אם הייתי יהודי אמריקאי – האם הייתי מצביע לטראמפ או לביידן? אם הייתי קובע את מדיניותה הנסתרת של מדינת ישראל – האם הייתי פועל למען טראמפ או ביידן?

אם היית נשאל האם טוב לתמוך כחברה באופן פומבי באחד המועמדים – במי הייתי תומך? אם הייתי צריך להעריך מי ייבחר – האם הייתי מעריך שביידן או טראמפ?

מה באמת טוב יותר ליהודים, למדינת ישראל, או לכל דבר אחר שחשוב בעיניי – טראמפ או ביידן? כל התשובות לשאלות אלו הן חסרות משמעות.

ברוך ה’ איני מצביע, איני קובע, איני נשאל, איני מעריך ואיני יודע מה באמת טוב ליהודים או למדינת ישראל. לב מלכים ושרים ביד ה׳. ברם, זו כן הזדמנות לומר כי גם לשיח עצמו יש משמעות של ממש. ולוואי והשיח הגזעני, המיזוגני, השיקרי, הלעגני, הבז, האימפולסיבי, המסכסך – יפנה את מקומו לשיח אחר. אצל כל מועמד בכל מקום.

שכן, בד בבד עם חשיבות המדיניות המעשית – קריעת המוסר, הדוגמה האישית, ההתייחסות הרצינית, החברה, הסולידריות, ההסכמה הרחבה, המקצועיות, הנאמנות וכדו׳ – הם כל כך חשובים. בארצות הברית. במדינה שלנו. בעולם כולו.

כאשר מתבוננים בזרמי עומק – אפשר שלעתים אלה חשובים יותר מהמדיניות עצמה, וקובעים גורלות לטווחים ארוכים מאוד. גם שם. גם כאן.

אולי יעניין אותך גם:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.