לכם, יש לי חבר שנמצא בבידוד, אבל מפעם לפעם הוא יוצא ממנו. כמובן, רק לדברים שנראים לו מאד חשובים. ראיתי שכתבתם בתשובה שחייבים לנסות לשכנע את החבר שלא לצאת מהבידוד. אני לא מרגיש בנוח לעשות זאת, ויחד עם זאת זה ממש לא בסדר שהוא יוצא מהבידוד ומסכן את כולנו. מותר לי או אולי אני אפילו חייב לדווח עליו?

תשובה: שלום וברכה

כפי שכתבנו בתשובות קודמות – הדבר הנכון והטוב הוא להתגבר על חוסר הנוחות ולדבר עימו על כך. והלוואי וזה יצליח. ואם לא – קיימת חובה להגן על הציבור מפניו.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

פרסום שמות של הנמצאים בבידוד

שאלה: לא ברור לי למה לא מפרסמים את שמות האנשים שנמצאים בבידוד הרי בדרך זו נוכל להתגונן טוב יותר, ובעיקר כדי לוודא שמי שצריך להיות בבידוד אכן נמצא שם. כל החשאיות הזו מבטיחה תקלות. מדוע המדינה הפכה את זה לסוד? האם אני כאדם פרטי יכול לספר לחברי בסביבה על שכן שהוא בבידוד או שיש עם זה בעיה מוסרית?
אשמח לדעתכם.

תשובה: שלום וברכה

מטבע הדברים, אני לא מכיר את כל השיקולים של אי-פרסום, כגון הבעיות הטכניות, סכנת פרסומי הטעות, האפשרות שזה ייהפך לנשק (פייק-בידוד על אנשים) ועוד. אתייחס רק להיבט המוסרי, האתי וההלכתי:

באופן עקרוני, מותר לפרסם את השמות, ואולי אפילו חובה לעשות כך. התורה מצווה ״לא תעמוד על דם רעך״, ואנו חייבים לדאוג שלא נסתכן.

כמובן, שההלכה תובעת שהדבר ייעשה בדירוג, בדיוק כפי שכתב החפץ חיים לגבי לשון הרע לצורך. ראשית, צריך לדעת בבירור שאותו אדם אכן חייב בבידוד, ואכן מפר אותו; שנית, צריך לנסות לשכנע אותו לא לעשות כך; ורק לאחר מכן לפרסם.

זכות האדם לפרטיות היא אכן גדולה מאוד, אולם כשהיא מתנגדת עם בריאות הציבור ועם האחריות הגדולה לכך – היא נדחית מפני החובה הציבורית.

בקיצור נמרץ תוכל לראות כאן.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם יש מצווה לפרסם את שמותיהם של החולים בקורונה?

שאלה: בישראל כבר למעלה מ60 חולי קורונה והמגפה אינה נעצרת. מדוע לא מפרסמים את שמות החולים כדי השציבור ידע להיזהר?
האם יש בעיה הלכתית לפרסם שמישהו חולה (לא בבידוד מניעתי) במיוחד מי שחולה בבידוד ביתי?
מדוע שהציבור לא ידע ויזהר?
זו ממש סכנת נפשות. מי יכול להיות ערב לכך שהוא לא יוצא מהבית? שאיש מבני משפחתו לא נדבק ומדביק?
ובקיצור, שאלתי, האם יש איסור לספר לאחרים על מישהו שחולה ושמו לא פורסם? האם יש מצווה לספר?
מדוע כחברה אנחנו לא מפרסמים בצורה מסודרת את שמות החולים (לפחות מי שבבידוד ביתי) כדי שהציבור ידע ויזהר, וגם כדי שלא יפיצו שמועות על אחרים?
יש להלכה מה להגיד בנושא?

תשובה: שלום וברכה

אני לא יודע לייצג את המדיניות הממשלתית על פרסום שמות החולים, אם כי אני מתרשם כי כאשר מדובר באנשי ציבור – הדברים מתפרסמים, ואילו כאשר מדובר באנשים פרטיים, מעדיפים שלא לחדור יתר על המידה לפרטיותם, אך כן מיידעים את הציבור בדברים שהציבור צריך לדעת לגבי מסלול החיים של החולים.

