מבוא – מגן ישראל: עקרונות הלכתיים בהחזקת כלי נשק אישי להגנה עצמית

א. הצורך בהסדרה הלכתית בנושא הנשק האישי במרחב האזרחי

אתגר ייחודי העומד בפני המעיינים, הלומדים ודורשי ההלכה בנושאים ביטחוניים לסוגיהם, ובכללם גם נשיאת נשק אישי, הוא היעדר מסורת פסיקה ומקורות ברורים העוסקים בנושא באופן ישיר ומסודר. במשך שנות גלותנו לא עסקו גדולי ישראל בנושאים אלו הלכה למעשה. היטיב לתאר זאת הרב שלמה גורן בזיכרונותיו מימיו הראשונים כרב הצבאי הראשי הראשון של מדינת ישראל הצעירה:

ימי פסח ההולכים וקרבים הביאו עמם מציאות קשה מאוד. לא היו לי כל אמצעים… התרתי אכילת מצה בערב פסח בצבא, ועד היום נוהגים כך, על אף האיסור מדרבנן. לא היתה ברירה אחרת – אם לא נאפשר לחיילים לאכול מצה בערב פסח, לא יהיה להם בכלל מה לאכול, או שלא יהיה אפשר להכשיר את הכלים בזמן, באור לי"ד בניסן. על כל פנים, אז כל הבעיות האלו היו בראשיתן. הן התעוררו בפעם הראשונה בהיסטוריה שלנו אחרי אלפיים שנה. ¹

כבר בימי המחתרות, החטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית), ובאופן מועט ומתועד חלקית גם אצל לוחמים יהודים בצבאות זרים, הפכו 'הלכות צבא ומלחמה', על שלל הנושאים שלהן, מעשיות שוב, כפי שבוודאי היו בימי קדם:

הרי הפסוק "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' א־להיך בידיך ושבית שביו", בזמן שישראל ישבו בארץ ישראל ומלכות ישראל היתה קיימת, היה הפשט של "כי תצא למלחמה" – מלחמה ממש, כפשוטה… וכשחרב המקדש, ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו, ואיש אינו נלחם בנו ואנו איננו נלחמים באחרים, ואומות העולם אמנם מציקים לנו ומריעים לנו, אבל אינם נלחמים, הפך הרמז לפשט: "כי תצא" למלחמת היצר, "ונתנו ה' א־להיך בידיך", כמו שאמרו: "ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו, ליצר הרע"… בימינו אנו שוב חזר הפשט למקורו הראשון. שוב יש מציאות של מלחמה ממש, כפשוטה, בארצנו, ואף ההבטחה הא־לוהית קיימת: "כי תצא למלחמה… ונתנו ה' א־להיך בידיך", אלא שבתורת רמז עלינו לדעת שיש גם מלחמת היצר, ואף על מלחמה זו הובטחנו "ונתנו ה' א־להיך בידיך". ובכן, בעיות המלחמה לפי ההלכה אקטואליות הן במדינת ישראל.²

הרב יוסף דב סולובייצ'יק, במאמרו המפורסם "קול דודי דופק", ב"דפיקה החמישית" ש"היא אולי החשובה ביותר" כלשונו, עמד על החשיבות של שימוש בנשק למלחמה והגנה, ועל החידוש שיש בכך לאחר שנות הגלות:

אם אנו רוצים להגן בגבורה על קיומנו הלאומי־היסטורי, מוכרחים אנו לפרקים לפרש את הכתוב "עין תחת עין" כצורתו. הרבה עיניים אבדנו במשך גלותנו המרה מפני שלא שילמנו מכה תחת מכה. הגיע הזמן שנקיים את החוק של "עין תחת עין" כפשוטו… ביחס למופתי ולנאצר הייתי דורש כי נפרש את הכתוב "עין תחת עין" במשמעותו המילולית – לקיחת העין הממשית. ³

מלאכת השחזור של הלכות מלחמה, שלא היו שימושיות זמן רב, אינה מלאכה קלה, ובדורנו קיים עיסוק נרחב בתחום זה שהניב חיבורים ומאמרים רבים. חיבורים אלו דלו משורשי ומקורות ההלכה המפוזרים והמפוצלים בניין שלם של הלכה למעשה עבור צה"ל, המשטרה, השב"ס ושאר שירותי המודיעין והביטחון החיוניים לעם ישראל בארצו. אולם, נושאים ממוקדים וצרים של ביטחון הפרט והאזרח לא זכו לעיון נרחב. נאמנים עלינו דברי הרב יצחק יעקב וייס, אב בית הדין של העדה החרדית בירושלים בנושא זה:

גם השאלות והבעיות שבשעת חירום המה שונות וקשות ומסובכות ביותר משבשעת שלום, דבעת שהכל כמנהגו נוהג, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו והכל בסדר, הבעיות תתמעטנה… בעת כזאת אשר עת צרה לישראל, והבעיות שצריכים פתרון המה גדולות מאד… ועוד גם תנאי החיים, והתחדשות המצאות חדשות בחיים היומיים, מביאים ספקות ובעיות חדשות לפתור אותם להלכה למעשה… על כן החוב מוטל על כל מי שחנן אותו ה' יתברך בינה להבין ולהשכיל בבירורי הלכות, שלא למשוך ידו מזה… אנחנו מאמינים באמונה שלימה שכל התורה שקבלנו מהר סיני, לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא… ועל כן בכל עת אשר יבוא לפנינו שאלה ובעיה חדשה מההמצאות החדשות, יש לנו לפתור אותה רק על פי התורה הקדושה,ובסייעתא דשמיא למצוא המקור הנכון בש"ס ופוסקים, להוציא הלכה לאמיתה. ⁴

