לא עבודה זרה: איכות הסביבה צריכה להיות חלק מהעולם האמוני היהודי

תקציר

מתו ירוק הלכתי לעלוני השבת ועד דרכי קבורה הלכתיות חדשות. מתוך אמונה עמוקה כי שותפות של הציבור הנאמן להלכה בשמירת עולמו של הקב"ה היא חיונית – טוב יהיה כי נקבל על עצמנו להצטרף למאמץ.

מאמר לט"ו בשבט. פורסם לראשונה בערוץ 7

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא יום הלכתי בעל משמעות רבות בתחום המצוות התלויות בארץ.

בחברה לא-חקלאית כשלנו אנו תרים באופן מתמיד אחר אפשרויות להטעין את היום הזה במשמעויות יותר רחבות, הנוגעות גם לנו. אחת מהן היא קישור היום הזה לצורך הכלל-עולמי בקידום קיימות העולם, וזו קריאה גם לנו להיות שותפים בכך.

לא צריך אירוע מיוחד כדי לתבוע מאתנו לעשות את מה שנכון לעשות למען קיום העולם, בלי להיכנס למחלוקות הגדולות על חומרת המצב או על הצעות גרועות שניתנו לשינוי.

טוב לנו אם נתחיל לפחות באותם דברים שמשפיעים באופן ישיר על חיינו, ופוגעים באחריות הגדולה שהוטלה עלינו על ידי ריבונו של עולם לקיומו של העולם: "תמשילהו במעשי ידיך, כל שתה תחת רגליו" (תהילים ח, ז).

כיום, אין אנו עוסקים רק ברעיונות מופשטים, ובקיום ממוקד של הלכות "בל תשחית". אט אט מתברר לנו כי מדובר בפיקוח נפש של ממש – מיליוני אנשים שכבר מושפעים משינויי האקלים, הגירה משנה פני עולם וכדו'. החובה לעשות כך נובעת אפוא גם מהמשקל הגדול שההלכה מייחסת לפיקוח נפש, וחלק מנושאי הקיימות נוגעים כיום בפיקוח נפש של ממש. גם אם נאמת רק 50% מהאזהרות השונות של המדענים – אנו נמצאים בסכנת נפשות של ממש.

מתוך אמונה עמוקה כי שותפות עמוקה של הציבור הנאמן להלכה בשמירת עולמו של הקב"ה היא חיונית, והיא אף תתרום את חלקה להעצמת האחריות הזו – טוב יהיה כי נקבל על עצמנו להצטרף לכך.

כיצד ? כל כך הרבה דברים יכולים להיעשות על ידינו. דוגמה ראשונה לדבר היא ההיקף העצום של עלוני שבת, שאם יקפידו המו"לים על עקרונות הלכות גניזה, לאור 'תו ירוק' הלכתי לעלונים, ויגרמו לכך שאפשר יהיה למחזר את הנייר – אנו נתרום לשמירה גדולה יותר על קרקעות ארץ ישראל, מניעת זיהום, ולמעשה גם נעצים את כבוד כתבי הקודש, לאור מצב הגניזה היום.

אם בקידושים השונים יהיה שימוש הרבה יותר קטן בכלים חד פעמיים – תרמנו תרומה מסוימת להימנעות מהריסת העולם על ידי הפלסטיק, שחודר כיום באופן ישיר אלינו דרך מי השתייה, ויש הטוענים שאפילו דרך ההנקה.

אם נצמצם את מפגעי הרעש בחתונות; אם נקדם עוד עוד דרכי קבורה הלכתיות הפוגעות פחות בארץ ישראל ובסביבה; אם נחסוך אנרגיה במוסדות הדתיים השונים, ועוד ועוד – ניצור שני דברים טובים: האחד – קטן, יתרום מעט למניעת הנזקים הישירים שאנו סובלים מהם, לחיסכון במשאבי העולם, לצמצום הזיהום ולשיפור עולמו של הקב"ה.

השני הוא מתן עומק דתי ואמוני לפעולות העולמיות בתחום הזה. יש כוח גדול לעולם הרוחני והאמוני, שכן הוא מכניס למשוואה של קיום העולם גם את החובה הדתית לעשות זאת. הוספה זו יש בכוחה למנוע את הפיכת הקיימות ל"עבודה זרה" חדשה בלי להתייחס לטיב ההצעות העולמיות, ובד בבד לדחוף קדימה את מה שראוי לעשות בשל העובדה שבנפשנו הדבר.

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

אדם מפנה אצבע מאשימה

מאמרים

איך ניגשים להאשמות כלפי הרב טאו?

מאמרים

מי צריך להחליט איך תראה מדינת יהודית?

מאמרים

"מושכני – אחריך נרוצה": על הפגנות הנגד

מאמרים

רגע לפני מלחמת אחים: צריך להשיב את האמון

מאמרים

פרשת חיים ולדר: האם התורה מצפה שנסתיר סיפורי הטרדות?

מאמרים

השריפות באמזונס: נדרשת חזרה בתשובה

מאמרים

חברה בריאה- מבט אתי לפרשת "דברים"

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

הרב שרלו על טקסי יום הזכרון: "הממלכה חייבת לשלוח את נציגיה"

מאמרים

"באבוד רשעים רינה" או "בנפול אויבך אל תשמח"?

מאמרים

על ההבדל בין היסטוריה לזיכרון

מאמרים

איך חוגגים השנה את יום העצמאות?

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הבוקר של גל"צ

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הערב של גל"צ

מאמרים

הגיע הזמן לעדכן את חוק הפונדקאות. השאלה היא איך?

סרטונים

"השתלת איברים – צו מוסרי עליון" – הרצאה מוקלטת