שפע של סוגיות מוסריות ואתיות צפות ועולות על רקע ימי הקורונה שאנו חיים בתוכם עכשיו. אחת היסודיות שבהן בעת מגיפה היא היחס שבין היחיד ובין הכלל. במצבים רפואיים אחרים – רפואתו ובריאותו של היחיד הן בדרך עניינו, ואף שיש הנחיות הלכתיות רחבות היקף ביחס למותר ולאסור – אלה הן שאלות של כל אדם מול א-לוהיו, מצפונו ומוסריותו, והוא המופקד עליהן. כמובן שעליו להתחשב במשמעות החלטות אלה על הסובבים אותו, כגון בזוגיות, ילדים, הורים וכדו’, אולם ליבת ההכרעה היא ליבה אישית.
לעומת זאת, כאשר אנו עוסקים במגיפה הקורונה – ההחלטות אינן נוגעות לו בלבד, אלא קשורות בסובבים אותו. גם כשמדובר בדברים הפשוטים ביותר, למן לבישת מסיכות ועד ציות להוראת הבידוד, ולמן מפגש עם הורים מזדקנים ועד לשמירה על כללי ההיגיינה, יש לכך השפעה על הציבור. אחד היסודות האתיים ההלכתיים המובהקים ביותר, נאמר על ידי בעלי התוספות: “ונראה מכאן לדקדק דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק” (בבא קמא כג ע”א), לאמור: האחריות שלנו שלא להדביק אחרים חייבת להיות גדולה יותר מהזהירות שלנו שלא להידבק. הדבר מטיל על כולנו אחריות מוסרית עליונה, ואנו נתבעים על פי ההלכה לא רק לשמור על בריאותנו שלנו, אלא גם על זו של אחרים. זהו אחד היסודות ההלכתיים והמוסריים המחייבים לבישת מסכות, גם אם המטרה העיקרית של המסכות היא מניעת פגיעה באחרים.
כמו בנושאים אתיים רבים, חובה זו מגלגלת סוגיות סבוכות ומתפתחות, ולדוגמה: מהם כלי ההתגוננות המותרים כלפי מי שאינו נוהג לפי הכלל הזה, מפר את ההוראות, ובכך מסכן את הסובבים אותו. יש רמות שונות לסוגיות אלה: רמה שלטונית, העוסקת בשאלה מה מותר לשלטון לעשות כדי לכפות את ההתנהגות הראויה, אך היא גם יורדת לחיי הפרטים. בעידן המודרני, היא באה בעיקר לידי ביטוי בשאלת ה”שיימינג”: האם מותר להפיץ את שמו, לתאר את התנהגותו, ולהזהיר את הבריות מפני הדרך בה הוא הולך ? זו אחת השאלות המסובכות ביותר מבחינה הלכתית, שכן מחד גיסא עבירות הלבנת פנים ולשון הרע הן מהחמורות ביותר הקיימות, ויש מהראשונים שאמרו שהן ב”ייהרג ואל יעבור”, ומאידך גיסא, “לא תעמוד על דם רעך” מחייב למנוע את הפגיעה שאנשים נפגעים ממנה.
כבר החפץ חיים קבע את הכללים היסודיים לדיון, בפרק העשירי של ספרו, בו הוא עוסק ב”לשון הרע לצורך”. באופן עקרוני, אכן ישנם מצבים שמותר, ואולי אף חובה, להתריע מפני סיכון, אולם צריך ללמוד היטב את הכללים כיצד לעשות זאת, ומהם התנאים המתירים את הדבר. זו הזדמנות לעורר בנו את המודעות לסוגיות אלו, ועל ידי כך גם להעצים את דיני בין אדם לחבירו בימי האבל על החורבן, וזהירות מלשון הרע והלבנת פנים, וגם להעצים את החובה שלא לאפשר פגיעה באחרים והחובה שלא לעמוד על דם רעינו.
- שביתת רעב – האם זה מוסרי?
- האם ניתן לתקן פגיעה מינית?
- “כי נבלה עשה בישראל” – על זנות וסחר בנשים
*הכנס השנתי של רבני צהר יתקיים השנה בזום, ובין השאר יעסוק בנושא זה. פרטים באתר של רבני צהר.
לקריאה נוספת:
- סערת הקורונה – כל התוכן מבית צהר לאתיקה
- האם מותר לעשות “שיימינג” למי שלא לובש מסכה בהתאם להנחיות משרד הבריאות?
- שיימינג ברשתות חברתיות – הלבנת פנים?
שלום וערב ראש חודש טוב ומבורך.
שאלה/התלבטות: מזה תקופה ואני מתלבטת כיצד להתנהג מול חלק ממתפללי בית הכנסת במושבי, אשר אינם מקפידים על הנחיות משרד הבריאות.
ביקשתי, בעל-פה ובכתב, הראיתי סרטונים/מצגות/הודעות המדגישים את עצם ההנחיות וחשיבותן למניעת הדבקת הזולת.
פניתי לועד ולאנשים שונים.
המצב לא השתנה בהרבה.
ידוע וברור לי שעלולה להיות קיימת סכנת הידבקות, חלילה.
כל שבוע, למגינת לבי, חוזר המצב הזה.
אודה לעצתכם.