העיסוק הפורה בהלכות צבא ושירותי ביטחון של מדינה ריבונית ושאר הנושאים הנלווים לכך חשוב ביותר, עם זאת אין להזניח את הפרט. החזקת נשק אישי, לצורכי הגנה עצמית במרחב האזרחי ולא כחלק מפעילות צבאית וביטחונית שוטפת, וההלכות הייחודיות שהחזקת נשק מעלה, כגון מקצועיות ואימונים, נשיאת נשק בבית הכנסת ובברכת כוהנים, ניקויו בשבת, נשיאת כפיים של כוהן שהרג את הנפש, נשיאתו על ידי נשים ועוד כיוצא באלו, לא זכו למענה מוסדר וכתוב. לאור המחויבות המודגשת בדברי המנחת יצחק, החלטנו ללקט, לברר ולנסח תשובות מסודרות בנושא החזקת נשק אישי. במיוחד כאשר נשיאתו נפוצה בציבור, יש הכרח להעניק התייחסות הלכתית שיטתית ומבוססת. בכך אנו מקווים לאפשר הן ללומדים והן לפוסקי ההלכה לקבל מענה ברור ומעשי, ולצקת סדר גם במרחב שבו טרם ניתן ביטוי מלא.

ב. היעדר המקורות ודרכנו בחיבור זה

האתגר העיקרי העומד בפני מלאכת הכתיבה והפסיקה בנושאים ביטחוניים הוא היעדר המקורות הכתובים העוסקים בנושאים אלו באופן ישיר מהם ניתן להסיק הלכה למעשה:

אמנם יש לנו הלכות מלכים ומלחמותיהם, אולם גם הרמב"ם לא נזקק לשאלות אלו למעשה… גם המקורות בש"ס שעליהם הוא מסתמך מעטים הם. זאת מפני שכבר בימי חז"ל לא היינו ריבונים לעצמנו ומעטות היו השאלות וממילא גם התשובות. ⁵

זאת ועוד, ייתכן שנושא זה, הנכלל ב"הלכות מדינה", כולל מאפיינים ייחודיים ושונים, כפי שטען הרב אברהם יצחק הכהן קוק:

וכל אלה ועוד כיוצא בהם הם שרידים שנשארו לנו ממשפטי המלוכה, שהם אינם על פי גדרי התורה של הלכות יחיד. ובמקום אחר בארתי, שגם אלה יש להם מקור בתורה, אלא שדרכי הדרשה בזה נמסרו לכל מלך כבינתו הרחבה. ⁶

בשל היעדר המקורות, התעוררה השאלה הנוקבת אם ניתן לדלות ממקורות ההלכה שבידינו מענה לכלל השאלות המוסריות וההלכתיות החדשות. ⁷. במענה לאתגר מצינו שתי שיטות עיקריות: האחת, התוויית דרך הלכתית בשאלות מחודשות בדרך הלימוד והפסיקה המסורתית – ניתוח יסודות ההלכה על פי הש"ס והפוסקים ועיון בספרי השו"ת שהתוו את ארגון סדר החיים היהודיים בקהילות השונות בגולה. ⁸. השנייה, הרחבת המקורות, כמו עיון בתלמוד הירושלמי ומדרשים, הסתמכות על טעמי המצוות ואף עיון במקורות היסטוריים וספרים חיצוניים. ⁹

בנושא החזקת נשק אישי, מצויים בידינו מקורות הלכתיים מפורשים במשנה העוסקים בנשיאת נשק בהקשרים שונים, ובפרט בהלכות שבת, ועל כן אין אנו נדרשים לחידושים מרחיקי לכת כגון עיון בטעמי ההלכה וכיוצא בזה על מנת לפסוק הלכה. כמו כן, חלק מההלכות שנוסחו בעבר בנושא שימוש בנשק צבאי, שייכות – בהתאמה הנדרשת – גם לסוגיית החזקה אישית להגנה עצמית, שכן עקרונות היסוד ההלכתיים בנוגע לאחריות, מקצועיות וזהירות, חלים בשני ההקשרים. אומנם, אין להסתפק בכך, ויש לעיין גם במקורות נוספים – בתנ״ך, במדרשים ובדברי חז"ל – כדי לעמוד על כלל ההיבטים הערכיים של נשיאת נשק ושימוש בו. בדרך זו נלך בחיבור שלפנינו.

מבנה הפרקים בחיבור מחולק לשני רבדים: בראשית כל פרק מובא "עיקרי ההלכות" בתמצית, ולאחריו "עיון הלכה" המבאר את מקורות הדין – מחז"ל ועד דברי הפוסקים – כדי לאפשר למעיין להעמיק בשורשי הדינים ובטעמיהם.

לפרק הבא >>

מגן ישראל: עקרונות הלכתיים בהחזקת כלי נשק אישי להגנה עצמית – לעמוד הראשי ולתוכן עניינים >>

להורדת החוברת המעוצבת: 'מגן ישראל': עקרונות הלכתיים בהחזקת כלי נשק אישי להגנה עצמית >>