שעת חירום היא גם השעה המסוכנת ביותר להתנהגות המוסרית ולאתיקה הכלכלית. הסיבה לכך ברורה: אין ספק שקיים צורך האמיתי לעשות פעולות חריגות, אף שיש בהן פגיעה מסוימת בעקרונות היסוד של מדיניות הוגנת, כדי למנוע את קריסת הבניין כולו. ברם, הצורך הזה עלול להכשיר כל שרץ, בשם הקריאה להתגייסות בשעת חרום, ולקבלת החלטות הסוטות מהצורך הכלכלי, ומהוות ניצול לרעה לטובת אלה המקורבים לצלחת. ההבחנה בין אלה לאלה היא קשה ביותר. לא לחינם עסקו נביאי ישראל בשעות חירום. למשל, כאשר מיכה הנביא מתאר מצב של גיוס חובה – הוא זועק גם את זעקת הנשים שנותרו בבתיהן, נאלצו למכור את הנחלה כדי לאכול, ואין שומע לזעקתן: "נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה".
כל פעולה הנעשית מתקציב המדינה משמעה לקיחת כסף מחלק אחד של הציבור ונתינתו לחלק אחר של הציבור. בין אם מדובר באופן ישיר – כספי מיסים לדוגמה – ובין אם מדובר בחלוקת משאבים אחרים. כניעה ללחצים של מקורבים לשלטון או בעלי כוח ציבורי – היא איפה מעילה בכספי ציבור. כאמור לעיל, ניתן 'להלבין' כל פעולה שלטונית בטיעון שהדבר הכרחי, כי מדובר במעבידים ולא בעושי עושר ולא במשפט וכדו', ואמנם קשה להבחין מתי טיעון זה נכון ומתי לא.
רמת האמון בהגינות של השלטון תלויה בראש ובראשונה בהתנהלות שלו מול עצמו. קשה מאוד לראות הצדקה מוסרית למבנה הממשלה העומד לקום (ללא שום קשר לעמדות המפלגתיות), ולטעון כי ריבוי המשרות וחלוקת השלל הפוליטי אכן נעשית למען שעת החרום הזו. בשל כך, רמת האמון כי ההתנהלות הכלכלית הכוללת פועלת מכוחן של הכרעות שגם המוסר נלקח בהן בחשבון – פוחתת. לא זו בלבד, אלא שאירועים שונים של כניעה ללחצים עוצמתיים מחד גיסא, והתעלמות ממצוקות של אחרים מעוררים את הצורך בחיזוק העקרונות המוסריים של ההוגנות בחלוקת המשאבים של המדינה.
מה אפוא צריך לעשות? צריך לגייס את כולם. רק כאשר כולם יהיו שותפים בהתגייסות בשעת חרום, כולל המנהיגות, השרות הציבורי, בעלי הפנסיה התקציבית, ראשי המשק ודומיהם, ומתוך כך תהיה קריאה לכולם להטות שכם – יהיה ביסוס לטיעון כי אכן מדובר בהתגייסות בשעת חרום, ולא בניצול מצב; רק כאשר תשומת הלב תינתן גם לאלה שאין להם "שומע בבית המלך", לשקופים בחברה ולאלה שנוטים להתעלם מהם מפני שקולם לא נשמע – יהיה ביסוס לטיעון כי מבקשים ביחד לעשות למען כולם. אלו עקרונות יסוד פשוטים, שהם גם מוסריים, אך גם פרקטיים, כי ללא אמון שמדובר במערכת הוגנת של קבלת החלטות – לא יהיה ניתן לממש אותן.
לקריאה נוספת:
