מסתבר שאסור לחשוב על רעת רעינו

אתר שבתון, 1.6.2021

תקציר

מהו היסוד הבסיסי ביותר למדינה בעלת זהות יהודית? והאם מדובר בתביעות דתיות או אינברסליות?

על מה דיברו נביאי ישראל כאשר הם הציבו את המשימה הבסיסית והראשונית העומדת בפני מי שמבקש לבנות מחדש? מהו השלב הראשון של מדינה בעלת "זהות יהודית", שעליו יש לבנות את כל האחרים?

הנביאים היו עקביים ושיטתיים בדבריהם. לאורך כל ימי הנבואה, ולאורך כל דבריהם, הם הדגישו כי התשתית הבסיסית חייבת להיות מוסרית-אנושית. כדי שלא להאריך בציטוטים, די לנו אם נביא אחד מהם, המופיע בדברי זכריה הנביא. הרקע לדבריו הוא שליחותו לתת תשובה לשאלה שהציקה לשבי ציון – האם יש טעם להמשיך לצום את הצומות לזכר החורבן בשעה שעומדים קרוב מאוד לחנוכת הבית השני? תשובתו הייתה, כמובן, שהצום אינו מיועד לריבונו של עולם, כי אם לבני אדם, והיא נועדה להוות תמריץ לתיקון הדברים העיקריים שצריך לתקן.

ומהם דברים אלה? "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם. וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם ה'" (זכריה ח, טז-יז). המשימה היא חד-משמעית: להתחיל בדיבור אמת האחד אל השני, לחפש את האמת ומשפט השלום, ובעיקר – לא לחשוב את רעת רעינו ולא להישבע שבועת שקר.

חשוב להדגיש: אלו תביעות שאינן נראות "דתיות", והן נשמעות אוניברסליות. ברם, רבי יהודה הלוי הדגיש בספרו כי הדבר אינו מנמיך את חשיבותן כי אם להפך. דבריו מאוד עוצמתיים: "…הודיעם הא-לוה כי הוא היה מסתפק בפחות מזה, באמרו להם מי יתן ושמרתם את המצוות אשר החברה הפחותה והשפלה ביותר מקבלת עליהם, והן הצדק וההטבה לזולת וההודאה לא-לוה על חסדו, כי התורה הא-לוהית לא תשלם כי אם לאחר שלמות החוקה החברתית והשכלית, ובחוקה זו כבר נכללו מעשי הצדק וההודאה על חסד הא-לוה, ואיש החסר כל אלה מה לו כי יביא קורבנות או יקים מצוות השבת והמילה ודומיהן אשר השכל אינו מחייבן ואף לא דוחן – הלא הן המצוות שנתייחדו בהן ישראל כתוספת על המצוות השכליות… "(מאמר שני, מח). הדברים מאוד חדים.

אנו נקראים אפוא לפתוח בכך. שמירה על הוראות א-לוהיות אלה אינה מונעת ויכוח פוליטי עז, מחלוקת על הדרך הראויה, ומאבקים רבים ומגוונים. אולם הוא מחייב להיות מכוון ומדויק, ובעיקר – לא לבקש את רעת האדם האחר, ולא להפוך אותו לדמון, כי אם לזכור כי חלק בד בבד עם המאבק על האמת, ועל הדרך הראויה, ישנה חשיבות גם לשאלת השלום, ולשאלת השותפות הפנימית באותם דברים שמהווים את התשתית הקיומית. דווקא אלה שנאבקים על זהותה היהודית של המדינה צריכים להקפיד יותר על כך, בשל העובדה שזהו דבר ה', ואלו הדברים שהובאו בדברי נביאיו המדברים אמת.

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

ידיים אוחזות בשטרות כסף

מאמרים

האם כדאי לתת הלוואה?

מאמרים

להתייצב בענווה לצד הנאבקים באלימות

מאמרים

הבחירות הסתיימו – זה הזמן לחזור לחיות

מאמרים

פרשת מלכה לייפר: "העוסקים בסוגיה מתרשלים בתפקידם"

זוג בפגישה על ספספל מול השקיעה בים

מאמרים

להמשיך להיפגש?

מטוס חוזר ומטוב יוצא ברקע השקיעה

מאמרים

כשאתה אומר חו"ל למה אתה מתכוון?

מאמרים

מי ראשון? המבחן המוסרי של חיסוני הקורונה

מאמרים

על הפרת התחיבויות ודילמת בית המרקחת

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב

מאמרים

להפוך את מדורות ל״ג בעומר להזדמנות

מאמרים

הרב שרלו על טקסי יום הזכרון: "הממלכה חייבת לשלוח את נציגיה"

מאמרים

"באבוד רשעים רינה" או "בנפול אויבך אל תשמח"?

מאמרים

על ההבדל בין היסטוריה לזיכרון

מאמרים

איך חוגגים השנה את יום העצמאות?

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הבוקר של גל"צ

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הערב של גל"צ