אבחון גרפולוגי של אדם בלא קבלת רשותו [נייר עמדה]

1. הצגת הנושא

אחד הכלים השימושיים כיום לאבחון אישיותו של אדם – לצורכי קבלה לעבודה, התאמה לנישואין, ועוד – הוא הגרפולוגיה: ניתוח כתב ידו של האדם בכלים אשר מספקים מידע על תכונותיו ואופיו. במקרים אחדים נעשה הניתוח הגרפולוגי ללא ידיעתו של המועמד וללא הסכמתו, והשאלה העומדת לפנינו היא האם מותר לערוך ניתוח שכזה לכתב ידו של אדם, ללא הסכמתו, ולהסיק על בסיס ניתוח זה מסקנות שונות. לצורך הדיון שלפנינו, מניח נייר עמדה זה כי בחינת כתב ידו של אדם על ידי גרפולוג אכן עשויה לספק ניתוח חודר ומהימן של אישיות האדם.
נעסוק בשאלה זו מתוך מבט רחב על אודות סוגיית ההגנה על הפרטיות.

2. הדילמה האתית

כבכל סוגיה אתית, גם לפנינו דילמה המורכבת משיקולים מנוגדים.
מחד, ישנה חשיבות רבה לקיומו של מרחב אישי, נפשי ופיזי, המוגן מחדירתם של אחרים. הפרטיות והאינטימיות הם מרכיבים יסודיים של הזהות האנושית, ופגיעה בהם היא פגיעה עמוקה ומשמעותית. לא זו בלבד אלא שמרחב כזה מאפשר לאדם לחוש ביטחון, לגבש לעצמו דעה עצמאית, וליצור את עולמו הפנימי מבלי לחשוש מפגיעה. לכן, יש ערך רב לשמירת הגבול שבין 'הקשבה' לביטויים הגלויים ושימוש בהם באופן המקובל בחברה, ובין הסתייעות ושימוש בכלים שחודרים למקומות המוצנעים מטבעם.
מאידך, הטלת איסור על ניתוח גרפולוגי ללא ידיעת המועמד עשויה לפגוע בחירותו של הגרפולוג. יתרה מזאת, למעשה כל מפגש בין בני אדם מורכב מניתוח פסיכולוגי של הזולת ולא יעלה על הדעת לאוסרו, ולפיכך הטלת איסור בנידון שלפנינו אינה קוהרנטית. אכן, בשונה מניתוח פסיכולוגי הנעשה באקראי ומתוך מפגש מזדמן, ניתוח גרפולוגי עשוי לחדור עמוק יותר, לגעת בעולמות פנימיים ואישיים למדי. בנוסף, כל אדם מודע לכך שכל באינטראקציה חברתית, האנשים שהוא פוגש מנתחים את אישיותו והוא מקבל זאת בהסכמה; ואילו ניתוח גרפולוגי (במקרה שבו אנו דנים) נעשה ללא הסכמתו או ידיעתו של האדם. עם זאת, עדיין קשה להכריע בין שני הכיוונים.

3. העמדה היהודית ¹

3.1. 'מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך' ו'ואהבת לרעך כמוך'

כלל יסוד בהתנהגות המוסרית על פי היהדות הוא עקרון 'מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך'. כלל זה נוּסח בידי הלל הזקן כפירוש למצוות 'ואהבת לרעך כמוך' וכעיקרון המשקף את כל התורה. ²משמעותו היא כי כדי לקבוע האם מעשה מסוים הוא מוסרי עלינו לבחון מה הייתה תגובתנו לוּ היה הזולת עושה אותו לנו.

