איפה האתיקה הרפואית במגפת הקורונה?

המאמר פורסם ב-ynet, 5.5.20

תקציר

כיצד שומרים על האתיקה המחקרית בשעת חירום? האם יש פיתרון שמאזן בין החובה למצוא פתרונות מהירים, לבין סכנת ההתדרדרות האתית במהלך ניסויים רפואיים?

תשומת הלב בדיונים אתיים עקרוניים מופנית בדרך כלל לתחומים מרתקים מבחינה פילוסופית, הרואיים מבחינה רפואית, ומעוררי דעת קהל. דוגמה לדבר, על אף העובדה שעקרונות אתיים של הקצאת מכשירי MRI לבתי חולים בפריפריה משפיעים הרבה יותר על בריאות הציבור מאשר אין ספור הדיונים על PGD (אבחון גנטי טרום השרשה) למטרות לא רפואיות – יספור כל אחד את מספר ימי העיון, התקציבים, ותשומת הלב הציבורית שהוקדשו לכך. בשל כך, העין צריכה להיות פקוחה בבחינה מתמדת האם המקומות שאין להם הילה מרתקת אבל משפיעים השפעה ניכרת על בריאות הציבור – נבחנים גם בהיבטים האתיים שלהם, שאם לא כן – שם נמצאת המפלה הגדולה.

הקורונה הציפה בעיקר את הדיונים האתיים על סדרי הקדימויות בהקצאת משאבים מוגבלים. זהו אולי הדיון החשוב ביותר, שזכה לאין ספור התייחסויות, גם בשל מרכזיותו, אך גם בשל העבודה שהוא עוסק בשאלות הרואיות כמו הפסקת טיפול, תעדוף סדר הטיפול בחולים, יחס לאוכלוסיות שונות – מבוגרים, מחלות סיכון, בעלי מוגבלויות, ועוד. למותר לציין כי בינתיים – חלק גדול מנושאים אלה הוא תיאורטי ב"ה, והתקווה היא שלא נגיע לשם. בד בבד, ההתמקדות בשאלו אלו מסמאת את העיניים מלראות היבטים נוספים, משמעותיים לא פחות ומשפיעים השפעה ניכרת על החולים.

אחד ההיבטים האלו הוא הניסויים הרפואיים הרבים שנעשים במסגרת הטיפול בחולי הקורונה. בשעת חירום – אין פנאי לעמידה בכל הקריטריונים של ניסויים רפואיים, הסכמה מדעת, ועדות הלסינקי ועוד. הדברים נעשים תוך כדי תנועה. זהו הכרח שסכנה גדולה נמצאת בצדו, כיוון ששעת חירום עלולה לטהר כל שרץ, ולהתדרדר במהירות לקיצוניות של הפקרות מוחלטת ליסודות האתיים המהותיים של הטיפול. לא זו בלבד, אלא שעם פירוק ועדת הלסיניקי העליונה והמדיניות שאין בה צורך כלל – מוקרן על המערכת כולה שאתיקה של ניסויים רפואיים אינה כה חשובה, והדבר מצטרף לסכנות הרבות האלה. תשומת הלב כלל אינה מופנית של הניסויים המעשיים הנעשים בעת הזו, וקיצורי הדרך הופכים למפולת דרכים. בשם שעת החירום ניתן לחולל את הרעות שבעוולות בתחום הניסויים הרפואיים.

האם קיימת אתיקה ייחודית שעת חירום? בוודאי. היא חיונית, כי בשמה של שעת החירום ניתן להפר את זכויות החולה, להתמכר לחברות הפארמה הענקיות ולהטבות שלהן, לקצר תהליכים ולהתעלם מבעיות בטיחות, להעצים שרלטנות ופתרונות קסם – ולמעשה למוטט את כל העקרונות של האתיקה של הניסויים. אתיקה לשעת חירום מאזנת בין החובה למצוא מענה מהיר לבעיה ולהסיר מכשולים, ובין סכנת הסכר המתמוטט ומבול הבעיות האתיות בפתרונות אלה. אלא שכאמור, תשומת הלב אינה ניתנת לתחומים אלה, וההגנות מפני הסכנות שבחלק מהניסויים הרפואיים בטיפול בקורונה קורסות.

זו קריאה להקמת ועדת הלסינקי אד-הוק, מהירה ויעילה, לגיבוש המימוש של עקרונות היסוד של אתיקת ניסויים רפואיים במצבי חירום, והתווית דרך, כדי שמחד גיסא לא יוטלו כבלים על ההתמודדות המהירה עם הנגיף, ומצד שני שלא נחזור לאחור לתקופות שבהן נעשו ניסויים רפואיים מעוררי חלחלה בשמה של שעת חירום.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

נגישות ורגישות: פצועי המלחמה מביאים הזדמנות למהפכה

מאמרים

הדלפות, עיתונאים וההלכה היהודית

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל שלומי גולדברג ב"כאן מורשת"

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל אודי סגל ואלי כהן ב-103FM

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל נאווה בוקר ב-102FM

מאמרים

שימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו

מאמרים

האם ראוי לעודד אנשים לתרום כליה?

מאמרים

לוותר על הצלת נפשות: כוחה של משפחה בנושא תרומת איברים

עוד בצהר לאתיקה

האם לקנות מוצר שיוצר בתנאי עבדות?

עסקת החטופים מבחינה הלכתית

האם ראוי מבחינה הלכתית לעבוד בחברת סייבר התקפי שמוצריה משמשים למטרות בלתי מוסריות?

איך ליישב סכסוך ולשקם קשר עם אחות מרוחקת?

השקעה במניות של חברות שפועלות בניגוד לערכי מוסר יהודיים: דיון הלכתי ומוסרי

הכפשה ברשת: איך להתמודד עם פוסט שקרי מנקודת מבט הלכתית?

אתיקה סביבתית: האם לקנות מוצר שמזיק לטבע בתהליך ייצורו?

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?