איפה האתיקה הרפואית במגפת הקורונה?

ynet, 5.5.20

תקציר

כיצד שומרים על האתיקה המחקרית בשעת חירום? האם יש פיתרון שמאזן בין החובה למצוא פתרונות מהירים, לבין סכנת ההתדרדרות האתית במהלך ניסויים רפואיים?

תשומת הלב בדיונים אתיים עקרוניים מופנית בדרך כלל לתחומים מרתקים מבחינה פילוסופית, הרואיים מבחינה רפואית, ומעוררי דעת קהל. דוגמה לדבר, על אף העובדה שעקרונות אתיים של הקצאת מכשירי MRI לבתי חולים בפריפריה משפיעים הרבה יותר על בריאות הציבור מאשר אין ספור הדיונים על PGD (אבחון גנטי טרום השרשה) למטרות לא רפואיות – יספור כל אחד את מספר ימי העיון, התקציבים, ותשומת הלב הציבורית שהוקדשו לכך. בשל כך, העין צריכה להיות פקוחה בבחינה מתמדת האם המקומות שאין להם הילה מרתקת אבל משפיעים השפעה ניכרת על בריאות הציבור – נבחנים גם בהיבטים האתיים שלהם, שאם לא כן – שם נמצאת המפלה הגדולה.

הקורונה הציפה בעיקר את הדיונים האתיים על סדרי הקדימויות בהקצאת משאבים מוגבלים. זהו אולי הדיון החשוב ביותר, שזכה לאין ספור התייחסויות, גם בשל מרכזיותו, אך גם בשל העבודה שהוא עוסק בשאלות הרואיות כמו הפסקת טיפול, תעדוף סדר הטיפול בחולים, יחס לאוכלוסיות שונות – מבוגרים, מחלות סיכון, בעלי מוגבלויות, ועוד. למותר לציין כי בינתיים – חלק גדול מנושאים אלה הוא תיאורטי ב"ה, והתקווה היא שלא נגיע לשם. בד בבד, ההתמקדות בשאלו אלו מסמאת את העיניים מלראות היבטים נוספים, משמעותיים לא פחות ומשפיעים השפעה ניכרת על החולים.

אחד ההיבטים האלו הוא הניסויים הרפואיים הרבים שנעשים במסגרת הטיפול בחולי הקורונה. בשעת חירום – אין פנאי לעמידה בכל הקריטריונים של ניסויים רפואיים, הסכמה מדעת, ועדות הלסינקי ועוד. הדברים נעשים תוך כדי תנועה. זהו הכרח שסכנה גדולה נמצאת בצדו, כיוון ששעת חירום עלולה לטהר כל שרץ, ולהתדרדר במהירות לקיצוניות של הפקרות מוחלטת ליסודות האתיים המהותיים של הטיפול. לא זו בלבד, אלא שעם פירוק ועדת הלסיניקי העליונה והמדיניות שאין בה צורך כלל – מוקרן על המערכת כולה שאתיקה של ניסויים רפואיים אינה כה חשובה, והדבר מצטרף לסכנות הרבות האלה. תשומת הלב כלל אינה מופנית של הניסויים המעשיים הנעשים בעת הזו, וקיצורי הדרך הופכים למפולת דרכים. בשם שעת החירום ניתן לחולל את הרעות שבעוולות בתחום הניסויים הרפואיים.

האם קיימת אתיקה ייחודית שעת חירום? בוודאי. היא חיונית, כי בשמה של שעת החירום ניתן להפר את זכויות החולה, להתמכר לחברות הפארמה הענקיות ולהטבות שלהן, לקצר תהליכים ולהתעלם מבעיות בטיחות, להעצים שרלטנות ופתרונות קסם – ולמעשה למוטט את כל העקרונות של האתיקה של הניסויים. אתיקה לשעת חירום מאזנת בין החובה למצוא מענה מהיר לבעיה ולהסיר מכשולים, ובין סכנת הסכר המתמוטט ומבול הבעיות האתיות בפתרונות אלה. אלא שכאמור, תשומת הלב אינה ניתנת לתחומים אלה, וההגנות מפני הסכנות שבחלק מהניסויים הרפואיים בטיפול בקורונה קורסות.

זו קריאה להקמת ועדת הלסינקי אד-הוק, מהירה ויעילה, לגיבוש המימוש של עקרונות היסוד של אתיקת ניסויים רפואיים במצבי חירום, והתווית דרך, כדי שמחד גיסא לא יוטלו כבלים על ההתמודדות המהירה עם הנגיף, ומצד שני שלא נחזור לאחור לתקופות שבהן נעשו ניסויים רפואיים מעוררי חלחלה בשמה של שעת חירום.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

"מבחינה הלכתית ניתן להפסיק טיפול מאריך חיים"

גבר דומע עם הפנים למצלמה

מאמרים

זעקת הנכים: עדיף לתת למי שלא צריך, מאשר לפספס את מי שצריך

סרטונים

הממצא האקראי במחקר הגנטי

מאמרים

האם הבן של מרב מיכאלי יצטרך גיור? סוגיות הלכתיות באם פונדקאית

ברֵרת מין העובר טרום השרשה (PGD) במבט ציבורי, אתי והלכתי

מאמרים

כפיית טיפול רפואי

מאמרים

סערת הקורונה – מה עושים?

מאמרים

איפה האתיקה הרפואית במגפת הקורונה?

עוד בצהר לאתיקה

הרב יובל שרלו

מאמרים

הרב יובל שרלו באולפן ערוץ 7: כבר הפסדנו בבחירות לרבנות הראשית

מאמרים

מוסר מלחמה השנה

מאמרים

בתי דין לענייני ממונות

מאמרים

שבט אחים ואחיות

מאמרים

ברכה וקללה בארץ

מאמרים

שבעה דנחמתא

מאמרים

מערכת המשפט זקוקה לרענון רציני

הרב יובל שרלו

מאמרים

הרב יובל שרלו, בראיון לאראל סג"ל על החברה הישראלית: " כולנו רקמה אנושית אחת"