נראה לי שזו עמדה אפשרית, אם כי נראה שעמדת ההלכה בשאלה מוסרית זו כך שטוב יותר לפרסם את השמות. הדבר אינו נובע בשל העובדה שפרטיות האדם אינה חשובה. להפך, כתבנו על כך פעמים רבות בצהר לאתיקה, כגון כאן. אולם כאן יש שלושה נימוקים מצטברים לפעול אחרת: ראשית, אין מדובר בפגם באדם עצמו. הוא לא עשה מעשה רע, ועל כן צריך להתרגל להתבייש רק ממעשים לא טובים שאנו עשינו, אך לא מהעובדה שלקינו במחלה; שנית, מדובר אכן בהצלה גדולה, ויש חשיבות גדולה בעיכוב ההתפשטות; ושלישית – זה גם מאפשר להתפלל על אותו אדם.

ההעדפה הגדולה ביותר היא כמובן שהחולים ומשפחתם יפרסמו זאת בעצמם, ואז גם לא תהיה תחושה של כפייה עליהם, אולם אם הדבר לא נעשה – נראה כי עמדת ההלכה נוטה יותר לעמדה של כל פרסום.

כל טוב ורפואה שלמה

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

האם לספר על אשה שנמצאת בבידוד?

שאלה: אמא של אחד מהילדים בבית הספר של בני בבידוד, ואני לא מאפשרת לילדי ללכת לשחק באותו בית גם אם משרד הבריאות מתיר זאת. מטריד אותי מאד שאני יודעת ואמהות אחרות אינן יודעות ואינן יכולות לבחור להיזהר. האם זה מוסרי שאני שאני לא מגלה להן? האם מותר לי? האם אני חייבת?

תשובה: שלום וברכה,

זו שאלה רגישה ועדינה.

מבין התשובות השונות האפשריות לשאלה זו – אני מעדיף את זו הפועלת לאור הוראות משרד הבריאות. שכן הוראות אלה משקללות את ההיבטים השונים של העניין, ולכן חובה לציית להן, ובד בבד צריך להיזהר מלהוסיף עליהן. כמובן שמותר לאדם להוסיף על עצמו ׳חומרות׳ וזהירות יתר, אולם במצב בו הדברים יכולים לפגוע באחרים – צריך להיזהר.

כל טוב ובריאות

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

איך מחליטים אם לדווח על מפרי בידוד?

שאלה: אצלנו בשכונה יש סערה גדולה בגלל שמישהו שצריך להיות בבידוד הסתובב מחוץ לבית, ויש ויכוח גדול האם לדווח עליו או לא. זה הפך להיות מאד לא נעים. אני שואלת איך מחליטים? ומי מקבל החלטה על כך?

תשובה: שלום וברכה

התורה וההלכה, המוסר והאתיקה, מצווים עלינו להתמודד עם מצב זה, ולא לשבת בשקט. על הרקע לחובת ההתמודדות הזו אפשר לקרוא באתר של צהר לאתיקה.

על מי היא מוטלת? אם יש הנהגה ציבורית לשכונה – עליה. ואם לא – על כל אחד. ואף שזה לא נעים – זו חובה.

יש דרך לעשות זאת: ראשית, מבקשים לשכנע, ושיקבל את זה על עצמו. זה תמיד טוב יותר מכל דבר אחר. שנית, מבררים היטב את העובדות. אולם אם אלה ברורות – חובה לדווח.

זוהי מצוות התורה ״לא תעמוד על דם רעך״, וחובה עלינו להסיר דמים מביתנו.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

מה לעשות עם מפרי בידוד?

שאלה: משפחה שבה אדם הנמצא בבידוד ביתי אך אינו מקפיד על הנחיות משרד הבריאות בתוך ביתו. מה יש לעשות עם זה? במידה והוא נשא ייתכן שגם בני ביתו נדבקים בשעה זו ואם הם מסתובבים ביישוב ומוסדותיו הרי הם מסכנים את החברה. כן שמעתי שמשרד הבריאות ניסה לאכוף את הבידוד הביתי. לא שמעתי שהוא נכנס לבית לבדוק את הבידוד בתוכו. אין לי מושג אם זה אפשרי. השאלה אם חוקית וחברתית יש עניין לדווח לרשויות על הנעשה בתוך הבית, האם יש עילה ודרך חוקית למנוע מבני ביתו שהיה במקומות סגורים דוגמת מעון או בית כנסת? מה קורה אם מישהו כזה מפר את הבידוד הביתי? האם חלה חובת דיווח לרשויות על אדם שאינו יוצא מביתו אבל מסתובב בבית בצורה חופשית כשגרים שם עוד בני משפחה?

תשובה: שלום וברכה

אחלק את תשובתי לשני חלקים.

