קיומם של מחקרים רפואיים – קליניים וגנטיים – במדינת ישראל הינו אינטרס חיוני מהמעלה הראשונה. מחקרים אלה מקדמים מאוד את הרפואה בישראל, מזרימים הון עצום ומקומות תעסוקה בהיקפים גדולים, פותחים שערים חדשים בפני רופאים וחוקרים, ומשתפים את מדינת ישראל בתרומה גדולה לעולם. לישראל יש יתרונות רבים: אנשי מקצוע מעולים, תרבות של חדשנות ויצירתיות, נכונות להשתתף במחקרים, מגוון גנטי מיוחד בשל קיבוץ הגלויות וקיומם של המיעוטים, ועל כן היא מהווה יעד ומטרה לחברות רבות. מאידך גיסא יש למדינת ישראל גם חסרונות: תרבות קיצורי הדרך של פרוצדורות ומנגד רגולציות מורכבות ומסובכות, אוכלוסייה קטנה יחסית, מעמד בינלאומי מורכב, ועל כן היא צריכה להתחרות במדינות רבות, שלעתים חברות המחקר הגדולות וההשקעות הכלכליות במחקר הרפואי מעדיפות שלא להיכנס לכאן.
השילוב של תחרות עזה, כסף גדול ונושאים רגישים מאוד מהווה לעולם גם אתגר אתי. זה נכון בתחרות על הנהגה, זה נכון בכל מגזר עיסקי, וזה נכון גם בתחומי הרפואה. העוסקים באתיקה של המחקר מופקדים אפוא על שתי משימות אתיות: קידום המחקר, שאף הוא חלק מיעדים האתיים, כיוון שקיימת חובה מוסרית להיטיב בעולם; שמירה ופיתוח כללים אתיים, שתמנע ניצול לרעה של מצוקת חולים, פגיעה בזכויות נותני דגימות, קיומם של מחקרים פוגעניים וסטיגמטיים, זיוף אמינות מחקרים, וניצול משאבי מדינת ישראל על ידי גורמים זרים.
המצב האידיאלי הוא ששתי המטרות לא תהיינה בעימות, כי אם בהכרה הדדית של הנחיצות הכפולה. כל מפגש שבין העוסקים בשני התחומים, שנעשה מתוך רצון לשיתוף פעולה, לפישוט הליכים מחד גיסא ולשמירה על עקרונות מוסריים מאידך גיסא – הוא מבורך מאוד, וגם מרומם את קרנה של מדינת ישראל.
מפגש כזה התקיים לאחרונה במלון דן פנורמה בתל אביב, בפאנל רב משתתפים, כאשר את ההיבטים האתיים של סוגיות המחקר הרפואי ייצג הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, וחבר וועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים וגנטיים בבני אדם. ההכרה ההדדית – הן בחשיבות האתית של קיום המחקרים, והן בחשיבות קיומם של המחקרים על פי עקרונות אתיים – היה המסר המרכזי שנאמר על ידו בכינוס, ודבריו זכו להערכה רבה.
לקריאה נוספת:
