לאסור על יצוא ומכירת נשק לגורמים מפוקפקים

המאמר פורסם ב-גלובס

תקציר

כמו שזנות והימורים יוצרים מערכת פשיעה סביבם, כך גם הפצת נשק לגופים בעייתים.

הסנקציות שהוטלו על אלוף במיל ישראל זיו על ידי ממשלת ארצות הברית מציפות מחדש את המציאות המחפירה של מקומם של קצינים בכירים, ושל מדינת ישראל, בשוק הנשק הבינלאומי. גם סיפור חברת הממד החמישי, שפרץ לתודעה בשל הקשר בינה ובין בני גנץ, מלמד על הבעייתיות הקיימת בשוק תעשיית הסייבר הביטחונית.  

מדינת ישראל אמנם אינה יכולה להיות צמחונית. היא חייבת לעסוק בתעשיות הביטחוניות כדי לשרוד וכדי להתקיים, ואין שום יכולת לעשות זאת בלי שוק יצוא בתחום התעשיות הביטחוניות. ברם, כאשר אנחנו עוסקים בתורת המוסר צריך להיזהר מאוד מעמדה בינארית – או שהכל אסור או שהכל מותר. דילמה אתית מחייבת למתוח את קו הגבול במקום כלשהו, בשל העובדה שלנימוקים השונים לשני הצדדים יש משקל מסוים של אמת, ועל כן יש צורך בהסדרה. 

לא ניתן לקבל מצב בו מדינת ישראל היא ספק הנשק של הכוחות הרעים ביותר בעולם; לא ניתן לקבל את המציאות הזו שבה קצינים במילואים מאמנים תנועות המפרות זכויות אנוש והתייחסות לבני אדם כאל צלם א-לוהים, ובד בבד משרתים בצבא; לא ניתן לקבל מצב שבו תעשיית הסייבר הישראלית הופכת לכלי שרת בידי שלטונות רודפי זכויות אדם; לא ניתן לקבל מצב שבו התעשייה הביטחונית בישראל אינה כפופה אף היא למערכות אתיות. אמנם, וועדות ייצוא נשק קיימות במשרד הביטחון ובמשרד החוץ, אולם עיקר עיסוקם אינו הבחינה האתית, אלא סכנת זליגת המידע, יחסי החוץ וכדו'. לכן, לא ניתן להסתתר מאחוריהם ולהצדיק את המצב הנתון. מעבר לכך, הרבה מהמסחר הבינלאומי מתקיים בעצימת עיניים מכוונת ובמערכות חצי פרטיות, שהפיקוח עליהן מופקר בהרבה.

לא זו בלבד, אלא שלמערכת הפצת הנשק למקומות אלה יש הרבה מאוד תופעות לוואי. כשם שקיומה של זנות, או הימורים ואפילו חוקיים, משפיעה מאוד על מערכת הפשיעה שסביב לה, ויש הרבה מאוד צללים שמתפתחים דווקא מכוח הזנות וההימורים – הדבר נכון עוד יותר בתחום הזה של יצוא הנשק. מדובר בכסף ענק, וככל שהמקומות אפלים יותר – הוא גדול יותר ומוסתר יותר, ואנו מוצאים את עצמנו בפשיעה, בשוחד, במכירת סודות מדינה תמורת בצע כסף, ובעוד תופעות חמורות מאוד.

ההלכה היהודית מובילה באיסור מכירת נשק ובהפצת הרוע והרשע בעולם. 

מהן הדרישות שאנחנו צריכים לדרוש מעצמנו ? ראשית, לחוקק את חוק איסור יצוא הנשק למדינות מפירות זכויות אדם, ולתנועות 'שחרור' מגוונות, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף; שנית, להעתיק את המבנה הקיים בתחום הניסויים הרפואיים והגנטיים – ועדת הלסינקי המאשרת רק מחקרים שעמדו בבחינה של אמות מידה מוסריות, אל תחום יצוא הנשק, ולהקים ועדת הלסינקי לאומית, שתאשר את יצוא הנשק רק אם עמד בתביעות אלה. ועוד לפני הכל – קריאה לרמטכ"ל החדש להודיע כי לא ישרת קצין במילואים אם הוא עוסק בהכשרת כוחות רשע במקומות אפלים בעולם. אלה הצעדים שיש בידם להסיט את הספינה הכבדה, שיש בה אינטרסים כלכליים רחבי היקף, ממסלולה הנורא, אל הנתיב הראוי להתקיים בו.

להרחבה:

מאמרים נוספים בנושא

אתיקה צבאית - חיילים סוחבים אלונקה

כשלחייל אין אמון במפקד ובפקודה – מה יעשה?

סרטון הצלף הסוואה

סרטון הצלף – מוסרי?

מאמרים

הצלת יחיד ורבים בכלל ובמלחמה בפרט

חבל תלויה עונש מוות למחבלים

מאמרים

עונש מוות למחבלים- מה דינו של מחבל שנתפס?

ניירות עמדה

הגבלת ייצוא נשק למדינות וגופים שביצעו הפרות חמורות של זכויות אדם

משאית אספקה

מאמרים

לממשלה יש סיבות טובות להכניס משאיות לעזה – מוסריות היא לא אחת מהן

לאסור על יצוא ומכירת נשק לגורמים מפוקפקים

מאמרים

המשרתים בקודש

עוד בצהר לאתיקה

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?

אתיקה במקום העבודה: האם לדווח לצרכנים על שימוש בחומרים משמרים אסורים כדי להאריך את חיי המדף של המוצרים?

ציוד צבאי שנמצא ללא בעלים: האם ניתן להשתמש בו במילואים?

איש מקצוע שמקבל עמלות מספקים, מחוייב לספר זאת ללקוחותיו?

הפרעת קשב במשפחה: איזון בין צרכי הילד וכבוד ההורה

שירות המדינה כחובה הלכתית

האם מלחמת "חרבות ברזל" הינה מלחמת מצווה?

התנהלות כספית בעסק משפחתי: מה מותר ומה אסור?