מדליקים וזוכרים: מדליקים ששה נרות בליל יום השואה

תקציר

בשנים אלו ייקבע האם יהפוך זיכרון השואה לחלק ממרכיבי הזהות שלנו כחברה. באיזה אופן יתבסס זיכרון זה?

"ניצולי השואה הולכים ומתמעטים. בעוד שנים לא-רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד 'אני זוכר את מה שאירע בשואה'. ייוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים. או-אז יהפוך זיכרון השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות… במסורת היהודית, הזיכרון הוא ערך מכונן; אולם אין הזיכרון מבודד כערך עצמאי אלא נסמך לחובה המוסרית… הוא צריך להיות הבסיס לפעולה ומקור הכוח ליצירת עולם טוב יותר" (מתוך מנשר הניצולים).

מדליקים ששה נרות – יום השואה תש״ף 2020 | ארגון רבני צהר

ארגון רבני צהר קורא לציבור להדליק ששה נרות בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, בשעה 19:00 בערב. לאחר מכן לומר את תפילת "אל מלא רחמים", ולקרוא את "נזכור" של אבא קובנר.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

לא רק למאמינים: הסיפור הישראלי של חנוכה

מאמרים

בימים ההם בזמן הזה

מאמרים

אחרית בית חשמונאי

מאמרים

מיום הכיפורים לסוכות

סרטונים

חירות או מסחר: פסח, שבת, Big Fashion גלילות – מאיזו מצרים אנו יוצאים?

סרטונים

פורים, פוליטיקה ואקטואליה: מסיפור המגילה למציאות של ימינו

מאמרים

למה לא להשתכר בפורים?

סרטונים

מלחמה ומוסר: לקחים מהחשמונאים

עוד בצהר לאתיקה

אתיקה סביבתית: האם לקנות מוצר שמזיק לטבע בתהליך ייצורו?

האם למכור את הדירה לחברה לשיקום נפגעי נפש בידיעה שזה יזיק לשכנים?

כשאהבה וחשבונות נפגשים: האם נכון לחתום כערב לבת הזוג?

השוואות של ההורים בין האחים: מתי ואיך להתמודד עם רגשות קשים?

הדלקת נרות חנוכה בתפקיד ציבורי – פרסום נס או פרסום עצמי?

חנוכה במקום העבודה: מסורת מאחדת או כפייה דתית? 

מטפלת דתייה: האם מותר להיכנס למתחם מעורב לצורך סיוע וטיפול בקשישה?

"לדחוף" ללקוח מוצר שהוא לא צריך – אני גזלן?!