3.2. איסור על מציצנות

היהדות משבחת מאד את ההגנה על צנעת הפרט. ³ מלבד המישור הרעיוני, מכירה ההלכה ב'היזק ראייה', דהיינו נזק שנגרם לאדם משום שחברו מציץ, או יכול להציץ, לרשותו, והכרה זו מקנה לנפגע סעדים למניעת הנזק. ⁴ על פי גישה מרכזית בפוסקים, בשורש דין 'היזק ראייה' עומד האיסור להביט על מעשיו של הזולת המתרחשים ברשותו הפרטית. ⁵

3.3. איסור גילוי סוד

ההלכה קובעת כי נאסר על האדם לספר לאחרים סוד שגילה לו חברו. מלבד זאת, ישנם מקורות המורים כי עצם ההתחקוּת אחר סודו של הזולת, אף מבלי להעביר אותה הלאה, אסורה. ⁶

3.4. איסור צפייה במידע אישי

רבנו גרשום אסר עיון במכתב של הזולת בלא ידיעתו ורשותו, והטיל חרם על מי שעובר אל איסור זה. האחרונים הבהירו שתקנת רבנו גרשום מבוססת על האיסורים שנזכרו לעיל. ⁷ מאידך, כאשר ישנה 'הסכמה מכללא' של האדם לאפשרות שאחרים יצפו באותו מידע, כגון כאשר המכתב נזרק במקום שאחרים עשויים למוצאו, אין איסור לקרוא את אותו מידע. ⁸

3.5 בין גרפולוגיה למפגש תמים

כפי שמתבאר מדברינו עד כה, ההלכה אוסרת חדירה לפרטיותו של האדם, ולכן נראה שבניתוח גרפולוגי עשויות להתעורר הבעיות הנזכרות. אמנם, כפי שציינו לעיל (סעיף 2) קשה למתוח גבול ברור בין מפגש אנושי הכולל, באופן טבעי, ניתוח פסיכולוגי וחדירה מסוימת לפרטיות, שאיש לא יעלה על דעתו לאוסרם, ובין הסקת מסקנות על בסיס כתב ידו של האדם. אכן, נראה כי יש להכריע שניתוח גרפולוגי חמור יותר כיוון שהוא נעשה ללא ידיעתו של המנותח.

3.6. היתרים לפגיעה בפרטיות לשם תועלת

היהדות מתירה חשיפת מידע פרטי בעניינו של אדם בכפוף למספר תנאים וביניהם: דיוק המידע, כוונה לתועלת, והיעדר אפשרות אחרת. ⁹ בהתאם לכך, יש המתירים צפייה במכתבי הזולת לצורך הגנה מנזק ומניעת עבֵרה או לשם תועלת חינוכית. ¹⁰

3.7. הפצת מידע שלילי

היהדות מתייחסת בחומרה להפצת מידע שלילי באשר למעשיו של אדם או תכונותיו. לכן, אם הגרפולוג גילה תכונות שליליות כלשהן על המועמד, מותר לו לגלות את המידע רק לאנשים שהכרחי שיֵדעו על כך, ובהתאם למגבלות שהוזכרו בסעיף הקודם. ¹¹

4. מסקנות

4.1. כניסה לעולמו הפנימי של אדם באמצעות גרפולוגיה ובלא קבלת רשותו היא פגיעה חמורה בפרטיותו, וכן עבֵרה על עקרון 'מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך'. נקודת המוצא של הדיון היא אפוא האיסור להשתמש בניתוח גרפולוגי ללא ידיעת המנותח. ¹²4.2. היתר חריג ייתכן רק כאשר המטרה שלשמה נדרש הניתוח הגרפולוגי אינה יכולה להיות מושגת אם תידרש רשותו של המנותח. מטרות חיוניות כאלו חייבות להיות מוגדרות באותו אופן שבו מוגדר ההיתר לבעלי מקצוע לחרוג מחובת השמירה על סודיות.
4.3. התנאים שצריכים להתקיים במצבים החריגים הם:
        א. מדובר בתועלת חיונית שקיימים סיכויים גבוהים להשגתה;
        ב. אין כל אפשרות להשיג את התועלת המבוקשת ללא פגיעה בפרטיות;
        ג. החדירה לפרטיות אינה חורגת מעבר לנדרש לצורך השגת המידע;
        ד. המידע לא יעבור למי שאינו נדרש לדעתו;
        ה. הניתוח אכן נעשה למטרות האמורות ולא למטרות שאינן ראויות.