ראשית, את ההוראות צריך לברר אצל נותני ההוראות. אכן, ההיגיון אומר שבני הבית מועדים הרבה יותר להידבק, אבל איני יודע מהן ההוראות המדויקות לגבי בן בית שיוצא החוצה וכדו׳. כאשר ההוראות האלה מופרות – יש מקום לדווח על כך, גם אם זה בתוך הבית.

את ההצדקה ההלכתית לכך אשמח אם תקראו במכתב ארוך יותר שעוסק בנושאים אלה באתר של צהר לאתיקה.

וכפי שהלכות לשון הרע לצורך מחייבות – מוטלת עלינו חובה לנסות קודם כל לשכנע. לפני דיווח. אבל אם הדבר אינו קורה – מותר, וטוב לנו כי נשנה את המינוח ״הלשנה״ למינוח ״לא תעמוד על דם רעך״. לעתים גם השתיקה אסורה. ולקהילה מותר למנוע כניסה לבית כנסת וכדו׳. חובת ההגנה על הציבור (אם אלה אכן ההוראות) היא גדולה מאוד.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

השכנה שלי בבידוד – האם חובה עלי לפרסם זאת לכולם?

שאלה: ראיתי שכתבתם בתשובה לגבי מי שיודעת שהשכנה בבידוד ולכן לא שולחת לשם ילדים, אבל, השכנים שלא יודעים זאת כן שולחים – והשאלה היתה האם זה מוסרי לא לספר לאמהות של השכנים. כתבתם שצריך לשמור על הוראות משרד הבריאות. אני לא מבינה את התשובה. האם משרד הבריאות התייחס לשאלה האם לאדם פרטי מותר לפרסם על שכנו שהוא בבידוד? לא ראיתי?
השאלה הזו מעשית לגבי, ואני מבקשת להבין, האם ראוי אולי גם חובה, שאם אני יודעת על שכנה שבבידוד לספר על כך להורים שגרים בסביבה הקרובה כדי שיבחרו האם להחמיר על עצמם ועל משפחתם ולא לשלוח את ילדם לשם? אני חשה שזה עוול גדול שאני יודעת והם לא, ולא ברור לי למה יש לי זכות שלא לספר זאת להם? תאר לעצמך שילד שלהם יבוא לשחק שם וידבר, ואני ידעתי ולא פרסמתי?!
אשמח לכללים שיעזרו לי להבין מה לעשות.

תשובה: תודה רבה על השאלה, המחייבת אותנו לחדד טוב יותר את מה שכתבנו בעבר:

העיקרון היסודי המנחה אותנו הוא שמשרד הבריאות צריך לקבוע את הכללים הרפואיים המחייבים. הוא זה שצריך לשקלל את חובת הזהירות מפני הדבקה והצורך לעכב את התפשטות הנגיף, ביחד עם שיקולי נגד, כגון חרדה לאומית ואישית, קריסת הכלכלה וכדו’. לכן, לא אנחנו קובעים את הנושאים הרפואיים.

משרד הבריאות אכן אינו קובע את הכללים המוסריים. הכללים האלה יונקים ממקורות הלכתיים, מוסריים ואתיים כלליים.

לכן, אם משרד הבריאות קבע כי בבית שיש בו אנשים בבידוד – אסור לשלוח ילדים לשחק, אזי חובה לא לשלוח, וראוי שהבית עצמו יפרסם את העובדה שהוא כעת נמצא חלוץ במאבק נגד הקורונה, ושלא יבואו ילדים לשחק. אם משרד הבריאות לא אסר איסור זה, ואנו יודעים כי בבית הזה מקפידים על הבידוד – לא יהיה זה נכון לפרסם אזהרות נוספות, לאור הדברים שנכתבו לעיל.

ניתן להבין היטב את ההתלבטות שלך, ואת הרצון להחמיר על עצמך, ולאפשר לכל החברות להחמיר על עצמן. אולם, אם ה’חומרות’ האלה אינן חלק מהוראות משרד הבריאות – הן עלולות לגרום נזק ולא תועלת, ולכן אנו ממליצים שלא להפיץ את השמות. אולם, אם בבית שם לא שומרים על כללי הבידוד – חובה ליידע את כולם.

כל טוב

יובל שרלו
הרב שרלו הוא ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר


סרטונים

נגיף הקורונה – מבט אתי
מה יותר חמור: לגרום נזק לאחר או לעצמי?
סערת הקורונה – מה הקב”ה רוצה מאיתנו בזמן הזה?
Corona virus – Ethical point of view
CORONAVIRUS FEARS SPARK ETHICAL DILEMMAS – Rabbi Yuval Cherlow’s interview on i24 News 11/3/20

פורים בצל הקורונה


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.