קבלת אחריות היא אחד המעשים האתיים המובהקים. כאשר אדם עושה מעשה לא בסדר, נדרשת ממנו היכולת לומר “אני אחראי”, ולקבל על עצמו את הדין, ואת האחריות לתיקון. אמנם לא מספיקה רק קבלת אחריות; ישנה חובה גם לתקן, אך זהו תנאי הכרחי.

בפרשת מקץ, ראובן ויהודה ניסו שניהם לקחת אחריות מפני יעקב אביהם. יש בין דבריהם הבדל, הן בתוכן והן בעיתוי; אבל ניתן ללמוד מהדומה ביניהם, על משמעותה של לקיחת אחריות.

גם ראובן וגם יהודה הבינו שהאחריות על מכירת יוסף רובצת על גבם, ועליהם לקחת אחריות. שניהם הבינו שצריך לגאול את המשפחה מהרעב בארץ. שניהם הבינו ששליחת בנימין היא מסוכנת. שניהם הבינו שהם לוקחים את האחריות על לקיחת בנימין.

מכאן ניתן ללמוד על המשמעות הרחבה שיש ללקיחת האחריות.

לסרטוני ‘אתיקה בפרשה’ נוספים לחצו כאן

בחזרה לדף הבית