איזו הזדמנות נהדרת היא מדורת ל״ג בעומר. בימים שבהם אנו אמורים לעסוק בין השאר בנהיגת כבוד זה בזה – נוצרה הזדמנות עצומה לקדם ולכונן את ענייני בין אדם לחברו, שלנו ושל ילדינו. הרגישות החיונית בהזמנות ובשותפות במדורה, לשים לב למי שמוחרם ומי ששקוף, למי שכלל לא הוזמן וכדו'.
יש לנו את האפשרות הגדולה לנהוג כבוד האחד בחברו, להתחשב במעגלי המדורה השונים, להימנע מהלבנת פנים, לשון הרע, רכילות וניבול פה. יש לנו את ההזדמנות הגדולה לחנך את עצמנו ואת ילדינו באיסור גזל, מלקיחת קרשים ממקומות אסורים, בשמירה על רכוש הציבור ואי-השחתה של המקומות שבהם מתקיימות המדורות; יש לנו הזדמנות עצומה לכונן בתוכנו רגישות לענייני סביבה, להקטנת מספר המדורות וגובהן, להימנעות מהשלכה לתוך האש של חומרים מזהמים ומזיקים לסביבה, בצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים ובבקבוקי פלסטיק. איזו הזדמנות כואבת והכרחית כיצד ראוי לחיות בממדים שונים – שמחה וצהלה עם כולם, וענן כבד ושחור המרחף בתוכנו במציאות הביטחונית, במצבם של החטופים ומשפחותיהם, בתהליכים עמוקים המתחוללים בתוך האומה הישראלית. איזו הזדמנות לחנך את עצמנו ואת ילדינו לאחריות, לשמיעה להוראות, למניעת שרפות מסוכנות והרסניות, לציית לחוקים ולכללים.
יש לנו הזדמנות של ממש לא רק להימנע מדברים, כי אם גם לפתוח פתח גדול לצדדים החיוביים: מה כן עושים. העובדה שמשחקים ביחד, ומצליחים גם בתוך המועקה הבלתי פוסקת להאיר פנים ולפתוח לבבות; יש לנו הזדמנות של ממש להכניס לתוך עולמנו החברתי גם עניינים ערכיים, גם היסטוריה, גם עולמם של חכמים, גם סוגיות משיחיות – התקוות והאכזבות, להזכיר מעט מתורת הסוד. יש לנו הזדמנות מצוינת לשיר ביחד, למצוא נתיבים האחד כלפי השני לא רק בשיחה ישירה כי אם גם בעשייה משותפת.
יש לנו הזדמנות של ממש לאהוב את הגיוון העצום בחברה הישראלית. את אלה של"ג בעומר מושך אותם למירון, לדבקות ולהארה שהם מוצאים שם, לשינוי שחל ביחס לשמירה על כללים וזהירות; את אלה של"ג בעומר מושך אותם למדורה השכונתית, לחגיגה ביחד עם הילדים, למשחקים ושירים, לאכילת מה שמתאים לעולמה של המדורה; את אלה שכלל אינם מציינים את ל"ג בעומר, את אלה שאפילו מנהלים מלחמות נגד מה שהם רואים כפגאניות או כסילוף ההיסטוריה; את אלה שמזהירים מפני הנזקים – זיהום האוויר, קשיי הנשימה, הכביסה המסריחה; את אלה שמציינים את היום הזה בעיסוק במשנתו של רשב"י, במגע עם תורת הסוד ועם ספר הזהר, בבקשת א-לוהים פרסונלית וקרובה; ועוד אין-ספור גוונים באומה המיוחדת הזו.
יש לנו הזדמנות של ממש להזכיר לעצמנו גם את ההתנהלות לפי הלוח העברי, ללמד את ילדינו על ההודאה לריבונו של עולם בתחילת קציר השעורים ובשיא קציר החיטים, לעסוק בספירה והתקדמות וציפייה והתמדה ורציפות, לקשור את החגים לממדים הארצישראליים שלהם, ועל ידי כך לכונן תודעה משותפת של הימים האלה.
לא להחמיץ. זה יותר טוב מלהחמיץ פנים. זה יותר טוב מלהיכנס לעמדת הביקורת המתמדת. זה יותר טוב מאשר לקבוע כיצד צריך וכיצד לא צריך. כמו כל הזדמנות – נפתח פתח מסוים, והכל תלוי בשאלה האם ניכנס לפתח הזה או שנישאר בחוץ. עדיף בפנים.
מאמר זה פורסם לראשונה באתר "שבתון"
