“לָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם” (משלי כה, טו). 

האם יש אפשרות לשנות את התנהגות אלה שאינם מצייתים להוראות משרד הבריאות? אפשר. אבל יש לזה כמה שלבים.

ראשית, להבין שבכוח, בציניות, בבוז, במתקפות – זה בדרך כלל לא הולך. הכלל של “מגבלות הכוח” עובד גם כאן. בדרך כלל, מתקפות נענות במתקפות נגד. לא בכניעה. 

שנית, להתנקות. להתנקות מהשנאה; להתנקות מהעמדות העוינות מלכתחילה; להפסיק עם ההכללות הפוגעניות; לרצות באמת בטוב; לשם שמיים; לא לנצל את המציאות הזו למאבקים אידיאולוגיים. לא עכשיו.

שלישית, לא לדון את חברך עד שתגיע למקומו. להבין את הקושי לשנות תפיסת עולם, ופתאום לראות בהחלטות השלטונות דבר מה לגיטימי ולא קונספירציה; להבין את העוצמה של שינוי תפיסת העולם הדתית, והצורך להיאבק במגפות גם בשיטות מדעיות; וגם להבין את הקושי להיות עם משפחה ענקית; ילדים שחזרו מהישיבות, בעיקר ללא מסכים וללא אלטרנטיבות, בדירה קטנה. לא פשוט. באמת.

ואז לחפש סוכני שינוי. מתוך הקהילה עצמה. אלה שכן הבינו את החומרא האנושית וההלכתית של ההתנהגות העכשווית; אלה שכן הכירו בכך שמדובר ביסוד הגדול של מניעת פיקוח נפש; אלה שנענים לדברי התוספות הידועים “דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק” (תוספות בבא קמא כג ע”א); שהרצון להחמיר בהלכה צריך לחולל החמרה יתרה במה שההלכה עצמה רואה כאחד מפסגותיה: שלא לשים דמים בביתו של אדם ובכל מקום אחר; שאין כפרה על עבירות שבין אדם לחבירו עד שירצה את חבירו; שאם מתים מהפקרות זו – לא ניתן לעשות תשובה על כך! 

ורק כשכלו כל הניסיונות האלה, ונותר קומץ שתקוע בהפקרותו – מגיע הזמן של האכיפה הכוחנית. בשל העובדה שלא מדובר באנשים שפוגעים רק בעצמם. אלא בכולנו.

לקריאה נוספת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.